|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
שרון (שוב) לא סופר את היועץ
|
ויסגלס וגדעון סער עומדים מאחורי המהלך לפיזור הכנסת ללא התפטרות שרון
|
ביום שלישי השבוע התעוררו העיתונאים לצפצופי האיתוריות. הם הוזמנו לארבע מסיבות עיתונאים: ראש הממשלה, נשיא המדינה, יו"ר הכנסת ויו"ר העבודה. קריסת, הממשלה היתה עובדה מוגמרת גם קודם לכן, אף ללא התפטרות מעשית של ראש הממשלה, אך מה שלא היה ידוע הוא ששרון הולך במסלול של פיזור הכנסת. כעת מעניין להיווכח כי מי שהוביל את שרון במסלול הזה וסיפק לו את הייעוץ המשפטי-מקצועי הם הפרקליטים שעל-ידו: מנהל לשכתו, עו"ד דב ויסגלס, ומזכיר הממשלה, עו"ד גדעון סער. פעם דרך כוכבם של השניים בשיעור קומתם של רם כספי, אמנון גולדנברג ויעקב נאמן. עכשיו כרויה אוזנו של שרון לויסגלס ולסער.
הדרמה החלה כידוע השכם בבוקר של יום ג'. שרון הגיע, לפי בקשתו, לפגישה דחופה עם הנשיא משה קצב. הוא ביקש לפזר את הכנסת, האשים את מפלגת העבודה בפירוק ממשלת האחדות, הסביר כמה נתניהו חסר אחריות לאומית, ואמר לנשיא כי אין מנוס מפיזור הכנסת והקדמת הבחירות. שרון ביקש מקצב לתת את הסכמתו למהלך זה. בכל זאת, מדובר בתקדים, שכן מעולם לא נעשה שימוש בסעיף זה בחוק יסוד הממשלה. מלאכת השכנוע המשפטית נעשתה מאוחר יותר. הנשיא קצב ביקש הבהרות לגבי המצב המשפטי, וליתר דיוק: בידי מי הסמכות - ראש הממשלה או הנשיא עצמו. "הוא איש הגון, רציני. יודע לקבל החלטות. הוא לא פראייר. הוא ביקש לשמוע הסברים", אמר אחד המעורבים בנושא. הנשיא לא השתהה יתר על המידה ולא עשה את ההצגות הגדולות שהיו נהוגות בעבר אצל נשיאי ישראל לדורותיהם. תוך שעות ספורות, לאחר היוועצות בטלפון עם כמה מראשי הסיעות האחרות, קיבל הנשיא החלטה להסכים להחלטת שרון.
בבואו לפזר את הכנסת הסתמך שרון על סעיף 22 (א') לחוק יסוד: הממשלה. סעיף זה קובע: "נוכח ראש הממשלה כי קיים בכנסת רוב המתנגד לממשלה, ושעקב כך נמנעת אפשרות לפעולה תקינה של הממשלה, רשאי הוא, בהסכמת נשיא המדינה, לפזר את הכנסת בצו שיפורסם ברשומות ויתקיימו בחירות מוקדמות כאמור בסעיף 21".
ב-8:00 הגיעו אל הנשיא, על-פי בקשתו, שני פרקליטיו/נאמניו של שרון: עו"ד ויסגלס ועו"ד סער. השניים, כאמור, הם שהגו את הרעיון ללכת בנתיב הזה. הם שהציעו לשרון לפזר בדרך זו את הכנסת כולה, במקום המסלול שבו רצה שרון ללכת - להתפטר ולקיים בחירות רק לראשות הממשלה. בפגישת שני הפרקליטים עם הנשיא השתתפה היועצת המשפטית של בית הנשיא, עו"ד ורדה אומנסקי, ואדם נוסף.
בפגישה הובהר לנשיא, בכל הכבוד, כי ההחלטה היא של ראש הממשלה, והוא צריך לתת הסכמתו, משמע - לחתום, אלא אם על פניו נראה הדבר כגחמה של ראש הממשלה. מצב מקביל זה, אגב, קיים בהליך בחירת שופטים. הוועדה היא שבוחרת. הנשיא הוא שחותם על כתב המינוי.
