חג האסיף של "שלום עכשיו"

בשבוע הבא, יש להניח, תצא התקשורת בקול תרועה רמה ותפרסם עוד דוח של מלשיני "שלום עכשיו". בדוח, לשמחת לבם של אויבי ישראל ושמאלני ישראל, ייאמר קרוב לוודאי, כי "תנופת בנייה חסרת-תקדים ניצפתה בימים האחרונים בהתנחלויות ברחבי השטחים הכבושים".

מיד לאחר שיחרור ההודעה-לעיתונות יצוץ מעל המסכים אותו דובר חביב של "שלום עכשיו" האובדנית, יריב אופנהיימר שמו, ובחדווה ישטח כלל עם ועדת צופי הטלוויזיה, את ממצאיו המרשיעים.

אם זה יקרה - יריב וחבריו, ציידי מתנחלים, יצדקו. כי כמעט ליד כל בית ביו"ש תזוהה "הרחבה מדאיגה" של הימים האחרונים, מוקד להתכנסות משפחתית ולחגיגה. כמה ימים קודם לכן נשמעו קולות של הלמות פטישים, נקישת מסמרים, רישרוש של מתיחת סדינים בין עמודים. בקיצור - סיפורי בדים.

מה לעשות והימים הם ימי חג סוכות. כמעט ליד כל בית יהודי צצה ונבנתה באלה הימים - סוכה, לרגל החג הנפלא הזה, המסמל חגיגית את הקשר בל-יינתק בין עם ישראל לארצו. לא יהיה זה מפליא אם יריב וחבריו ל"שלום עכשיו", שבתיאבונם להפליל יהודים ולהוציא את דיבת ישראל רעה החוצה הגיעו לשיאי שנאה עצמית בל ישוערו - ילשינו גם על הסוכות הארעיות, שהוקמו לישיבה בהן בשבעת ימי החג היהודי, אחד משלושה הרגלים לירושלים ולהר הבית מקדמת דנא.

לדאבון הלב, התקשורת משתפת פעולה בכל עת ובכל הזדמנות עם פקחי "שלום עכשיו", מעניקה להם בשמחה את הבמה להתריע מעליה על, שומו שמיים, הרחבת וביסוס יישובים. מגדיל לעשות כמובן עיתון הארץ, שיפרוש את הדיווח-מטעם לרוחב עמודיו, יקדיש את דבר המערכת ל"ספין" הישן-חדש, וייצא בביקורת חריפה על הממשלה ש"אינה עושה דבר" וגו'.

גם אם זה נראה דמיוני ונשמע מגוחך, שהרי סוכות הוקמו בכל רחבי הארץ, מעבר מזה ומזה של הקו הירוק, והסוכות יפורקו (מרצון) לאחר שמיני-עצרת, הרי הלשנות "שלום עכשיו" אינן רחוקות מלהיות אבסורדיות והזויות גם בימי חולין רגילים.

בשביל אנשים כמו יריב אופנהיימר או דרור אטקס כל השנה הוא בבחינת "חג אסיף" - אסיף של מידע על הרחבה ביישוב זה או אחר, על הקמת פחון במקום זה או אחר, על הצבת קרוון באתר זה או אחר.

ולפעמים עובר הרהור בלב וצץ חיוך בקצות השפתיים: טוב שיש "שלום עכשיו" ודוחות חדשות לבקרים של "שלום עכשיו". הודות להם אתה למד על עוד מבנים ועוד מתיישבים שנוספו ברחבי יהודה ושומרון... דוח כזה ועוד לפני חג הסוכות - מוסיף שמחה על שמחת החג.

דוקא הסוכות הארעיות של החג מלמדות על אי-ארעיותו של עם ישראל בארצו. הן מלמדות על עברו ההיסטורי של העם היהודי, עוד מימי נדודיו במדבר בטרם הגיע לארץ המובטחת. בדרך הארוכה והמיוסרת אל המנוחה והנחלה, הסתפקו בני ישראל במגורי-ארעי, לקראת הקמת מגורי הקבע במולדת.

כל סוכה בחג הסוכות ניצבת ליד בית קבע, והסוכות כולן יחדיו מלמדות אכן על קביעותו של העם, למשפחותיו וליישוביו, בכל מקום ואתר בארץ-ישראל שאיוו להם להתיישבות ולחיים. זאת - על אפם וחמתם של גושי-השלום-עכשיו למיניהם, רסיסי קבוצות שמאל, המלשינים המקצועיים שצצו מתוך הבית פנימה, המהרסים והמחריבים, שמשרתים בפרסומיהם ובטיעוניהם את אויבי ישראל.

יריב וחבריו יצלמו, יכתבו, יפרסמו ויתראיינו - התקשורת כולה פתוחה לקבל את ממצאיהם, חלקם אמת, חלקם ניפוח וכזב, ואת פרשנותם העויינת - ואילו המתנחלים והרוב בעם ישראל ימשיך לבנות כאן ושם, להתרחב, להתבסס, להשתרש.

כי רק כך, בדרך הבנייה וההרחבה, בדרך האמונה בצדק שלנו אל מול הצדק הקלוש של הערבים ותומכיהם מקרב יהודי ישראל, יגדלו הסיכויים להתגשמות משאת-הדורות: "ופרוש עלינו סוכת שלומך".