הצביעות של חשין ומרידור

בראיון שנתן חשין לעיתונאי יובל יועז (הארץ, 26.5.06), הוא הסביר את משנתו המשפטית והחברתית; וגם הפוליטית. רבות נכתב על אותו ראיון, המהווה הישג עיתונאי שיש להתכבד בו, ומאידך-גיסא מציג את חשין האיש, כמות-שהוא, בלי גלימת השופט שגוננה עליו יותר מדי שנים. ובכל זאת, נעיר כאן כמה הערות:

- חשין, כמו חשין, פתח "פה גדול" ומכוער, לא רק על הנשיא אהרן ברק - אותו האשים למעשה בהפקרת ישראלים במודע לפיגועי טרור - אלא גם נגד חלקים גדולים בחברה, ובראשם, איך לא: הדתיים והחרדים. התנצלותו לאחר מכן אינה יכולה להקהות את דבריו, אותם אמר מדם ליבו. נהפוך הוא: התנצלותו מלמדת כי אין לו את אומץ הלב האישי לעמוד מאחורי דבריו.

- דבריו של חשין מוכיחים, מעבר לכל ספק, כי הוא איש עם אג'נדה ברורה ומגובשת. ובעייתית, יש להוסיף. אדם הפוסל מתן תקציבים למימון ארוחות צהריים לילדי חרדים - כאשר הוא עצמו שבע, מן סתם, גם בזכות רכוש משפחתו הנאמד במאות מיליוני הדולרים (במניות חברת טבע) - הוא אדם המייצג ערכים מעוותים ובלתי מוסריים.

- דבר זה מעמיד באור מגוחך את הנשיא ברק. נזכור נא, כי הנשיא ברק פסל את מינויה של פרופ' רות גביזון לכהונת שופטת בבית המשפט העליון, בשל מה שהוא כינה: האג'נדה של רותי. ברק טען, כי אין זה ראוי למנות לכהונת שופט אדם עם אג'נדה, במיוחד כשזו ידועה בציבור. האם יתכן, לנוכח זאת, שברק מעדיף שופטים-חברים שיש להם עמדה מגובשת מאוד כלפי ציבורים מסויימים, עד כדי כך שהם יכולים להוציא תחת ידיהם פסקי דין מעוותים ובלתי מוסריים? כנראה שכן.

- חשין, כמו חשין, דיבר בבוטות ובגסות-רוח כלפי מי שמותח ביקורת או מתנגד למינויה של חברתו, השופטת דורית ביניש, באופן אוטומטי, לכהונת שופטת בית המשפט העליון, וכנגד מי שמבקש להוביל הליך שבמסגרתו תתקיים בחירה אמיתית וחוקית בשופט הטוב ביותר, לתפקיד זה. "אלה אנשי זדון שמעלים את זה", אמר והוסיף: "... זה מתחזה להיות הצעה נורמטיבית, אבל בעצם זו הצעה אישית 'לדפוק' את ביניש". חשין יצא מגדרו לגונן על ביניש, תוך שימוש בשפת רחוב, שזו, מתברר, שגורה בפיו. לא כ"פוזה" - זו שפתו של האיש, בלי הגלימה.

התכוון או לא - בראיון דנן עשה חשין שירות גדול לציבור. אולי יותר מתרומתו כשופט. בלא הגלימה ובלא השררה בידיו, מתגלה חשין האמיתי, כמו שהוא.

הקהילה המשפטית והעסקית סערה השבוע. עו"ד דן מרידור, מי שכיהן כשר משפטים ונחשב ליקיר המערכת המשפטית, קיבל על עצמו לייצג את המיליארדר ארקאדי גאידמק במסגרת הליך השימוע שנקבע לו בפרשת הלבנת הון שנקשרה בשמו. לא יכול להיות, אמרו רבים וטובים, שמרידור ייצג את הארכי-פושע. רבים אחרים הנמנים עם ידידיו ניסו לסנגר עליו; לטעון שכל אדם זכאי לייצוג כל עוד לא הורשע.

החלטת מרידור לייצג את גאידמק מהווה, לדידי, יציאה מהארון תוך הסרת המסכות. בדיוק כמו חשין. מרידור התנהג בדיוק כמו שהוא באמת. העקרונות כביכול נזנחים לטובת ממון. כי זאת יש לדעת: במשך שנים מרידור העמיד פנים. את הסכינים הקטנות החזיק בכיסיו ודקר בהן אחרים. כך, בהיחבא. באמצעות ידידיו בבית המשפט העליון ובפרקליטות, הוא ידע היטב לכוון את האש למי שביקשו לחשוף את הקלקולים במערכת המשפטית.

במשך שנים רבות הוא היה מוגן. גם כשהוא ותנועתו – מפלגת המרכז – קיבלו תרומות בלתי חוקיות בהיקף של מיליוני ש"ח, הוא לא טופל כדבעי. ידידיו בפרקליטות, ובראשם פרקליטת המדינה עדנה ארבל, נמנעו ממיצוי הדין עימו.

בזכות קשריו האישיים, ותוך ניצולם לרעה, הוצג מרידור רק לפני כשנה כמועמד לבית המשפט העליון. הנשיא אהרן ברק כבר הסכים לתת ידו לכך. כך גם הנשיאה המיועדת, היא דורית ביניש. רק חשיפת המהלכים כאן הביאה לטירפוד המועמדות.

עכשיו קיבל מרידור על עצמו את ייצוג גאידמק. לא בזכות מקצועיותו – סוד גלוי הוא כי הוא אינו מומחה בתיקים פליליים; ולא בזכות חריצותו כביכול – אין זה סוד כי מדובר באדם שנהנה מעבודתם של אחרים; וגם לא בזכות התנהגותו – בשל אישיותו הוא אינו "מסתחבק" עם אנשים. העובדה הפשוטה היא: מרידור נשכר בזכות קשריו עם כמה מבכירי הפרקליטות ונוכח מעמדו אצל כמה מבכירי בית המשפט העליון, ובראשם: ברק, ביניש, ארבל. מרידור עצמו אמר שהוא ייצג את גאידמק רק עד ההחלטה, ובאם יוחלט להגיש נגד גאידמק כתב אישום, הוא יפסיק את הייצוג.

מי שמודה בפה-מלא מדוע נשכר מרידור הוא דווקא גאידמק עצמו. נראה כי ביחס למרידור דווקא גאידמק האיש הישר. גאידמק ואנשיו מאשרים שמרידור נשכר בזכות מעמדו בצמרת ונגישותו לבכירי המערכת המשפטית. ושכירתו נעשתה, כפי שניתן להניח, בכסף מלא. גיאדמק, מיליארדר, משלם היטב. ובמזומנים. מרידור, האיש שהטיף לעקרונות, הסיר עתה את המסיכות. מוטב מאוחר מאשר בכלל לא.

גלעד שרון קיבל מדודי אפל יותר מחצי מיליון דולר תמורת הסכמתו לתת את שמו לפרויקט האי היווני. כדי להכשיר זאת נחתם הסכם בין הצדדים, כאילו גלעד שרון מבצע עבודות לפרויקט. דבר זה התברר מעבר לכך ספק בחקירת הפרשה. לכל ברור, כי גלעד שרון קיבל ממון רב, מאפל, כדי שניתן יהיה לעשות שימוש בשמו ולגייס כמנוף לקידום פרויקט האי היווני. מחמת זאת הוא נרדף על-ידי הפרקליטות, ובראשה עדנה ארבל. וכאן ניתן לשאול: במה שונה הדבר ממעשיו של מרידור? הרי גם מרידור מקבל כסף כדי שיפעיל את קשריו.