|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
התגובה למעשה חננאל, במיוחד זו של ראש הממשלה והרמטכ"ל, מגלה לנו את האמת גם על מורשת שרון וגם על יורשיו: דריסת כל ניצוץ של מחשבה עצמאית כדי לדכא כל התנגדות, ותהיה סמלית ככל שתהיה, לפשעי השלטון שהיו ושיהיו
|
החיילים המצטיינים הבאים מדי שנה לבית הנשיא אינם מבקשים זאת מאיש. מפקדיהם הישירים אינם עושים להם טובה כשהם ממליצים עליהם, וכך גם במעלה שרשרת הפיקוד עד ראש אכ"א ועד הרמטכ"ל. ההיפך הוא הנכון: הם אלו שעושים טובה גדולה לנו האזרחים ולכל שרשרת הפיקוד שמעליהם בכך שהם מהווים דוגמה אישית ביחידות, במשפחות, בשכונות ובבתי הספר שבהם מכיר כל אחד מהם מאות אנשים.
בכך משרת ערך המצויינות בצה"ל את טובת ביטחון האזרחים וטובת הצלחתה האישית של שרשרת הפיקוד. לחיצות היד שהם מקבלים הן אותות הוקרה לתרומה הזו: אות ההוקרה הזה מוענק להם ע"י הנשיא וראש הממשלה בשם אזרחי המדינה, וע"י הרמטכ"ל בשם שרשרת הפיקוד הצבאית, הוא על כן זכותם ולא חובתם.
אי לכך מצטמצמות המשמעויות המשמעתית והמשפטית של המעשה אל התחום העובדתי: חייל חייב למלא פקודה. אם קיבל פקודה ללחוץ את יד הרמטכ"ל וסירב - עליו לעמוד לדין על כך (וחזקה על איש עקרונות כחננאל שגם האפשרות הזו היתה לנגד עיניו כאשר פעל כפי שפעל), ואז זהו עניינו המקצועי של הגורם הצבאי שתפקידו בכך. אם לא קיבל פקודה כזו מה להם כי ילינו עליו? כך או כך, לא היה זה עניין לענות בו באותו מעמד מצד איש מן הנוכחים, וזה בערך כל מה שאפשר לומר לגופה של פרשה.
הבעיה האמיתית היא התגובה הגרוטסקית של ארבעת המאורות שנכחו במעמד, כולל מסורב הלחיצה, אליה לא היה בכלל צורך להתייחס לולא היו השוטים הללו שלנו: אדם בוגר מסרב לקבל משהו שהוא זכותו ולא חובתו, ובאים 4 מכובדים בעיני עצמם ולא רק מטיפים לו מוסר אלא גם מאיימים עליו? תגובה כזו, במיוחד של ראש הממשלה והרמטכ"ל, מסלקת מסכות ומגלה לנו את האמת גם על מורשת שרון וגם על יורשיו: המורשת היא של דריסת כל ניצוץ של מחשבה עצמאית כדי לדכא כל התנגדות, ותהיה סמלית ככל שתהיה, לפשעי השלטון שהיו ושיהיו.
הירושה היא גמדים בשלטון: העבריין הענק שרון החזיק לידו עבריינים גמדים כדי שיבצעו ללא ויכוח וללא דעה ומוסר עצמאיים את הפשעים שתכנן, ובתמורה הוא הוריש להם את השלטון. והנשיא, שהוא סמלנו? מחרה מחזיק אחריהם באיוולתם במקום למתנה. וראש אכ"א? משמיע, איך לא, את קול אדוניו, מפני שהרוח הרעה של ציות פחדני בשרשרת פיקוד יורדת תמיד מהראש.
התגובה האבסורדית שלהם למחווה הכמעט סתמית של חננאל מוכיחה בעליל שהם מפחדים. הם יודעים שהרוח שמאחורי המעשה הזה, אם תתפשט, מסוגלת להפוך את שלטון העריצות שלהם על פניו, מפני שהם קושרים אותה, בצדק או שלא בצדק, למה שקרה בעמונה. פחדם הוא תקוות כל האנשים ההגונים במדינה הזו, ולכן תקום ישועתם רק על כתפי רבבות חננאלים.
|
| תאריך:
|
04/05/2006
|
|
|
עודכן:
|
04/05/2006
|
|
ספי סגל
|
|
בערב יום הזיכרון – בלי קשר לאירוע – הגשנו, חברי ואני, עתירה נגד שר הביטחון ונגד ארכיון צה"ל בגין סחבת – שיהוי בלתי נסבל – בהחלטתם אם להעניק לנו מעמד של "חוקר מורשה", היכול לעיין במסמכים של עם ישראל, השמורים בארכיון צה"ל.
|
|
|
|
|
חה"כ אלכס מילר, בקרוב בן 29, מגיע לכנסת לאחר שתי קדנציות בארגון הסטודנטים הארצי בהן כיהן כסגן יושב-ראש הארגון. במסגרת הארגון לקח מילר חלק בפעילויות הסטודנטיאליות הרחבות ותוך כדי כך הכיר גם את עבודת הכנסת. "הייתה לנו הצעת חוק שקידמנו במשך ארבע השנים האחרונות, הצעת החוק לתיקון חוק המועצה להשכלה גבוהה. לשמחתי, החוק עבר במושב אחרון של הכנסת ובסופו של דבר אכן שינינו משהו", הוא אומר בראיון מיוחד ל- Nfc.
|
|
|
|
|
בתנ"ך יש הכל - הוא ספר לימוד מצוין לראש ממשלה בראשית דרכו. ממשה רבנו אפשר למשל ללמוד מה פירושה של מנהיגות לאומית אמיצה - שמצליחה כנגד כל הסיכויים, רק בכוח האמונה והחזון, לסחוף עַם עבדים ולהוליך אותו- משיעבוד לגאולה. ומספרי הנביאים אפשר ללמוד מהי רגישות חברתית: "הלא פרוס לרעב לחמך", אומר הנביא ישעיהו, "ועניים מרודים תביא בית, כי תראה ערום וכיסיתו ומבשרך לא תתעלם". זהו צו האחריות החברתית וצו הערבות ההדדית, שאיפיינו את העם היהודי מאז ומעולם - וחייבות לאפיין גם את מדיניותה של כל ממשלה בישראל.
|
|
|
|
|
בשנת 1924, לאחר שהשלים את חוק לימודיו ברוקחות, עלה סבא שלי, יחיאל סוכן, בן הרב הגדול אברהם הלוי סוכן, לארץ ישראל. נצר לשושלת מפוארת של רבנים ליטאים, החליט הנער הצעיר והמרדן להטות את חייו לכיוון חדש ומסעיר: עבודת כפיים, עמל, בניין ויצירה. רבים מבני דורו, שעלו אז לארץ ישראל, עזבו מאחוריהם תפיסות חיים המקדשות את האינטלקט, ואימצו במקומן אידיאלים חדשים של פשטות, סולידריות אנושית, שותפות ועבודה גופנית קשה, לעתים עד כלות. הוא עצמו מעולם לא הביט לאחור. בתי מרקחת ראה מאז (אם בכלל) רק מצדו החיצוני של דלפק הרוקח, שלא לדבר על מחלקות פיתוח של חברות תרופות, ועד ליומו האחרון התעקש להמשיך ולעבוד כפועל פשוט בעבודת הבניין.
|
|
|
|
|
היום יום העצמאות וכל ישראל חוגגים. דווקא ביום זה חשוב לדבר בעניינים שאנו כחברה מנסים לעיתים לטייח מתחת לפני השטח.
|
|
|
|
|
