ועכשיו: לסגת גם מאילת

אדם ניכר בכיסו בכוסו ובכעסו - כך גם ממשלת מצרים שחמתה בוערת בה על פרויקט תעלת הימים, החוששת מפגיעה בהכנסותיה מתעלת סואץ. הפרויקט המתוכנן פתח תיבת פנדורה, כשסגן שר החוץ המצרי, עבד אל-עזיז סייף א-נאסר, שהוא גם ראש המחלקה המשפטית במשרד החוץ, הצהיר בדיון בפרלמנט המצרי כי תעלת הימים אינה לגיטימית: "אילת, או בשמה הקודם אום רשרש, שייכת לפלשתינים", כך דיווחה כתבת ידיעות אחרונות סמדר פרי, המתמחה בנעשה במצרים.

זוהי אותה מצרים שחתמה עמנו על הסכם שלום לאחר שהחזרנו לה את גרגיר החול האחרון בטאבה. אגב, סגן שר החוץ המצרי ניסה להרגיע את הרוחות בויכוח סוער שהתגלע בפרלמנט המצרי, כאשר נציגי האופוזיציה דרשו, בסיוען של חוות דעת משפטיות, להחזיר את אילת לריבונות מצרית. כלומר בפרלמנט המצרי קיים קונצנזוס, באישורו של משרד החוץ המצרי, כי לישראל אין כל זכות על אילת, ולא משנה כלל אם יש להעבירה לריבונותם של המצרים או של הפלשתינים.

עלינו לקרוא באומץ את הכתובת שעל הקיר - ולהבין כי אם בעיני המצרים אילת היא אום רשרש, במה שונה ממנה רמת אביב שהיא שיך מוניס. וממשלת ישראל במדיניותה הנואלת נטשה את ציר פילדלפי תוך אשליה שהמצרים ימנעו הזרמת אמל"ח לארגוני הטרור שברצועת עזה, כשהם אינם מכירים אפילו בריבונותנו על אילת המצויה בתוך הקו הירוק, קו הפסקת האש ששורטט ב-1949, אותו מקדשת שרת החינוך שלנו יולי תמיר.

ברוב איוולתנו אנחנו ממשיכים לטמון את ראשנו בחול ולהשלות עצמנו כי נסיגה מוחלטת מכל השטחים שנכבשו ב-67 תרצה את הערבים ותביא לנו את השלום המיוחל. כמה נלעגות נשמעות שטיפות המוח של פרשנינו מחרחרי השלום, הקוראים לראש הממשלה אהוד אולמרט למהר ולהתיישב למו"מ עם נשיא סוריה, כאילו החרבת ההתיישבות המפוארת בגולן ונסיגה עד לחוף הכנרת, תהפוך את בשאר אל-אסד ליונת שלום צחורה.

להוותנו רבים בתוכנו אינם מוכנים להתבלבל מן העובדות כמו עמדתה של מצרים בנושא אילת שנחשפה בדיון האחרון בפרלמנט המצרי. רודפי השלום בכל מחיר ימשיכו בשלהם להיאחז בכל קנה רצוץ דוגמת ציוצי השלום של סוריה, ויעשו ככל יכולתם באמצעות העיתונות המגויסת שלהם, לשכנע אותנו לסגת מהשטחים שנכבשו ב-67, ולמשכן את ביטחוננו תמורת הבטחות שווא של שלום פתאים מדומה.