שלושה ימים לפני ההכרזה על הפסקת האש, סיכם ראש השב"כ יובל דיסקין בוועדת החוץ והביטחון, את דעתו על הסכנות המתרגשות עלינו מעזה במילה אחת משוכפלת: "אדום, אדום, אדום"!
שבוע אחרי ההכרזה על הפסקת האש, מתכנסת הממשלה ושומעת דיווחים מדאיגים מלבנון, ו... למרות הפסקת האש, ירי הקסאמים לא נפסק. בישיבת קבינט, שר הביטחון, בהמלצת צמרת צה"ל, ממליץ להגיב על ההפרות. ומה יש לראש הממשלה אהוד אולמרט לומר?: "צריך לנהוג בזהירות ובשיקול דעת" (3.12.06).
שורות אלה עניינן "שיקול דעת", ו"פזיזות". לית מאן דפליג שבמלחמה, התכונה החשובה ביותר של מנהיג היא "שיקול דעת". החלטת ראש הממשלה על החזרתה של הסיסמא "הבלגה היא כוח", בנימוק של "שיקול דעת", מביאה אותנו לשאול: מהו שיקול דעת? מה ההיפך משיקול דעת? ואיך שותלים בתודעת האזרחים תכונה חיובית שראש הממשלה ניחן בה, כשהמציאות עלולה להוכיח (בקרוב), שלא שיקול דעת היה כאן, אלא רפיסות ותבוסתנות.
בניגוד למה שמקובל לחשוב, יש שני סוגים של "שיקול דעת". הראשון אובייקטיבי, והשני מניפולטיבי. "שיקול דעת אובייקטיבי" הינו: חשיבה מעמיקה בטרם החלטה חשובה, שתוצאתה חיובית. אנחנו נוהגים לחנך צעירים עם הפתגם "סוף מעשה במחשבה תחילה". בני תרבות מכבדים אנשים עם שיקול דעת.
לעומת זה האובייקטיבי - "שיקול דעת מניפולטיבי", הוא פיקציה. תכונה שאיננה קיימת. סטיגמה שמדביקים פוליטיקאים במצחם שלהם, בעזרת סוכניהם בתקשורת. התכלית - עשיית רושם על האזרחים, שיש על מי לסמוך!
ל"שיקול דעת", יש שתי "אחיות בעייתיות" עם אותו שם: "פזיזות". הראשונה, זו המוכרת היא "הפזיזות האובייקטיבית", שפירושה: החלטה מהירה, ללא שיקול דעת. התוצאה בדרך כלל - שלילית! ויש את "הפזיזות המניפולטיבית", שגם היא פיקציה שלא מוכיחה ולא מעידה על כלום. ואותה מדביקים פוליטיקאים וסוכניהם בתקשורת במצחם של יריבים. התכלית - הפחדה. זה הולך ככה: "תצביעו בשבילי! הפזיזות של יריביי, תמיט עליכם אסון, ושיקול הדעת שלי, יאיר לכם את החיים. או: "בניגוד ליריביי, תחת הנהגתי, יהיה כיף לחיות בארץ הזאת"!
עכשיו, שאלה שכל מי שתמך בקדימה חייב לשאול את עצמו: האם ראש הממשלה הזה, ניחן ב"שיקול דעת", כפי שהוא מעיד על עצמו, או שהוא פזיז? את השאלה החשובה הזו, ישאלו בוודאי חברי ועדת וינוגרד. ואם נחדד, אז שאלת השאלות היא: האם ההחלטה על היציאה למלחמה ב-12.7.06, היתה תוצאה של פזיזות, או שיקול דעת.
בפזיזות הוא לא יודה, מפני שהודאה כזו מכילה אחריות למותם ולפציעתם של רבים. ומאידך, איזה שיקול דעת יש כאן, אם יוצאים למלחמה כאשר גם העורף וגם צה"ל לא מוכנים, חיילים לא מאומנים, והימ"חים ריקים?
המלחמה הוכיחה, שראש הממשלה הזה הוא מנהיג פזיז. הכרזתו על ניצחון, מוכיחה שהוא מנותק, ומדיניות ההבלגה מוכיחה, שהוא רופס. אולמרט מסוכן לישראל!! מאמר על אי עמידתו בלחצים- בקרוב.
