כשר? אולי, אבל ודאי מסריח

ביום רביעי, 12 ביולי, ב- 12 בצהרים, ידע הרמטכ"ל דן חלוץ שהמצב בגבול הצפון חמור. הוא ידע ששמונה חיילים נהרגו, ושניים נחטפו, וצה"ל יגיב בעוצמה. הציבור הרחב ידע רק שיש "חילופי אש" בצפון, אך לא על התקרית החמורה של הריגת חיילים וחטיפתם. גם המשקיעים בבורסה לא ידעו זאת.

לרמטכ"ל חלוץ היה באותה עת יתרון על פני הציבור הרחב. הוא ידע שיש הרוגים וחטופים - וציבור המשקיעים לא ידע. ואז, באותה שעה, עשה פעולה בלתי שיגרתית לגבי משקיע, ומכר את כל תיק המניות שלו, מכל הסוגים, בסך 120 אלף שקל.

האם ניצל חלוץ לטובתו את יתרון המידע שהיה לו על פני הציבור הרחב? חלוץ אומר שנהג כשורה. אם להאמין לו, הרי שהוא אמנם ידע שהמצב חמור, שיש אירועים שאינם ידועים לציבור הרחב, אבל הוא מכר את כל תיק המניות שלו, עד השקל האחרון, סתם ככה, במקרה. נו באמת. זה כשר, אולי, אבל מסריח.

רשות ניירות הערך והמומחה פרופ' גרוס אמרו היום ל- Nfc, שמכירת המניות אינה עבירה פלילית, מכיוון שהאיסור על "שימוש במידע פנים" נוגע רק למניה בודדת, ולא למידע על מצב השוק או הכלכלה כולם. יש לקבל את חוות דעתם המלומדת. היא מצילה את חלוץ מהעמדה לדין פלילי על עבירה, שהעונש המירבי עליה הוא 5 שנות מאסר. אבל מה על הצד הציבורי והאתי?

הבה ונניח, שכלכלת ישראל תחזור לשיטת הפיחותים בשקל, שהיו בעבר. נניח, ששר האוצר מגבש תוכנית - סודית כמובן - לפיחות של 20 אחוז בשקל, ומביא אותה ביום שישי (כשהבורסה סגורה) לאישור ישיבה סודית של הממשלה. זה לא דמיוני, זה כבר קרה כמה פעמים. לשר האוצר אסור להחזיק ניירות ערך, אבל הוא יכול לספר ביום חמישי משהו לאחד מבני משפחתו או ידידיו, הם יקנו חבילת מניות, ואחר כך יתחלקו ברווחים של עשרות אלפי שקלים.

העיסקה תתגלה, איכשהוא, אולי על ידי הדלפה של פקיד בנק לעיתונאי חרוץ. מה יהיה דינו של שר האוצר? האם הוא יוכל להסתתר מאחורי התירוץ הפורמלי של "זה לא מידע פנים ולכן לא עברתי עבירה"? אני מניח שלא. יש להניח שדעת הקהל תגיב בשאט נפש על הספקולציה של שר האוצר, והוא יאלץ להתפטר.

מה ההבדל בין הסיפור הדמיוני על שר האוצר, לבין העיסקה האמיתית שעשה הרמטכ"ל?