מעניין לציין כי בכל ההליך הזה לא היה מעורב איש ממשרד היועץ המשפטי לממשלה או מפרקליטות המדינה. אמנם נכון: היועץ אליקים רובינשטיין לא היה בארץ באותו יום ופרקליטת המדינה (המשמשת ממלאת מקום היועץ המשפטי בהיעדרו) שרויה באבל על מות אביה (ז"ל). אולם אם לוקחים בחשבון כמה באמת מחשיב שרון את דעת
רובינשטיין (לא הרבה, כנראה), הרי שאפשר לקבל מענה, מדוע לא שיתף/התייעץ שרון עם רובינשטיין, ולו בטלפון. אחרי הכול, יש לזכור: רובינשטיין הוא היועץ המשפטי לממשלה כולה. במקרה שהיתה מוגשת עתירה לבית המשפט העליון, היועץ הוא שהיה מוזעק להגן על ראש הממשלה. ובכל זאת, העובדה ששרון אינו "סופר" את רובינשטיין מעידה כי בדברים החשובים באמת, רובינשטיין אינו מוחזק כמי שדעתו חשובה.
|
|
ממשלתו של אריאל שרון נכנסה למעשה לתקופת מעבר, להבדיל מממשלת מעבר. ממשלת מעבר נספרת רק מעת קיום הבחירות ועד כינון הממשלה החדשה. אלא שלמעשה, בגלל
הסיטואציה המיוחדת - פיזור הכנסת, חלים על הממשלה הנוכחית אותם כללים מכבידים, לרבות הכורח להימנע ממינויים בעלי גוון פוליטי, בחברות ממשלתיות ובמוסדות ציבוריים.
אלא שכנהוג במקומותינו, אנו נוכחים גם הפעם כי אנשיו של ראש הממשלה אינם נוהגים איפוק. בימים אלא ממש, הם עושים מאמץ למנות את אנשיהם לתפקידים בכירים בשורה של חברות. התפקידים המסומנים עתה, בין היתר: יו"ר בזק, יו"ר פלאפון, כהונת דירקטור בבנק לאומי ובבנק דיסקונט, דירקטור בחברת החשמל, חלמיש, התעשייה האווירית ועוד ועוד. האיסורים המוטלים בתקופת בחירות, מתברר, אינם מרתיעים מינויים אסורים.
ומעניין לעניין, באותו עניין:
ההכרזה על בחירות עלולה עתה לספק עילה נוספת משטרה, שלא הזדרזה, משום מה, להשלים את מלאכתה במועד בכמה חקירות רגישות. שלוש מהן עומדות עתה על הפרק: השלמת החקירה בכמה מספיחי פרשת עמותות ברק; השלמת החקירה בדבר מימון הבחירות המקדימות של אריאל שרון לראשות הממשלה; ופרשת זהבה גלאון, החשודה באי סדרים ובקבלת כספים שלא כדין לכאורה מ"המרכז הבין-לאומי לשלום".
ובכל זאת, המשטרה אינה קופאת על שמריה. חקירות של אישים המתמודדים בבחירות לא ניתן לקיים עתה, אלא בהוראה מיוחדת של היועץ המשפטי לממשלה. יחד עם זאת נודע לי כי בימים אלה מוקם במשטרה "צוות איסוף". במשטרה למדו את לקחי העבר ועתה מקדימים לפעול. תפקידו של הצוות הוא לאסוף בחודשים הקרובים, בתקופת הבחירות וגם לאחריה, מידע המעלה חשד לעבירות. הטיפול החקירתי יבוצע לאחר הבחירות, ככל שיהא בכך צורך. ניסיון העבר מלמד כי גם בחירות אלה יצמיחו תעסוקה לחוקרי משטרה רבים. גם במשרד מבקר המדינה החלו בהיערכות מיוחדת. המבקר אליעזר גולדברג כבר הנחה את אנשי משרדו להקצות כוח אדם לטיפול שוטף בעניינים שיופנו אליו. נזכיר כי בבחירות הקודמות לראשות הממשלה, נקט המבקר יוזמה מבורכת, כאשר בעיצומן של הבחירות הנחה והדריך את המפלגות מתמודדות להימנע מביצוע פעולות שנראו בלתי תקינות. המבקר עומד גם בסיבוב זה לחייב את המפלגות לדווח, באופן שוטף, על תרומות שהן מקבלות. הדיווח יועבר במקביל על-ידי המבקר לציבור, כדי שזה יוכל להשגיח כראוי על המתמודדים.
|
|
המערכת הפוליטית רותחת וזה זמנם של חברי כנסת מובילים להוביל הצעות חוק שימנעו קפיצת מתפקדים והשפעה בלתי הוגנת בפריימריז של המפלגות.
