עמונה כמשל ושנינה

התשובה לאלימות שהופגנה בעמונה לא תבוא מוועדה כזו או אחרת. אין ספק שהצדדים הפיקו לקחים והם יושבים כעת על המדוכה לקראת ההתנגשות הבאה עלינו לרעה. שם נקבל תשובה ניצחת מה היה בעמונה ומה היה בגוש-קטיף ולאן כל זה יתדרדר הלאה.

הדעת סוברת שאם רצו בעמונה למחוק את "חרפת גוש קטיף" ועמדו מול סוסים, פרשים ואלות, שלא היו בגוש-קטיף, הרי שבהתנגשות הבאה ייקחו בחשבון לכל הפחות את השתתפותם של סוסים פרשים ואלות מצד כוחות הביטחון, אם לא אמצעים אלימים יותר, וייערכו בהתאם.

מנגד, אם כוחות הביטחון חטפו בלוקים, אבנים ונינג'ות בעמונה, יחייב הדבר היערכות של הכוחות בהתאם עם כוננות להחרפת המאבק. התמונות מעמונה לא היו תמונות של פיזור הפגנה אלימה, זו היתה מלחמה לכל דבר כשהחוק עומד לצד אחד. המפגינים לא השתמשו באלות אלא באבנים והאלות ניצחו את הקרב. סביר להניח ששני הצדדים ימצאו אמצעים יצירתיים יותר וזה צריך להדיר שינה מעינינו.

הדאגה מפני שימוש בנשק חם איננה הדאגה המרכזית, אף-על-פי שזו אפשרות סבירה. בהופעתו בפני הוועדה לחקירת אירועי עמונה סיפר השר לביטחון פנים, גדעון עזרא, אודות איומים על חייהם של קציני משטרה שאינם מאובטחים. אבל גם אם יאבטחו אותם, משפחותיהם אינן מאובטחות. כאן נפתח פתח לרעה גדולה שתתחולל כתוצאה מייאוש של אנשים החשים שאין להם מה להפסיד. עד כמה האיומים הללו ישפיעו על המוטיבציה של כוחות הביטחון, לא ניתן לחזות, אבל אם ימומש ח"ו רק אחד מן האיומים האלה אפשר בקלות לראות את סוף פני הדברים.

תהא זו תמימות גדולה לחשוב שרק כוחות הביטחון מסומנים כמטרה על-ידי המתנחלים המיואשים. פריקת עול היא פריקת עול וכל הטמא טהור בעיני הפורקים. ולכן על כל התומכים בעקירת מתנחלים, בוודאי אלה שיש להם השפעה ישירה, יש סיבה גדולה לדאגה עמוקה. אינני רוצה לפרט משום הסכנה בפרסום הדברים.

בתוך זמן לא ארוך תפעיל המדינה מעין "משטרת מחשבות" בשביל להגן על עצמה מפני מחבלים תוצרת כחול-לבן, שכל רצונם יהיה להזיק למדינה עד לחורבן גמור. טעות חמורה תעשה המדינה אם תתעלם מן האפשרות המזוויעה הזאת. צריך לזכור את דברי האם הגנבת במשפט שלמה - "גם לי גם לך לא יהיה - גְּזוֹרוּ!" ובהשאלה: אם אתם מגרשים אותי מביתי בלי כל סיבה מובנת, מותר לי לגרש גם אתכם. כולנו נהיה חסרי בית!

המדינה חייבת לשכנע את הציבור כולו בדבר הישועה שצמחה מגירוש היהודים מבתיהם. כיצד הדבר השפיע על הִתְּמָתְנוּת הפלשתינים, ששלטון החמאס, שעלה בעקבות אותו גירוש, יבטיח לנו יציבות של שלום באיזור, שהקסאמים הנופלים הם רק צעצועים, שלהסתה בספרי הלימודים ובאמצעי התקשורת הפלשתינים אין כל משקל, ובקיצור, שכל הבעייה היא ההתנחלויות. כל שעלינו לעשות הוא לצאת משם, לגדל גפנים ותאנים כדי שיהיה לנו מקום תחתיהם, לשבת בו שאננים.