שלפוחית רגיזה (3)

1. האם מישהו היה מתעסק בכלל עם מכירת תיק ההשקעות של הרמטכ"ל לו הציבור היה חושב שניצחנו במלחמה. האם מעריב היה מתעסק בנושא הזה בכלל. האם הציבור היה מוכן לשמוע על הנושא בכלל.

2. האם עצם הפרסום במעריב משקף מאמץ של אמנון דנקנר העורך ודן מרגלית הכתב הבכיר [המיומן בנושא - ראה חשבון הדולרים של רבין] לעזור לחברם הטוב אהוד אולמרט על-ידי הסטת האש לרמטכ"ל והפיכתו לשעיר לעזאזל, או ביתר דיוק לתרנגול כפרות.

3. האם נכון שחיסולו הציבורי של הרמטכ"ל והדחתו יועילו מאוד לפרץ ולאולמרט וזו הסיבה שהם נמנעים מכל מתן גיבוי לרמטכ"ל. האם אין הם מעדיפים שתשומת הלב תופנה לנושא זה ולא לתפקודם הכושל במלחמה.

4. האם מישהו שם לב באילו סכומים מגוחכים מדובר. האם יש למישהו ספק שלו היה הרמטכ"ל הטרוד מודע ל"בעייתיות התדמיתית" הוא היה נמנע ממכירת התיק השווה בערך 2 משכורות שלו.

5. האם כל אלו הטוענים שאסור היה לרמטכ"ל להקדיש ולו רגע לעניין אישי כמו מכירת מניות [לדבר על האישה מותר לו?] סבורים שיש לו כעת זמן למכביר להתעסק עם נושא הסבר מכירת התיק. האם העלאת נושא זה בזמן כל כך רגיש היא התנהגות אחראית. האם יש משהו בנושא שמחייב עיסוק בו דווקא היום.

6. האם מישהו באמת מאמין למקהלת חברי הכנסת המנסה להיפרע מהרמטכ"ל. האם יש משהו שסבור כי בעיות של נורמות אסטתיות מעסיקות אותם בכלל.

7. האם יש קשר בין שאיפותיה של קולט אביטל לנשיאות לבין התעסקותה בפרשה זו.

8. האם יש קשר בין ציפיותיהם של קצינים במטכ"ל לקידום לבין ההדלפות המרושעות על עמדתם "המוסרית" לעיתונות.

אני סבור שיש הרבה נושאים לברר אותם לאחר המלחמה ואת אלו יש לברר בכל פורום, חוץ מאשר ועדת חקירה משפטית ובאמצעות עורכי דין. אני סבור כי רצח האופי שמנסים לעשות לרמטכ"ל הוא בגדר חרפה. מה שמתרחש אינו מעיד על הרמטכ"ל אלא עלינו כארץ אוכלת בניה. בתרבות כזו כאשר כל נושא תפקיד רק מתכונן לחקירה משטרתית, או לוועדת חקירה משפטית, או סתם לצליבה עיתונאית, אין פלא שהעיסוק המקובל ביותר הוא כיסוי הישבן.