יוסי שריד עושה זאת שוב ושוב. דברי הביבים שיוצאים מפיו לא נגמרים אף פעם. לא הוא, ולא דומיו, לא ישקטו ולא ינוחו עד אשר יבוא הקץ על המדינה היהודית שאותה לא רצו ב'מחנהו' גם כאשר שלטונות המנדט הבריטי כבר החליטו לצאת מפה ולכבד את החלטת האו"מ. אז הם לחמו על הקמת מדינה 'דו-לאומית', כמוצא של פשרה, כרע במיעוטו, אולם משנכזבה גם תוחלתם זו, הם קיוו שהרודן הרוסי, 'שמש העמים' בפיהם, מי שרצח מיליוני אנשים, יביא עליהם את הישועה.
רק משהתבררו מעשי הטבח של הגווארדייה הסטאליניסטית קבל עם ועולם, עברו אבותיו הרוחניים של יוסי שריד להעריץ רודנים אחרים עד אשר הם מצאו לעצמם את 'המנהיג' האולטימטיבי, זה שרוצה רק ב'פיתרון' אחד: "מדינה פלשתינית" מן הירדן ועד לים.
הסכמי אוסלו', למי שעוד לא הבין את זה, חתרו בדיוק אל המטרה הזאת. ההנהגה האש"פית אף פעם לא באמת רצתה להשלים עם הישות היהודית העצמאית. היוסי שרידים ידעו את זה למן היום הראשון. הם רק לא סיפרו זאת להמוני השוטים שהאמינו להם אז ושקעו בתוך אופורייה מדומה.
מה שכן, עם 'פיתרון' כזה אין לאנשי 'המחנה' העלוב הזה, ששם לעצמו בראש התורן את נס משיחיות השקר של 'מחנות השלום' באיזורים אחרים בעולם, כל בעייה להזדהות; לתבוע את סילוק ההתנחלויות 'הבלתי חוקיות' לטעמם; לדרוש את יישום מה שהם קוראים לו 'מיתווה קלינטון' שפירושו הסתלקות מכל יהודה ושומרון וממזרח ירושלים לטובת מדינה ערפאתית שתהפוך לקרש קפיצה לפעולות טרור איומות ונוראות; להשמיץ את ממשלתו של אריאל שרון עד אין כדי ירידה אל תחתיות הזוהמה הפוליטית.
עתה מבקשים חבריו של יוסי שריד רק שני דברים: להציל, כמובן, את ערפאת ממה שמגיע לו זה מכבר, ולהעביר בכנסת הצעת חוק שהגישה זהבה גלאון, הקוראת לשנות את זהותה של מדינת ישראל, זו שנקבעה בהכרזת העצמאות, ממדינתו של העם היהודי ל'מדינת כל אזרחיה'. הצעה כזאת, אם תתקבל, תגרום לכך ש'חוק השבות' המתיר לכל יהודי לעלות לישראל יבוטל, דבר שיתן יתרון דמוגרפי לערבים שיהפכו תוך זמן קצר ביותר לרוב שיתפוס את השילטון.
התוצאה תהיה - ואת זה יודעים ב'מחנהו' של יוסי שריד - 'מדינה פלשתינית' אחת גדולה שתשתרע מן הגבול העיראקי ועד לחופי הים התיכון. היהודים יתכנסו בתוך הגיטאות הנמצאות בשפלת החוף, שהרי את אלה שמתגוררים כעת ביהודה ובשומרון מבקש יוסי שריד לגרש משם, וכך יבוא, לדעת 'השלום עכשיוניקים', 'השלום' שבו רוצה 'מחנה השלום'.
חבל ששוב ושוב קמים לעם היהודי מהרסים ומחריבים מתוכו. זה קרה לו בעבר לא אחת, גם כאשר אנשי 'מחנה ההבלגה' , ככינויו אז של 'מחנה השלום', הסגירו יהודים לידי המשטרה הבריטית, וזה קורה לו גם עתה. עם הערבים אין למדינת ישראל כל בעיה להסתדר. הבעיה היא היהודים. אלה שנוהגים להתייפייף כל אימת שצה"ל יוצא לעשות את מלאכתו. את המתאבדים מבינים ב'מחנה' של יוסי שריד. גם את הערבים הנושאים תעודות אזרחות של מדינת ישראל. לא נהגנו בהם כשורה, מתנפלים היוסי שרידים על כלמי שתומך בענישה מחמירה, כשהם מנופפים באמנות בינלאומיות ומזהירים מפני 'פשעי המלחמה' שנעשים ב'שטחים' וב'כפרים הכבושים' בתוך מדינת ישראל.
חשוב עתה, לפני שיהיה מאוחר מדי, להוציא את כל האלמנטים הסרטניים האלה אל מחוץ לגדר. גם את אלה מ'גוש שלום', שהמלשינות הפכה אצלם לדרך חיים, כמו ב'שלום עכשיו', וגם את אלה הנוהים אחר דברי הבלע והכזב של היוסי שרידים על גרורותיו הסרטניות.
עתה כולם אוהבים לשנוא אותו. זה משרת את נתניהו, אבל זה לא יחזיק מים
