אהוד שלום.
מזה שנים רבות שלא החלפנו בינינו מילה. מאז שנכחת לדעת שאיני סוגד לך ואיני נמנה על להקת העיתונאים המעודדים שלך, אלא להיפך: חדשות לבקרים חשפתי את מעלליך בכלי התקשורת ופעלתי באמצעות עמותות למען טוהר מידות למיצוי הדין איתך בגלל עבירות על החוק חוזרות ונשנות שלך (ועדיין איני חדל מכך), הגעת למסקנה ששנינו לא נשדר לעולם על אותו הגל.
תחילת היכרותנו הייתה בראשית שנות ה- 70', כאשר אתה ביצעת התמחות במשרד הפרקליטים של עורך הדין שמואל תמיר, שהיה גם מנהיג מוערך, ואני הגעתי למשרד כעיתונאי לשיחות עם תמיר. נתגלית לי כבר אז כצעיר נבון, מהיר תפיסה, פיקח ובעל כושר ארגוני, אבל גם שקרן, יהיר, מניפולאטור, תחמן ובעל יכולת של מתחזה. עדיין לא הערכתי אז שאתה נוכל סידרתי ולא הערכתי די הצורך לאיזו רמה של שחיתות אישית אתה מסוגל לנסוק. אחרי שתהיתי היטב על קנקנך ועמדתי מקרוב על תכונותיך הבסיסיות - החיוביות והשליליות, אמרתי לך באחת ההזדמנויות: "אתה תגיע רחוק. יש לך יכולות רבות, אבל עם זאת, יש לי ספקות לגבי רמתך המוסרית".
כעבור שנים, כאשר התקדמת כמטאור בחיים הפוליטיים - תחילה כעוזרו הפרלמנטארי של חבר הכנסת תמיר, ואחר-כך כחבר כנסת בזכות עצמך, נהגת לצטט את "דברי הנבואה" שלי כפי שסופר לי, אבל טרחת להשמיט את הקטע הבעייתי.
כבר אז חשתי שאתה פוליטיקאי חסר מעצורים, כאשר הצעת לתמיר, לתדהמתי, לוותר על שירותיו הפרלמנטאריים של אביך המנוח - חבר הכנסת מרדכי אולמרט, ש"הפריע" לו, ואולי גם לך, במהלכיו הפוליטיים. מאוחר יותר בגדת בתמיר עצמו והפנית לו עורף, כפי שעשית למיטיב פוליטי אחר שלך, ה"בוס" של הסתדרות העובדים הלאומית, אליעזר שוסטק.
תמיד השארת בשדות המוקשים הפוליטיים "פצועים" ונפגעים מקרב אלה שלא היו מוכנים להשלים עם הנורמות הפסולות שלך. לעומת זאת, טיפחת כאלה שסרו למרותך והתבטלו בפניך מסוגו של אברהם הירשזון. עם הצוות הקבוע של מלחכי פנכתך המוכרים והנסתרים, עלה בידיך, במרוצת השנים, לגנוב סוסים, גמלים, חמורים ולא רק בעלי חיים.
אין בכוונתי למחזר במסגרת זו את כל מעשיך הנלוזים והבעיטות החוזרות ונשנות שלך בשלטון החוק. בשבועות האחרונים חשפתי אותם, אחד לאחד, בסדרת מאמרי באתר "חדשות מחלקה ראשונה" (Nfc) ונפשם של רבים מהקוראים נקעה מהם.
הפרסומים הללו הביאו אלי קטעי מידע חדשים שהחשיכו את דמותך עוד יותר גם כאשם שפל. כך, למשל, גילה לי אחד מעובדי משרד השיכון לשעבר כיצד הגעת למשרדו של השר המנוח, אברהם עופר, כמה ימים לפני שהלה שלח בנפשו, ואיימת עליו בהפצת "פרשות " אודותיו באם לא יכלול אותך ברשימת הזכאים לסיוע של המשרד לזוגות צעירים, למרות שאתה ורעייתך עליזה לא הייתם זכאים לכך.
פרקליט מסוים סיפר לי, כי שוחח איתך בתקופת ההסתבכות שלך בפרשת חשבוניות המס הפיקטיביות של הליכוד בשנות ה-80', ואמרת לו:" הפעם אני הולך לשבת בכלא". אבל נחלצת מפרשה זו כמו מפרשות אחרות, אחרי שעדים מסויימים שינו לפתע את עדותם.
