אין מדינה בלי הנגב והגליל

מדינת ישראל עומדת בשנים הקרובות לקבוע את גבולות הקבע שלה. השלב הראשון היה פינוי עזה והחזרת המתיישבים לתחומי מדינת ישראל. הסתכלותנו פנימה אל תוך הבית בעקבות שובם הביתה של אלפי ישראלים, גילתה לנו בית עם לא מעט בעיות של הזנחה שנבעו משנים של השקעה בשטחים.

מצב מיוחד זה הביא את שמעון פרס להוביל מדיניות שתציב את הנגב והגליל על סדר היום הלאומי. פיתוחם המואץ של אזורים אלו הוא אינטרס לאומי חיוני של ישראל. בלי נגב וגליל אין מדינת ישראל. כך, פשוטו כמשמעו.

שמעון פרס הצליח, בסיועו של רה"מ אריאל שרון, וממלא-מקומו אהוד אולמרט, לרתום את הממשלה כולה לצורך עניין חיוני זה. פיתוחם של הנגב והגליל הוצב גם על סדר יומו של העם היהודי בגולה. עשיריו גויסו למהלך היסטורי זה. נשיא ארה"ב, ג'ורג בוש, ראה אף הוא חשיבות בפיתוח הנגב והגליל והתחייב, במכתב מיוחד ששלח לרה"מ שרון, לסייע בכך.

מתוך הכרה בחיוניותם של אזורי ארץ אלו לעתידה של המדינה, החליטה הממשלה על אימוץ תוכנית אסטרטגית לפיתוח הנגב. במקביל שוקדים, בימים אלו, על הכנת תוכנית דומה לפיתוח הגליל. התוכנית האסטרטגית מכוונת להשגתם של 4 יעדים מרכזיים:

א) יעד אוכלוסיה - הגדלת האוכלוסיה בתחום התוכנית מ- 535 אלף נפש לערך (נתוני סוף 2003) ל- 900 אלף נפש לערך בשנת 2015;
ב) יעד מועסקים - העלאת מספר המועסקים בקרב תושבי הנגב מ- 164 אלף לערך (נתוני סוף 2003) ל- 300 אלף לערך בשנת 2015;
ג) יעד שכר - צמצום הפער בהכנסה ממוצעת לנפש בין אזור הפעלת התוכנית לממוצע הארצי ב - 60% (מ- פער של - כ- 10.7% בנתוני 2001 לפער של כ- 4.2% בשנת 2015);

ד) יעד סטודנטים - השוואת שיעור הסטודנטים מתוך האוכלוסיה בגילאים 20-29 לממוצע הארצי (באוכלוסיה היהודית) והעלאת שיעור הסטודנטים בגילאי 20-29 באוכלוסיה הבדואית משיעור של כ- 2.2% (נתוני 2001) לשיעור של כ- 5% בשנת 2015;

התוכנית מיועדת לטפל ב-5 תחומים מרכזיים: פיתוח כלכלי, חינוך, קהילה ומנהיגות, תשתיות, התיישבות ומגורים לכל תושבי האזור בלי הבדל דת או לאום;

פיתוח כלכלי: פעילות הממשלה מכוונת בעיקר ליצירת התנאים לכניסתו ולהגדלת מעורבותו של הסקטור הפרטי העסקי בפיתוח הנגב. מתוך זאת, מכוונת התוכנית להסרתם של חסמים רוחביים וענפיים לפיתוח הכלכלי ויצירת מומנטום לפיתוח הכלכלי ובתוך כך: פעילות אקטיבית בארץ ובחו"ל למשיכת השקעות לנגב, שירות one stop shop לטיפול ביזמים ומשקיעים בנגב, הגברת הביטחון האישי והעסקי בדרך של תגבור פעילות משטרת ישראל בנגב;

חינוך: טיפוחה של מערכת החינוך בנגב, בהמשך לפעילות שבוצעה בשנים האחרונות ע"י משרד החינוך. בכלל זה, טיפול בשלושה מישורים (בעלות משוערת של כ- 6 מיליארד ש"ח);

