המפקד הטוב

מבוא

קובץ המפקד הטוב נכתב לפני כ- 15-20 שנה, כלקח אישי של כותבו, משואת יום-כיפור. שעל-פי הערכתו, נבעה בעיקרה, מהסתאבות הדרג הפיקודי הבכיר בצה"ל, בתקופה שבין מלחמת ששת-הימים לשואת יום-כיפור. ונטישת כל הערכים והעקרונות, שעל בסיסם הושתת צה"ל מאז היווסדו.

הקובץ נשלח אל מתן וילנאי. אז, ראש אכ"א. תוך הצעה להכניס את הקובץ כחומר לימוד חובה בבתי-ספר למפקדים של צה"ל, בכל הרמות. יותר מאוחר, נשלח הקובץ אל משה יעלון כשהיה רמטכ"ל.

דומני, שהקובץ אקטואלי היום, לא פחות מאז.


המפקד הטוב ביותר,
הוא שילוב של שניים.
מצביא, כרבין
וחייל כרפול.

דבר ראשון, בצע את המשימה ובכל מחיר.
דבר שני, בצע אותה במינימום מחיר.
כך, תימדד.

אין אדם, שאין לו תחליף.
זה כולל, כל מפקד.
גם, את הרמטכ"ל.
הדבר היחידי שאין לו תחליף.
הוא, משימה שלא בוצעה.

ביצוע המשימה בכל מחיר, אין משמעו רק, במחיר חיי כל חייליך. משמעו גם, אם צריך, במחיר חייך.

כשמדובר במשימה צבאית, הרי שהמפקד הוא ככל חייל אחר.
גם את חייו מותר להקריב, אם הדבר תורם לביצוע המשימה.

מקום המפקד ביחידה, הוא המקום, שבו הוא תורם את התרומה הגדולה ביותר, לביצוע המשימה.
אם התרומה הגדולה ביותר, היא להיות בשפיץ של החוד. היה שם.

מטרת היחידה הצבאית, היא ביצוע משימות.
לא, שמירה על חיי מפקדה ו/או קידומו.

אל תחלום על תפקידים רמים יותר בעתיד.
התרכז בתפקיד הנוכחי. עשה אותו, כאילו הוא האחרון והחשוב בחייך.
אם, תעשה כך כל תפקיד. תגיע לפסגה.

מפקד גדול, איננו זה, שהצליח במשימות גדולות בעבר. ואיננו זה, השומר עצמו למשימות הגדולות של העתיד. אלא זה, שמבצע הכי טוב, את המשימה של היום ועכשיו.

אין זה חשוב, מה היתה פקודתך.
חשוב, מה ביצעו חייליך.

אם כל פקודותיך, מטרתן - ביצוע המשימה ו/או שמירה על חיי חייליך.
אל תוותר להם במאום.
ויתור על משהו בביצוע המשימה, משמעו - הפקרת המדינה.
ויתור על משהו בשמירה על חיי חייליך, משמעו - הפקרתם הם.

זה מוזר, אך הסיכון שבקרב, לא גורם לאדם לשנות הרגלים.
מה שחייליך, לא יורגלו לעשות באימונים.
הם לא יעשו גם בקרב.

אין, מפקד מושלם.
מושלם, הוא זה החותר לשלמות.
תמיד, יש עוד מה לשפר.
תמיד, יש עוד מה ללמוד.

בחיים, אין נסים.
הזהירות, הענווה והעבודה הקשה, הן הדרך היחידה להצלחה.

הגאווה היא אם כל חטא.
(תלמוד)

אין, עבודה מכובדת ועבודה משפילה.
העבודה, אותה תבחר לעצמך. תהא תמיד זו שבה תתרום הכי הרבה להשגת המטרה.

ראשית, התרכז בפרטים הגדולים. אך, אל תזניח את הקטנים.

ההבדל בין טוב למעולה. הוא, בפרטים הקטנים.

אל תזלזל באיש.
לעיתים, את הרעיון המבריק ביותר תקבל דווקא, מהפחות בחייליך.

את עצמך, אינך יכול לרמות.
הביקורת החשובה לך ביותר, היא הביקורת שלך, על עצמך.

אם בעת שלום, תטרח. בעת קרב, תנצח.

רגע הקרב, הוא קצה הקרחון, של מיליון שעות אימונים.

זה, המוכן תמיד למות. יזכה בחיים.
זה, המוכן תמיד לקרב. יזכה בנצחון.
וזה, המוכן תמיד למלחמה. יזכה בשלום.