לשבחך יאמר שמעולם לא הגשת נגדי תביעת לשון הרע ואף לא איימת בהגשת תביעה מעין זו. נמנעת מלעשות זאת גם כאשר כיניתי אותך כאן כמה פעמים: "האיש הכי מושחת במדינה", כפי שאני עושה זאת עכשיו פעם נוספת.
אני מייחס זאת לחשש שלך להתעמת, בבית משפט, עם המציאות העגומה. ואולי אתה מעריך שאני מחזיק באמתחתי קטעי מידע נוספים אודותיך. מכל מקום, אני סבור אתה נוהג בחכמה. מאז ומתמיד סמכת על שתי קבוצות שהקיפו אותך ונצמדו אליך וניסו לסוכך עליך ולשמש לך חומת מגן.
החבורה הראשונה כוללת קבוצת עיתונאים בכירים המסווגים כחבריך האישיים. רובם בוגרי התוכנית פופולטיקה, אלה שמוכנים להתבזות מקצועית, לטהר את שרציך ולשמש כמשתפי"ם בניסיון להטות ולכוון את דעת הקהל לטובתך, תוך הסתרה וטיוח עובדות שליליות שקשורות אליך. אחד מהם, דן מרגלית, הרחיק לכת כאשר גייס למענך תמורת כתבות פרגון בלתי פוסקות את עורך הדין שרגא אליעד, היו"ר הנצחי של התנועה לאיכות השלטון, האיש שמתפרנס יפה מהשחיתות - שהפך אותך לאורח כבוד בכנס לטוהר המידות. הקבוצה השנייה כוללת אילי הון כבדים מהקהילה העסקית הישראלית, ומשקיעים זרים, שנהנו מחסדיך כאשר היית עורך דין פעיל בצד היותך חבר כנסת. בעזרתם הפכת למיליונר כבד שיכול לסחור בבתים בשווי של מיליוני דולרים.
גם כאשר כיהנת כשר במשרדים שונים לא זנחת ולא שכחת את אלה שצ'יפרו אותך בנדיבות רבה. כאשר הקים אריאל שרון את ממשלתו הראשונה ולא מינה אותך לשר האוצר, תפקיד שהיה מאז ומתמיד משאת נפשך מסיבות שקופות, חשת עצמך פגוע ושקלת לפרוש מהחיים הפוליטיים ולעבור לעולם העסקים כדי לעשות לביתך. כאילו לא עשית מספיק.
היו אילי הון שהמתינו לקלוט אותך בזרועות פתוחות. בדיעבד, חבל שלא עשית זאת. אילו מימשת את תוכניתך, קרוב לוודאי שפני הדברים במדינה היו שונים. אבל שרון, שהכיר אותך היטב, ידע כיצד לפצות אותך במשרדי ממשלה שהיה בהם יכולת להתמיד ביחסי הגומלים עם אילי ההון וברוני התקשורת. כפיצוי העניק לך את מינהל מקרקעי ישראל ואת האחריות על רשות השידור. ואתה המשכת לחגוג בדרכים רבות ולשדרג את חשבונות הבנק שלך באמצעות עסקות מפוקפקות. מכרת בית מפואר במחיר מופקע לאיל שנזקק לחסדיך. שכרת אותו במחיר מבצע, ורכשת במקביל בית בבניין בשימור, במחיר מציאה, מחברה קבלנית שמצפה לתגמולים שלך.
בשני המקרים נודף ריח של קבלת שוחד, לכאורה. למרבה ההפתעה, הצלחת להיחלץ מעסקת המכירה. אבל אני משוכנע שבעסקה השנייה תיפול, ולא יעזרו לך כל התרגילים והתחמונים.
מחלתו של שרון נפלה על כולנו כרעם ביום בהיר, אבל אתה זכית בפרס הגדול של מפעל הפיס הפוליטי. נבחרת כממלא-מקום ראש הממשלה.
בבחירות האחרונות הפכת כבר לראש ממשלה לכל דבר, מבלי שהיית ראוי לכך. תפקיד של ראש ממשלת ישראל הוא יחיד במינו בעולם. על כתפיו מונחות בעיות כבדות משקל, ובעיקר גורלה של מדינה. כאשר הכרזת על תוכנית ההתכנסות, הרהרתי בכך שאולי ניתן למצוא הקבלה לתוכנית ההינתקות של שרון שיצאה אל הפועל. רבים הם אלה שסבורים שתוכניתך נועדה להרוויח זמן ולהסיט את דעת הקהל ורשויות החוק לנושאים ביטחוניים, במטרה למסמס את חשדות הכבדים נגדך בחשד שביצעת עבירות פליליות.
