נפתלי. הסכום הגבוה ביותר [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
התעמרות צריכה לעלות ביוקר |
הגיע הזמן שבתי הדין לעבודה יפסקו פיצוי מרתיע בגין התעמרות בעבודה - במקרים החריגים בהם מוכחת טענה זו - כמו הפיצויים הנפסקים על הטרדה מינית
מאז שנת 2005 הונחו על שולחן הכנסת חמש הצעות חוק שמטרתן מניעת העסקה פוגענית, התנכלות תעסוקתית והתעמרת בעבודה. הצעת החוק האחרונה הוגשה בדצמבר 2019, אולם עד היום החוק טרם עבר.
בהצעת החוק האחרונה ניתנה למונח "התעמרות בעבודה" הגדרה רחבה ומפורטת, לפיה מדובר ב"התנהגות חוזרת ונשנית כלפי אדם, במספר אירועים נפרדים, שיש בה כדי ליצור עבורו סביבה עוינת במסגרת העבודה". במילים אחרות: מדובר בין היתר, ביצירת אווירה של פחד ואיומים ופעולות שיש בהן כדי לבודד מקצועית וחברתית את העובד. בהצעת החוק מוצע לאפשר לבית הדין לעבודה לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק של עד 120,000 שקל, בדומה לפיצוי בגין הטרדה מינית.
בפועל, בהעדר חוק, הכירו בתי הדין לעבודה בעילת ההתעמרות בעבודה וההתנכלות התעסוקתית ככזו שניתן לתבוע בגינה, ונפסקו פיצויים בשל עוגמת הנפש שנגרמה לנפגע. פסקי הדין המנחים בעניין זה ניתנו בשנת 2016 בעניינם של עובדי מעון ראש הממשלה מני נפתלי וגיא אליהו. לראשון נפסק פיצוי בסך 80,000 שקל ולשני בסך 75,000 שקל, לאחר שנקבע, כי המדינה לא טיפלה כראוי בדפוסי ההעסקה הפוגעניים שהתקיימו במעון ראש הממשלה.
בשנה האחרונה ניתנו מספר פסקי דין בבתי הדין לעבודה שהתייחסו בהרחבה לעילה זו. בתי הדין שרטטו את גבולות טענת ההתעמרות בעבודה וקבעו, באופן נכון לטעמנו, כי המקרים בהם ייקבע שהייתה התעמרות בעבודה הם חריגים. כך למשל נקבע, כי עובד באחת העיריות הגדולות סבל מהתעמרות והפך מטרה לשיח אלים שכלל נאצות, קללות, גידופים קשים ואפילו הרמת ידיים. העובד פוצה ב-40,000 שקל. במקרה אחר נקבע, כי באחת מרשתות המזון הגדולות התעמרו מנהלים בקצין ביטחון שסבל מיחס בוטה, שכלל אמירות משפילות וגסות מול עובדים ולקוחות, והוא פוצה ב-30,000 שקל. כך גם עובד במסעדת, שסבל מהתעמרות ממנהליו ופוצה ב-20,000 שקל.
לטעמנו, באותם מקרים חריגים בהם הוכחה ונקבעה קיומה של התעמרות בעבודה, ועל-מנת להרתיע מעסיקים מהתנהגות קיצונית וחמורה זו, מן הראוי לפסוק סכומים גבוהים משמעותית, ולכל הפחות בגובה הסכומים שנפסקו בפרשות נפתלי ואליהו.
ראוי לציין, כי בתי הדין לעבודה פוסקים בשנים האחרונות סכומי פיצוי משמעותיים מכוח החוק למניעת הטרדה מינית. למשל, בשנת 2018 פסק בית הדין הארצי לעבודה פיצוי בסכום של 250,000 שקל לעובדת שהממונה עליה השמיע באוזניה התבטאויות רבות שהטרידו אותה ופגעו בכבודה, כאדם, כאשה וכעובדת. בשנת 2019 נפסקו בבית הדין האזורי לעבודה פיצויים בסך 180,000 שקל לעובדת שהממונה עליה השמיע באוזניה התבטאויות בעלות אופי מיני מובהק. גם במקרים של התעמרות בעבודה, טוב וראוי יהיה שבתי הדין לעבודה יאמרו דברם באופן ברור ונחרץ, ובמקרים המתאימים יפסקו פיצוי משמעותי ומרתיע.
