מנאשמים למאשימים

אירועי עמונה היו שיאו של מצב מקומם ובלתי נסבל הנוהג במדינת ישראל שנים רבות. הכוונה היא למצב שבו עשרות אלפי עברייני בניה ערבים חוגגים, הן בתוך תחומי ישראל הקטנה והן ביהודה ושומרון (כולל בשטחי C, שבהם ישראל היא האחראית הבלעדית לחוק, לסדר ולביטחון).

עשרות אלפי בתים בלתי חוקיים נבנו ע"י ערבים בגליל, בנגב ובכל רחבי הארץ. לאחרונה התפרסם שערביי לוד ורמלה פלשו לשטחים החקלאיים של קיבוץ נצר סירני ובנו שכונה בלתי חוקית שלמה, תוך ציפצוף ארוך על החוק, והמשטרה - נעלמה מהשטח.

נגד אלפי בתים כאלו הוציאו בתי משפט צווי הריסה, אך ביצוע - כמעט ואין. רשויות המדינה מעלימות עין. הן אינן מעוניינות להתעמת עם אוכלוסיה ערבית אלימה, גם כאשר היא משתמשת בנשק הבניה הבלתי חוקית כמכשיר לשוד אדמות המדינה בצורה שיטתית ומאורגנת.

בתוך ישראל הקטנה, המשטרה היא זו שנמנעת מלבצע את רובם המוחלט של הצווים, וביו"ש, מי שמונע את הביצוע הוא המנהל האזרחי ורשויות הצבא. מול מציאות מחפירה זו, בולטת מגמה של שימוש פוליטי בטיעון של "אכיפת החוק", בצורה דרקונית, כשהדבר נוגע להתיישבות יהודית.

האירוע הבולט והזכור לאחרונה הוא כמובן עמונה, שם נהרסו תשעה בתים, אף על-פי שהקרקע היתה בתהליכי רכישה, והערבי עצמו, שהוא כביכול בעל הקרקע, לא הגיש כל תלונה בעניין. הברוטאליות והאכזריות שבהן בוצעה ההריסה יזכרו לדיראון. קשה למצוא מקרה מקביל שבו פרשי משטרה מסתערים על קבוצות נערים ונערות שעמדו בהפגנה פאסיבית ליד הבתים (הדבר נראה בבירור בכל הצילומים), רמסו אותם בפרסות הסוסים והיכו אותם באלות על ראשיהם.

אין מקרה מקביל במדינות נאורות למראה המחריד של שוטר שנכנס לתוך בית וצולם כשהוא מכה בשיטתיות באלה בראשים ובאברי גופם של נערים שישבו על הריצפה, מחזה מבעית הלקוח מעולם אחר בהיסטוריה היהודית.

אך יש לזכור גם אירוע קודם, אומנם קטן ממדים, אך אכזרי לא פחות: הרס בית משפחת עוזרי בגבעה 26 ליד קריית ארבע לפני שלוש שנים, כאשר כוחות צבא ומשטרה סגרו בחצות ליל חורף קפוא על בית שבו גרו אלמנה וילדים יתומים, שאביהם נרצח לעיניהם מספר שבועות קודם לכן.

האלמנה והיתומים נתלשו ממיטותיהם, הועלו על ניידות משטרה, ללא כל ציוד חם וביגוד חורפי, ואז הרסו הבולדוזרים השלטוניים את הבית על תכולתו, כאשר ציודם ורכושם של האומללים נהרס ביד זדונית באכזריות בל תתואר; וכל זאת, כדי לבצע צו הריסה שהוצא נגד גג הבית - הגג בלבד, ולא הבית כולו. אירועים אלו ממחישים את האפליה הבוטה הקיימת בשטחי שלטונה של מדינת ישראל, דווקא נגד יהודים.

נגד מצב זה החלה סוף סוף פעילות, המתנהלת בשלב זה בשקט. חזית אחת היא הבג"צ. כזכור, היתה זאת תנועת שלום עכשיו שהגישה בג"צ נגד הבתים בעמונה וחייבה את המדינה להרסם; כעת, הוגשה עתירה אחת בבג"צ נגד מקבץ של בניה ערבית בלתי חוקית ליד עפרה, ע"י עמותת "אנחנו על המפה".

בנוסף, החלה פעילות בשטח, כאשר קבוצות מתיישבים יוצאות להפגין נגד בניה ערבית בלתי חוקית, במטרה להסב את תשומת הלב לבעיה, ולהצביע על השימוש הציני במונחי "אכיפת חוק", ועל האפליה הבוטה נגד יהודים בארצם.

ביום שישי האחרון יצאה קבוצה ראשונה להפגין באזור תחנת הדלק ברמת ממרא, בכניסה לקרית ארבע, שם מתנהל שוד אדמות מדינה על שטחים שהוקצו כחוק לקרית ארבע. מארגני הקבוצה אומרים: אנו הופכים מנאשמים למאשימים. אנו נאשים את הרשויות באפליה בוטה ומכוונת, ונכריח את המדינה לפעול באופן הוגן וחוקי. כאשר יש עשרות אלפי חריגות בניה שבוצעו בידי ערבים, לעומת עשרות שבוצעו בידי יהודים, האמצעים שיוקצו לטיפול בבניה הערבית יהיו בהתאם - פי אלף, לא פחות.

כמו כל פעולה ציבורית, גם פעולה זו עשויה להצליח, אם תבוצע בהתמדה. הדבר תלוי כמובן בעזרה משמיים, ובכל אחד ואחת מאיתנו, בפעילות מתמדת - גם אם שקטה.