האמת לא תיוודע כנראה לעולם, כי בינתיים פרצה מלחמת לבנון עמוסת המחדלים והכשלים, שגם ממנה לא תוכל לצאת יבש. לא יסלח לך על כל מה שקרה למדינה בחודש האחרון, שחזרה הרבה שנית אחורנית.
קיבלת משרון מדינה על מגש של כסף. תרתי משמע. משפחת שרון קידשה את הערך הון ושלטון, ורק בזכות יעוץ משפטי הססן ומחלתו של שרון נתקעו חקירות. ידעתי ששרון לא יכול היה כבר להשתנות בגילו, באורחות חייו הראוותנים, ובקשריו הבעייתיים עם אילי הון - בעיקר זרים. אבל אתה צעיר ממנו ב- 26 שנים, ולרגעים האמנתי שתשתנה ויתגלה אולמרט בדמות חדשה של מנהיג. אבל תוך זמן קצר התאכזבתי.
נקודת השבר הייתה החלטתך למנות את עמיר פרץ כשר הביטחון, חרף חוסר ניסונו הבסיסי בנושאי ביטחון. אבל, העדפת להפקיר את הבטחון המדינה, ובלבד שנושא כליך, הירשזון, יכהן כשר האוצר ויבטיח את האינטרסים של לקוחות שלך בעבר ואולי גם בעתיד.
בתקופה הקצרה שאתה מכהן כראש ממשלה, הוכחת שאינך מנהיג. אין לך כישורים לכהן כראש ממשלה. המשכת להשחית את המדינה, ושחיתות אישית זו היוותה חממה להתנהלות הכושלת והפוחזת שלך בעת המלחמה והפכה להיות חלק בלתי נפרד ממנה. אדם מושחת מסוגך אינו יכול לקבל החלטות מתוך שיקול דעת. אתה אינך איש חזון ואינך יכול להוביל אחריך עם ולהנהיג צבא. הפופולאריות המדומה שצברת בראשית המלחמה נבעה מההתלכדות של העם ומהעדר מידע על מה שאירע בדרגים הקובעים במדינה. עתה, כאשר האמת פורצת החוצה, דמותך נשחקה לחלוטין ושארית האמון בך אבדה.
בראשית השבוע נפגשתי, יחד עם נציגי עמותת אומ"ץ, עם יו"ר ר הכנסת, דליה איציק, כדי לדון עמה בדרישתנו לכנס דיון דחוף של הכנסת במה שאירע בעורף בצפון, שבו נחשפו מאות אלפים לירי מאסיבי של טילים. גיליתי מחדש תכונות משותפות בינה לבינך. גם איציק היא שקרנית, מניפולטיבית, מתחסדת ומפרסמת הבטחות סרק. יומיים לאחר מכן שיגר אליך פרקליטה של אומ"ץ, עו"ד פרופ' מיכאל קורינאלדי, בקשה שתפעל להקמת ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת תפקודם של הדרג המדיני והפיקוד הצבאי במלחמה שצה"ל לא ניצח בה. לא טרחת להשיב על הפניה. באותו ערב נחסמה במפתיע, ברגע האחרון, השתתפותי בתוכנית פופוליטיקה בערוץ הראשון. אני מקווה שאנשי לשכתך לא היו מעורבים בכך.
בסוף השבוע הגישה אומ"ץ נגדך עתירה לבג"צ, בדרישה שיורה לך להקים ועדת חקירה ממלכתית. הדיון בעתירה יתקיים בשבוע הבא.
לסיום, הרשה לי להציע לך הצעה שלא כדאי לך להתעלם ממנה: אל תמתין לסיום החקירה בפרשת השחיתות האחרונה שבה אתה מעורב, ואל תסמוך על כך שיעלה בידך לחמוק מהקמת ועדת חקירה.
לך מיד הביתה. אתה סיימת את תפקידך כראש הממשלה.
אם תשתהה, ייקרה אחת מן השתיים: או שיוגש נגדך גיליון אישום פלילי, ותאלץ להתפטר לאלתר מתפקידך, או שהפגנות המוניות וזעם גובר והולך של הציבור יאלצו אותך לפרוש בבושת פנים. אין דרך שלישית.
הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