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ אברהם פורז, הגיש לפני כשבועיים הצעה לתיקון חוק המפלגות, התשס"ג-2002. פורז מציע לקבוע כי "בתקופה זו, חבר מפלגה אשר השתתף בהליך בחירת מועמדים בה, לא יוכל להשתתף בהליך בחירת מועמדים במפלגה אחרת אף אם הינו חבר בה, אלא אם חלפו שמונה חודשים מאז השתתפותו בהליך הבחירה".
הצעת החוק נועדה לסכל את ההפקרות שנוצרה באחרונה, שבה אלפי מתפקדים, אם לא יותר, התפקדו לשתי המפלגות הגדולות - הליכוד והעבודה, במטרה להשתתף בבחירות
המקדימות בשתיהן. המשטרה כבר החלה לחקור כמה תלונות בנושא זה. אחת מהן נוגעת לבחירות בחולון והשנייה בירושלים. בשתי ערים אלה התברר כי מאות מתפקדים שנרשמו לליכוד מחזיקים בחברות גם בעבודה.
בדברי ההסבר כותב פורז: "לאחרונה התפתחה במערכת הפוליטית תופעה לפיה קבוצות אזרחים מאורגנות ללא זיקה אידיאולוגית מתפקדים לכמה מפלגות פוליטיות במקביל וזאת במטרה להוות מוקד לחץ על מקבלי ההחלטות ולקדם אישים שונים במפלגה. ברור כי התפקדות ליותר ממפלגה אחת היא למטרה תועלתנית ולא אידיאולוגית.
"מוצע על כן, לא לאפשר לאדם אשר השתתף בהליך בחירת מועמדים במפלגה מסוימת, לבחור מועמדים גם במפלגה אחרת, אלא אם חלפה תקופה של שנה בין שני הליכי הבחירה".
הערה: בסעיף החוק מוצע צינון למשך שמונה חודשים, ואילו בדברי ההסבר מוצעת תקופה של שנה.
|
|
| תאריך:
|
08/11/2002
|
|
|
עודכן:
|
08/11/2002
|
|
יואב יצחק
|
|
כזוהי סלמנקה, שנבחרה ל"בירת התרבות של אירופה לשנת 2002", עיר בסדר גודל של באר-שבע, ועל ההבדל לא כדאי להכביר במלים. זוהי עיר המתוארת כ"גן עדן לבליינים". לדברי תושביה - היא "חייה בחוץ". אנשים לא מארחים בבתיהם. יוצאים לארוחת ערב באחת מ-1400 המסעדות ו/או מקומות הבידור שבעיר הנפלאה הזאת, ואם יש מושג כמו "עיר ללא הפסקה" הרי שהוא תפור עליה.
|
|
|
|
|
התקשורת הרוסית מביעה בימים האחרונים זעם רב על מה שהיא מכנה "דו פרצופיות" של התקשורת המערבית. הכעס מבוסס על הנטייה של התקשורת המערבית לכנות את הצ'צ'נים "מורדים", ולא מחבלים, כפי שרוסיה רואה אותם.
|
|
|
|
|
ביום ג' השבוע (5.11.02) התקיים דיון נוסף בכתב אישום שהגישה המדינה נגד אריה סילברמן, מי שנמנה בעבר - עד פתיחת ההליכים הפליליים נגדו - עם קציני המשטרה הבכירים ביאח"פ (כיום יאחב"ל). תוך-כדי דיון התברר, כיצד משרתת הפרקליטות שוב את האינטרס של ארנון מוזס ואנשים נוספים בידיעות אחרונות.
|
|
|
|
|
בסוף השבוע פרסם מעריב כתבה מחפירה אודות הרב אבינר ושתי נשים שלכאורה הטריד. "שנים רבות הן שמרו את הסוד הכואב לעצמן" פותחת הכתבה דרמטית. קראתי את הכתבה פעם ופעם נוספת, ולא מצאתי שם גילוי מרעיש או סוד מזעזע.
|
|
|
|
|
מבין שלל המטרות אשר יש לממשלה במדיניותה החברתית, צימצום מימדי העוני היא אולי המקיפה ביותר. מן המפורסמות הוא כי העוני מאפיין משפחות בהן ראש המשפחה אינו עובד או שיש רק מפרנס אחד במשפחה ושכרו נמוך. מכאן שאחד המפתחות החשובים לצימצום מעגל העוני הוא התעסוקה. במקביל יש להשתית על בסיס יציב יותר את התמיכה באוכלוסיות שאינן יכולות לעבוד.
|
|
|
|
|
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