טיפוח המצוינות - בעיקר ע"י הקמתם של שני מרכזי מצוינות בנגב, תוך התבססות על אוניברסיטת בן-גוריון ומכללת ספיר והפעלתן של תוכניות מצוינות במגזר הבדואי;

מתן הזדמנות שווה לחינוך איכותי - ע"י יישום מואץ של דוח שושני לתוספת שעות לימוד, ויצירת נגישות רציפה לכל תלמיד למרכזי מדע וטבע בנגב;

טיפול ייחודי במגזר הבדואי - בנייתן של 1250 כיתות במהלך חמש השנים הבאות, שיפור איכות ההוראה במגזר הבדואי, הכשרת יועצים ופסיכולוגים חינוכיים והשקעה בגני הילדים ובאיכות ההוראה לגיל הרך;

תשתיות: שיפור הנגישות התחבורתית של הנגב למרכז הארץ, כמו גם שיפור התנועה בתוך חלקי הנגב. צמצום פערים משמעותי בהקמת תשתיות (מים, תחבורה, ביוב, מבני ציבור, אזורי תעסוקה) במגזר הבדואי;

מגורים והתיישבות: יצירתו של תמהיל נדל"ן איכותי בנגב, שיפתח ויעצים את חוויית המגורים בנגב, הן במגזר העירוני והן במגזר הכפרי, סיוע ברכישת בתים באזור הכפרי בתחום הפעלת התוכנית, סיוע במיזמים של בנייה להשכרה, קידום פרויקטים נקודתיים לפיתוח סביבת מגורים ייחודית חדשה וטיפול נקודתי ממוקד לשיפור סביבת מגורים קיימת, הן במימד הפיזי והן במימד החברתי.
קהילה ומנהיגות אזורית מקצועית: טיפוח הקהילה במישור המקומי/יישובי ובמישור האזורי, קידום שיתוף פעולה אזורי ושותפות הציבור בתהליכי תכנון, הגדלת אטרקטיביות האזור באמצעות ביצוע של שירותים ומתחמים קהילתיים איכותיים ובכלל זה, הפעלתה של תוכנית מלגות ייחודית שתערב הסטודנטים בפעילות קהילתית באזור ותקשור אותם למגורים ותעסוקה בנגב בתום הלימודים לתקופה של 3 שנים.

העברת מחנות צה"ל: העברת מחנות צה"ל ומתקניו, הקמת עיר הבה"דים בצומת הנגב והעתקת היחידות הטכנולוגיות של אמ"ן ויחידת המחשב המרכזי לאזור באר שבע רבתי, היא מהלך מרכזי בתוכנית האסטרטגית. העברתן של יחידות צה"ל תשמש כמהלך מניע ומחולל שינוי וכמנוע לפיתוח הכלכלי בנגב

המגזר הבדואי: האוכלוסיה הבדואית בנגב מהווה כרבע מאוכלוסיית הנגב, וחלק בלתי נפרד ממנו. התוכנית האסטרטגית מכוונת לשילובם המלא של הבדואים במרקם החיים האזרחי בנגב, תוך שהאוכלוסיה הבדואית נהנית מיוזמות רוחביות רבות, ובמקביל - טיפול ממוקד בפערים וסוגיות הייחודיים למגזר.

יחד עם זאת, רתם שמעון פרס את איש העסקים הישראלי, ארנון מילצ'ן, שהתחייב לתרום 100 מיליון דולר להקמת אוניברסיטה בגליל שתשרת את כל תושבי האזור: יהודים, ערבים ודרוזים כאחד. האוניברסיטה בגליל אמורה להביא לגליל את השינוי שהביאה אוניברסיטת בן-גוריון לנגב בכל תחומי החיים.

פיתוח הנגב והגליל, כמובן - יחד עם חיזוקה של ירושלים, הוא האתגר הלאומי הגדול של המאה ה- 21. כל מי שאינו מבין זאת, שייך כנראה למאה הקודמת.