בהצעת החוק האחרונה ניתנה למונח "התעמרות בעבודה" הגדרה רחבה ומפורטת, לפיה מדובר ב"התנהגות חוזרת ונשנית כלפי אדם, במספר אירועים נפרדים, שיש בה כדי ליצור עבורו סביבה עוינת במסגרת העבודה". במילים אחרות: מדובר בין היתר, ביצירת אווירה של פחד ואיומים ופעולות שיש בהן כדי לבודד מקצועית וחברתית את העובד. בהצעת החוק מוצע לאפשר לבית הדין לעבודה לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק של עד 120,000 שקל, בדומה לפיצוי בגין הטרדה מינית.
בפועל, בהעדר חוק, הכירו בתי הדין לעבודה בעילת ההתעמרות בעבודה וההתנכלות התעסוקתית ככזו שניתן לתבוע בגינה, ונפסקו פיצויים בשל עוגמת הנפש שנגרמה לנפגע. פסקי הדין המנחים בעניין זה ניתנו בשנת 2016 בעניינם של עובדי מעון ראש הממשלה מני נפתלי וגיא אליהו. לראשון נפסק פיצוי בסך 80,000 שקל ולשני בסך 75,000 שקל, לאחר שנקבע, כי המדינה לא טיפלה כראוי בדפוסי ההעסקה הפוגעניים שהתקיימו במעון ראש הממשלה.
בשנה האחרונה ניתנו מספר פסקי דין בבתי הדין לעבודה שהתייחסו בהרחבה לעילה זו. בתי הדין שרטטו את גבולות טענת ההתעמרות בעבודה וקבעו, באופן נכון לטעמנו, כי המקרים בהם ייקבע שהייתה התעמרות בעבודה הם חריגים. כך למשל נקבע, כי עובד באחת העיריות הגדולות סבל מהתעמרות והפך מטרה לשיח אלים שכלל נאצות, קללות, גידופים קשים ואפילו הרמת ידיים. העובד פוצה ב-40,000 שקל. במקרה אחר נקבע, כי באחת מרשתות המזון הגדולות התעמרו מנהלים בקצין ביטחון שסבל מיחס בוטה, שכלל אמירות משפילות וגסות מול עובדים ולקוחות, והוא פוצה ב-30,000 שקל. כך גם עובד במסעדת, שסבל מהתעמרות ממנהליו ופוצה ב-20,000 שקל.
לטעמנו, באותם מקרים חריגים בהם הוכחה ונקבעה קיומה של התעמרות בעבודה, ועל-מנת להרתיע מעסיקים מהתנהגות קיצונית וחמורה זו, מן הראוי לפסוק סכומים גבוהים משמעותית, ולכל הפחות בגובה הסכומים שנפסקו בפרשות נפתלי ואליהו.
ראוי לציין, כי בתי הדין לעבודה פוסקים בשנים האחרונות סכומי פיצוי משמעותיים מכוח החוק למניעת הטרדה מינית. למשל, בשנת 2018 פסק בית הדין הארצי לעבודה פיצוי בסכום של 250,000 שקל לעובדת שהממונה עליה השמיע באוזניה התבטאויות רבות שהטרידו אותה ופגעו בכבודה, כאדם, כאשה וכעובדת. בשנת 2019 נפסקו בבית הדין האזורי לעבודה פיצויים בסך 180,000 שקל לעובדת שהממונה עליה השמיע באוזניה התבטאויות בעלות אופי מיני מובהק. גם במקרים של התעמרות בעבודה, טוב וראוי יהיה שבתי הדין לעבודה יאמרו דברם באופן ברור ונחרץ, ובמקרים המתאימים יפסקו פיצוי משמעותי ומרתיע.
|
|
סע"ש 38335-03-14, מני נפתלי נ' משרד ראש הממשלה ואח' / פס"ד | |
|
המדינה תפצה את מני נפתלי ב-155,000 שקל על תנאי עבודה פוגעניים בבית ראש הממשלה ועל הטעייתו כאילו יוכל להתמודד על תפקיד אב הבית
|
דיתה פרוז'ינין, נתן מזרחי, אליעזר יערי
●
בית הדין האיזורי לעבודה בירושלים
|
||
|
|
סע"ש 16783-04-14, גיא אליהו נ' משרד ראש הממשלה ואח' / פס"ד | |
|
שרה נתניהו התעמרה בעובדי מעון ראש הממשלה ויצרה סביבת עבודה פוגענית
|
דיתה פרוז'ינין, נחמה אנג'ל, רמי לוי
●
בית הדין האיזורי לעבודה בירושלים
|
||
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| התעמרות צריכה לעלות ביוקר |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| בלוגרים נוספים ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