בניגוד למקצועות אחרים, במקצוע הצבאי, טעות אינה ניתנת לתיקון.
אדם שמת, אי-אפשר להחיותו.
מכאן, לעולם אל תטעה.

כשמדובר בחיי אדם, אל תהמר. התכונן תמיד, לגרוע ביותר.

פקודה שקבלת ותהא הדקדקנית ביותר. עדיין היא מותירה, מרחב תמרון מסוים לשיקוליך.

אם לדעתך, עליך לפעול אחרת, מכפי פקודה שקבלת. דע:
א. גם, כשאתה משוכנע שהכל ידוע לך. לא תמיד זה כך.
ב. במידה ותטעה, האחריות כולה עליך.

כבוד, הוא דבר חשוב. אך המשימה והחיים, חשובים יותר.
אל, תחפש את הכבוד. התרכז, במשימה ובחיים.
כך, תגיע גם לכבוד.

אומץ לב, כן. אבל רק כשצריך.

אין זה חשוב, מה חושבים עליך.
חשוב, מה אתה שווה באמת.

לא חשוב, מה חושבים או אומרים על תשובתך.
חשוב, שהיא תהיה נכונה.

האדם, שאתה הכי חשוב לו. הוא אתה עצמך.
מה, שלא תעשה, עבור עצמך. איש, לא יעשה, עבורך.

קודם כל, עשה ככל יכולתך. רק אחר-כך בקש להיעזר.

אין זו בושה, לבקש עזרה כשצריך.
בושה היא, לבצע גרוע, משום שלא לפי כבודך היה, להיעזר.

הזהיר החכם, הוא אמיץ.
הפחדן החכם, הוא תוקפן.
אם אתה,זהיר ופחדן. היה, אמיץ ותוקפן.

לעיתים, העיקר הוא לעשות. אפילו, התנאים אינם מושלמים.
לעיתים, העיקר הוא לא לעשות.

לא פחות חשוב מלדעת להכות. הוא לדעת, מתי להכות.

לדעת, לשמור על עצמך. ולקבוע, מתי, היכן וכיצד להכות.
זו, כל אומנות הלחימה כולה.

אל תשבור את הראש בקיר.
לך תמיד, מן הקל אל הכבד. אם תתחיל בפתרון הבעיות הקלות שמסביב.
הבעיה הקשה, תפתר מעצמה.

כשהמצב נואש ואינך יודע מה לעשות. התחל במה שאתה כן יודע.

אין מצבים נואשים. יש רק, אנשים מיואשים.

אפילו, חרב חדה מונחת על צווארו של אדם.
אל יתיאש מן התקוה.
(תלמוד)

הזמן בקרב, מתחלק לשניים.
מרביתו, שמירה על החיים בתנאים קשים. מיעוטו,לחימה ממש.
שמור על חייליך, בשלבי ההתחלה. למען יהיו עמך, ברגעי ההכרעה.

נעל את רגשותיך. - בקרב, פעל רק, לפי ההגיון הקר.

השכל הישר, הניסיון והידע, הם ידידיך הטובים ביותר.
אל תצעד, צעד הכי קטן, בלעדם.

רק למפקדים בכירים ביותר.

ההבדל היסודי, בינך ובין חייליך. הוא בכך, שטעות שלך, משמעה עבורך, היא בסך-הכל, אובדן קריירה.
עבורם משמעה, אובדן חיים.

יהודי אינו נלחם על הכבוד. יהודי נלחם רק על החיים.

ההצדקה היחידה , להקרבת חייו של אדם אחד. היא, הצלת חייהם של שניים אחרים.

במצב, של מלחמה אין-סופית. המטרה היא, להרויח זמן חיים.
אם הרוחת, עוד יום חיים אחד לאדם אחד, עשית משהו.

מותו של אדם בן 18, הינו אסון כבד יותר, ממותו של אדם בן 50. כי הוא חי, רק 18 שנים.
מכאן, מה שבני ה- 50 מסוגלים לעשות, שיעשו.

אם נגזר על העם, לאכול חרא. עשה הכל, שהחרא יתחלק,
שווה בין כולם.

אם אתה אחראי, לחלוקת הדבש. חלק הכי הרבה דבש, לאלו, שאכלו הכי הרבה חרה.

טוהר הנשק.

א. אף אדם, אינו מוכן לסכן את חייו הוא, למען אויבו.
מכאן, יהודי אחד פצוע באצבע, חשוב יותר, ממיליון ערבים הרוגים.

ב. המחיר אותו נגבה מאויבינו, יהא תמיד, המחיר המינימלי הדרוש להשגת מטרתנו.