למנוע עכשיו את הגזֵרה

ב"ה.

מערכת בחירות איננה משאל-עם על סוגיה מוגדרת. גם אם במרכז מערכת הבחירות עומדת שאלה עקרונית, שיקולי הבוחרים אינם נקבעים על-פי דעתם בשאלה זו כשהיא לעצמה. בני-אדם בוחרים רשימה בקלפי בגלל מערך רחב של שיקולים, ובכלל זה העדפות הקשורות באישים ובמפלגות, ולאו-דווקא על-פי עמדתם העקרונית בשאלה אחת.

ובכל-זאת, כאשר מפלגת שלטון מצהירה ערב הבחירות על תוכניותיה ועל מדיניותה, וזוכה בבחירות לאמון הציבור, קשה יהיה לטעון כנגדה שלא קיבלה מנדט מהעם לביצוע מדיניות זו. אילו היתה המפלגה הזאת שומרת על עמימות ואיננה מדברת במפורש על תוכניותיה, אפשר היה לטעון שהיתה כאן הטעיה של הציבור; אבל ברגע שראשיה הציגו בבירור את מדיניותם, התמיכה ברשימה הזאת היא גם תמיכה בדרכה ובמדיניותה.

גירוש כפול שמונה

קשה אפוא להבין את האדישות שפוקדת חלקים נרחבים בציבור במערכת הבחירות הנוכחית. על הפרק עומדת עכשיו תוכנית מסוכנת ונוראה פי כמה וכמה מגירוש תושבי חבל עזה. בעוד אלה מלקקים את פצעיהם, וזרוקים בקרוונים ובבתי-מלון, בלי פרנסה ובלי כבוד, מרחפת בחלל האוויר גזֵרה חמורה לאין-ערוך.

מאחורי מילים מכובסות כמו 'הינתקות נוספת', 'התכנסות לגושי יישובים', 'קביעת גבולות-הקבע', עומדת כוונה לגרש מבתיהם כשמונים אלף יהודים, להרוס את בתיהם ולהחריב את יישוביהם. אתם זוכרים את המראות המצמררים של חורבן גוש קטיף? עדיין טריים בליבכם רגשות הזעזוע נוכח חילול בתי-הכנסת? עכשיו הכפילו זאת פי עשרה.

זאת התוכנית שעליה הצהירו ממלא-מקום ראש-הממשלה וראשי מפלגתו. אם חלילה יקבלו מהעם את הכוח, הם עלולים לבצעה. וכך, בתוך האדישות המנומנמת של מערכת הבחירות הרדומה ביותר שהיתה אי-פעם בישראל, עלול להינתן אישור לגזרת החורבן הנוראה ביותר שאפשר להעלות על הדעת.

כמובן, הדאגה איננה רק לגורלם של שמונים אלף התושבים שעלולים להיזרק מבתיהם. מהלכים אלה מהווים סכנה חמורה ביותר לכל העם בישראל. הבריחה מחבל עזה הפכה את חיי הנגב המערבי כולו לגיהינום, ופוטנציאל האיום יגבר וילך עם התגברות יכולות השיגור והירי של המחבלים. הכל מודים שנסיגה זו היתה בין הגורמים העיקריים לעלייתו של החמאס. עכשיו שוו בנפשכם את גודל הסכנה אם יוענקו למרצחים שטחים אסטרטגיים ביהודה ובשומרון.

לפעול ולהפעיל

סקרי דעת-הקהל מורים שרוב הציבור מתנגד לתוכנית זו, כי הוא מבין את סכנותיה. ובכל-זאת, הציבור עלול להצביע למפלגה שזו מדיניותה, בגלל שיקולים אחרים. זה הזמן להתעורר, להתריע, להזהיר ולהזעיק. מי שתומך בדרך זו, יהי לו אשר לו, אבל מי שמתנגד למהלכים כאלה - חייב לצאת משאננותו.

אם ליבכם התפלץ לנוכח חורבן גוש קטיף - אל תשבו עכשיו בבית בשקט. אם אינכם רוצה לראות בעתיד הקרוב עוד מראות נוראים כאלה - אל תהיו אדישים. אם הלכתם להפגנות ולעצרות-מחאה - צאו עכשיו ופעלו. דברו עם כל שכניכם, קרוביכם, מכריכם (ואפילו טרמפיסטים שתיקחו במכוניתכם) על ההכרח להצביע לרשימות המתנגדות לגירוש נוסף. דחפו כל מי שמתנגד לגירוש כזה לבוא לקלפי ביום הבחירות ולהצביע.

עם כל הסלידה מפוליטיקה, כאן מדובר בחיי-אדם, בגורלם של שמונים אלף יהודים, בביטחון כולנו. השיקול הזה צריך לגבור מעל כל שיקול אישי, ואפילו מעל אכזבה אמיתית מאישים פוליטיים כאלה ואחרים. הציווי "לא תעמוד על דם רעך" מחייב כל אחד ואחת מאיתנו לפעול בכל כוחם, בימים שנותרו עד הבחירות, כדי להדוף את הסכנה הנוראה. וה' יהיה בעזרנו.