קשרי השוחד בין אולמרט ולפיד

אולמרט ואנשיו מנהלים קמפיין מסודר. בשיטות שונות ומשונות. המטרה: להרתיע את מבקר המדינה, השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס, לבל יפרסם את הדוח המפליל בפרשת השוחד שקיבל אולמרט בפרויקט כרמיה בירושלים, יצירת דעת-קהל נגד גורמי האכיפה בכלל ומבקר המדינה בפרט, ובנוסף - איך לא: הצגת חושף הפרשה, קרי, אותי, כאיש הזוי שירד מזמן מהפסים.

אמנון דנקנר (מעריב), נחום ברנע (ידיעות אחרונות), אילה חסון-נשר (ערוץ 1), יאיר לפיד (ערוץ 2, ידיעות אחרונות) ובן כספית (מעריב) הם רק חלק קטן מכתבי ופרשני החצר המגוייסים של אולמרט. מדובר בעיתונאים המוצגים בתקשורת כבכירים, במיוחד בזכות כלי התקשורת בהם הם משתמשים להונאת הציבור. לכן השפעתם רבה. וגם נזקם.

הקמפיין של אולמרט ואנשיו, המיושם בשטח באמצעות יועצי תקשורת, ובהם איל ארד, וכן על-ידי פקידים בכירים בלשכת ראש הממשלה, ובהם אסי שריב, מבוצע על-ידי ידידיהם, ובהם כאמור כתבי ופרשי החצר. אלה מנסים שוב ושוב להחדיר את אותם מסרים, בתקווה שדעת הקהל תתהפך, החרב המתהפכת תסולק, ואולמרט יוכל להמשיך בתפקידו בביטחה. ולהשחית את מה שנותר.

עד כמה מסודר ומאורגן הקמפיין ניתן ללמוד מהפרטים שלהלן, המראים כיצד הם מנסים, ממש בימים אלה, לגחך את המבקר כאילו הוא הוא מונע מאינטרסים אישיים ופותח בבדיקות-נקמניות. הפרטים שלהלן - המוצגים רק כדוגמיות למה שקורה בפועל, מעידים, במקביל, על קשרי השוחד המתקיימים בין משפחת לפיד לבין אולמרט:

• יוסף (טומי) לפיד - ביום 4.11.06 השתתף לפיד בתוכנית "מועצת החכמים" (ערוץ 10). ושם, כאילו כבדרך אגב, ותוך-כדי ביקורת על מבקר המדינה בנושא חקירותיו נגד אולמרט, הוא ציין שבניגוד לרבים אחרים לא נפתחה נגדו חקירה/בדיקה. לפיד העיר, שוב, כבדרך אגב, כי עכשיו - בעקבות הביקורת שלו - מבקר המדינה בטח יפתח נגדו בחקירה. דנקנר, שישב לצידו - פועל באמצעות מעריב כדי לשרת את אולמרט וזאת תוך-כדי השחתת מעריב כעיתון והונאת הקוראים - לא הסתיר את הנאתו מהבדיחה ה"מוצלחת". נעיר כאן, כי לפיד אינו רק חבר קרוב מאוד של אולמרט. הוא גם אחד הנהנים הישירים מהשררה: ביום 16 ביולי, בעיצומה של מלחמת לבנון השנייה, מינה אולמרט את לפיד ליושב-ראש מוסד "יד ושם" - תפקיד עם תנאים מצויינים, כולל נסיעות רבות לחו"ל. בדיוק כפי שאוהב לפיד [הנהלת יד ושם מסרה לנו כי מדובר במשרה ללא שכר]. נדגיש, כי הגמול הכולל ממנו נהנה לפיד הוא החשוב, עם או בלי שכר חודשי ישיר. מיותר כמעט לציין: המינוי שהוגש לאישור הממשלה נעשה בלא מכרז ובלא קבלת המלצות מוועדת איתור, ובדרך המזכירה סעיפי אישום המיוחסים בימים אלה לח"כ צחי הנגבי. אומנם נכון, לפיד הינו ניצול שואה, הוא רהוט ואינטיליגנטי, אך הוא אינו היחיד. מאליו מובן, כי ניתן היה למצוא בקלות מועמדים טובים וראויים בהרבה, ועדיף כאלה שאינם שונאי וזוללי דתיים-חרדים - שכמה מיליונים מהם, למרבה הצער, נרצחו בשואה. לפיד יודע לגמול היטב לאיש שמינה אותו. בחודשים האחרונים הוא מופיע שוב ושוב בכלי התקשורת האלקטרוניים, ובמיוחד בערוץ 10 ("מועצת החכמים"), ובאופן הנוגד את כללי התקשי"ר הוא עוסק בפוליטיקה.

