מאז ההסכם על הפסקת אש ברצועת עזה, נורו 15 טילי קסאם לעבר ישראל. ראש הממשלה, שרת החוץ והמשפטים מבקשים לנהוג במתינות, לתת סיכוי להפסקת האש ודנו אפילו בהרחבת הפסקת האש גם לתחומי יהודה ושומרון.
התבונה המדינית עולה על גדותיה, נשפכת מאוזני הממשלה וּמציפה את כל האיזור. זוהי הפסקת אש חד-צדדית, לאחר שכל המהלכים החד-צדדיים של מדינת ישראל הוכיחו את עצמם ביעילות אין דומה לה. ראש הממשלה מבטיח לערבים הרים וּגבעות ונענה במטר טילים. זהו הנימוס במלוא תפארתו! התרגלנו, גם היהודים וגם הערבים, שמותר לעשות צחוק ממדינת ישראל, לבוז לה ולירוק בפרצופה. אין לנו מינימום של כבוד לאומי!
המצב במדינת ישראל הוא על סף תהום, לא מעט בעטיין של החלטות ממשלות ישראל שאין להן מושג ירוק בנעשה סביבן ומדרדרות את המדינה מדחי אל דחי וּמפח אלי פחת. השרידות בשלטון הפכה לחזות הכל, גם במחיר הפקרת ביטחונה של מדינת ישראל ואזרחיה לכל הרוחות. לנו, האזרחים הפשוטים, אין מה לעשות, אנחנו חסרי אונים ממש! גם הפתק שאנחנו משלשלים לקלפי בימי הבחירות אין לו שום ערך. הממשלה יכולה לעשות ככל העולה על רוחה, דקה לאחר שנבחרה.
משום כך, כל שנותר לנו הוא להשליך את יהבנו על הערבים ולסמוך עליהם שיפגעו בנו כמה שיותר. אנחנו נתעורר רק לאחר מהלומה כואבת במיוחד. טילי קסאם הנורים בישובי עוטף עזה או אוטובוסים מתפוצצים ומתאבדים בקניונים במרכז הארץ, אינם עושים עלינו רושם. גם חטיפות של חיילים או מלחמה דוגמת מלחמת לבנון השנייה אינם מזיזים לנו. אנחנו זקוקים נואשות לפגיעה חריגה, משמעותית ואכזרית במיוחד, עם אבידות בנפש במספרים בני חמש ואפילו שש ספרות.
במצבנו כיום לא צריכה להיות כל בעיה לפלשתינים. אנחנו מופקרים מבחינה ביטחונית, נוכחנו שאין לנו צבא חזק ומיומן, אין לנו אסטרטגיה ושכחנו מהי טקטיקה. אין למנהיגנו טיפת תבונה מדינית והעולם יעמוד מנגד כפי שעמד במלחמת העולם השנייה. עם כל הזהירות שננקוט, נישאר חשופים בבתי הספר, בגני הילדים, בבתי החולים, בתיאטראות וּבאצטדיוני הספורט. פגיעות משמעותיות באלה אחת אחר השנייה יגרום לחלק מאיתנו להתעשת לקחת את המושכות ולעשות סדר בארץ הזאת פעם אחת ולתמיד!
כל יתר הרעיונות שנולדו להגנה עלינו, שהועלו בעבר ויועלו בעתיד, אין להם שום נפקות. הוכחנו זאת פעם אחר פעם בעבר, ואין שום סיבה נראית לעין שתצביע על חריגה מההיגיון המטומטם הנוהג בנו. אנחנו חייבים להודות במצבנו כיום שאין לנו פיתרון אחר, משום שכל פיתרון אמיתי ונוקב יוביל למלחמת אזרחים שהיתה יכולה לעשות את מלאכתם של הערבים ולהביא לתוצאות רצויות יותר, אבל איננו רוצים בה.
