דוגמא שנייה מתוך אלף

מי שראה את סרטה של ענת גורן "כל אנשי הקמפיין", קיבל על קצה המזלג טעימה מתבשיל שהוכן במטבח של פורום החווה. הסקרים הוכיחו שהתבשיל ערב לחיכם של רבים מהאזרחים. ההצצה למטבח גילתה, שהתבשיל הוכן ע"י "טבחים" ציניים, שהצליחו להפוך בעזרת התקשורת, "בשר פיגולים" למעדן מלכים.

הסרט הזה, הוא כתב אישום נגד התקשורת, שבמקום לחשוף את התרמית מאחורי קדימה, שיתפה איתה פעולה. יש כמה סיבות. אחת מהן היא השנאה המשותפת לביבי של אנשי "פורום החווה" (במיוחד אייל ארד וליאור חורב), ורבים בתקשורת הישראלית.

במאמרי "דוגמא אחת מתוך אלף", כתבתי על ההבדל בהתייחסות של "רוצחי-האופי" לביבי נתניהו כראש ממשלה, לעומת אלה שהגיעו אחריו (ברק ושרון). הבאתי דוגמא: אהוד ברק חשב שממשלה עם 18 שרים כמו שכתוב בחוק (וביבי הקפיד על כך), קטנה מדי. מה עושים? מעבירים חוק חדש, שביטל את ההגבלה. וכמה עלו למשלם המיסים עוד שישה שרים? פי מיליון ויותר, מהסיגרים של ביבי. והביקורת אתם שואלים? היא היתה בווליום, שזהה לנביחתם של דגים עצבניים.

היום דוגמא שנייה, המוכיחה את ההבדלים בהתייחסות של התקשורת לביבי, לעומת אחרים. שימו לב: לפני שלוש וחצי שנים, ביבי ירש מסילבן שלום, קופה ריקה. כדי להבריא את הכלכלה, הוא נדרש לפעולות כואבות. למרות שרוצחי האופי ידעו ששר האוצר נתניהו עושה את הדברים הנכונים (אין ברירה), הם לא יכלו להתגבר על הזדמנות הפז להפיץ שנאה כלפיו. וזה הצליח.

אמרו "ביבי חכם על חלשים". עכשיו אני פונה אל אלה ששונאים אותו. חשבו אובייקטיבית: מי יותר חלש, כוכבת הפורנו ויקי כנפו, שהיה לה כוח לצעוד 200 ק"מ, או חולי הסרטן ששבתו רעב שבועיים. עוד שאלה: מבחינה מוסרית, למי יש זכות לומר למפגינים "אין לי", לראש ממשלה שממשלתו מונה 18 שרים (ביבי), או לראש ממשלה שממשלתו מנופחת (שרון/אולמרט)?

עכשיו הניחו על כף המאזניים האחת את מצב הקופה שקיבל ביבי (ריקה), ועל כף המאזניים השנייה את הקופה הגדושה שהוריש לאולמרט (הירשזון לא נחשב), והשיבו לשאלה: למי היה/יש יותר כסף לחלק - לביבי, או לאולמרט?

לא גמרנו. שוב הניחו על כף המאזניים האחת את הציבור שנפגע מקיצוץ הקצבאות שעשה ביבי (בתמיכת שרון), ועל כף המאזניים השנייה, את חולי הסרטן ששבתו רעב, והשיבו לשאלה: מי נראה יותר אכזרי, ביבי שהכריח בטלנים לצאת לעבודה, או אולמרט שאטם את ליבו למצוקתם של חולי הסרטן, ורק בלחץ התקשורת נכנע.

שורות אלה נכתבו בעיקר בגלל הכותרת הזו (הנושא: שובתי הרעב). שימו לב: "אולמרט: לא אנהל את המדינה לפי צעקות" (ידיעות-אחרונות/29.5.06). "צעקות"?? האם זוהי הגדרה מתאימה לזעקתם של חולי הסרטן? מה זה פה, הקומץ הבית"רי מהטריבונה ב"טדי"?

מה שחשוב זה שהשביתה נגמרה, ועכשיו נכון לשאול: אם לא הגיע לשובתים, מדוע האתרוג אולמרט נתן? ואם כן מגיע, מדוע היה צריך לענות אותם 16 ימים? ככה או ככה, ההתנהלות הזו, והמלחמה עם פרץ על הקרדיט, היא אות מבשר רע. ימים יגידו אם צדקנו.

ואלה מבין שובתי הרעב, שציפו לקבל פיצה עם סיום השביתה, להם אני אומר: עליזה זאת לא שרה...