• אהוד אולמרט - ביום 6.11.06 התראיין אולמרט אצל יאיר לפיד (ערוץ 2). ושם, לאחר שמתח ביקורת מרומזת על מבקר המדינה ועל אותם עיתונאים שחושפים את מעשיו, הזכיר - כאילו כבדרך אגב, את מכתב הפרופסורים נגד מבקר המדינה, והצביע על כך כעובדה, למורת הרוח אפילו מצד האקדמיה מאופן התנהלות מבקר המדינה. אולמרט העיר, שוב, כאילו כבדרך אגב, כי עכשיו מבקר המדינה יפתח ודאי בחקירה נגד אותם פרופסורים שהעזו לבקרו [על קשריו עם ה"פרופסור" הבכיר, אריק כרמון, ראו בהמשך];

• יאיר לפיד - ביום 10.11.06, בטורו במוסף 7 ימים (ידיעות אחרונות), מפרסם לפיד מאמר-הומוריסטי שנועד לגחך את מבקר המדינה. ושם, על-פני עמוד שלם, הוא מציג שאלות כביכול מצד המבקר, ואת תשובותיו שלו, כביכול, לבדיקה שכאילו נפתחה נגדו - נגד לפיד-הבן, בעקבות זאת ש"העז" לראיין את אולמרט. לא נביא כאן את הדיאלוג הנמוך שהוא מציג, גם לא את דברי הלעז שהוא מפרסם נגד מבקר המדינה. נאמר רק זאת: לפיד מנסה לגחך את המבקר כאילו זה פתח בחקירה בשאלה: "כמה נתת לו"; וכאילו "הייתה מעטפה" שעברה בין הצדדים. לו היה לפיד-הבן מבין באמת מה הוא כותב, הוא היה נזהר, כמפורט להלן, ומבין שברצותו לגחך את המבקר הוא חושף עצמו לעבירת שוחד, תרתי משמע.

התשובות האמיתיות, ברורות, ומעלות חשד לעבירות שוחד: לפיד-הבן העניק לאולמרט שוחד-מסך; אביו, טומי לפיד, קיבל קודם לכן שוחד בצורת מינוי לתפקיד יושב-ראש המוסד יד ושם.

לפיד-האב הינו חבר קרוב של אולמרט, שנים רבות. על מה שעשה לפיד כשהיה שר משפטים, בשביל אולמרט - בפרשת האי היווני, וכיצד הצליח לדחוק בפרקליטת המדינה דאז, עדנה ארבל, לגנוז את תיק החקירה נגד אולמרט, עוד ידובר בעתיד.

הנה כי כן: יד רוחצת יד. השוחד מועבר מעל השולחן, ובפומבי - על פני המסך. אין בעצם מה לחקור. וזה מראה לאן דרדרו אותנו לפיד-אולמרט-דנקנר: הם משחיתים את המערכת הציבורית והתקשורתית, ועוד מעיזים ללכלך ולהלך אימים על מבקר המדינה, ובמקביל מנסים לאיים על עיתונאי שחושף את מעשיהם.