אז מה צריך לעשות? <br>

אתמול הנשיא קצב פשט את תחפושתו ה"ממלכתית" והציג הצגת מלחמה נגד התקשורת. כאילו היא גרמה לו להיות אנס סדרתי וכאילו היא זו שאשמה בכך שיש במדינת ישראל נשיא עלוב נפש שבעברו היה פוליטיקאי אפור וחסר משמעות ועתידו לוט בערפל.

התקשורת אכן אשמה בהרבה ליקויים, הוצאת דברים מהקשרם, הפניית תשומת לב לנושאים שוליים במקום לדברים החשובים, הוצאת גזר דין בטרם משפט על הרבה מאד אנשים. אבל בדבר אחד אי אפשר להאשים את התקשורת - במבנה הלקוי והדפוק של המשטר שלנו. זה לא התקשורת, זה אנחנו. אז מה צריך לעשות?

1. לשנות את שיטת המשטר למשטר נשיאותי: העלאת אחוז החסימה לפחות ל10% כדי לבטל את כל הקיקיונות והחייזרים שמפריעים לממשל תקין, ראש ממשלה/נשיא שנבחר על-ידי כל העם (ולא על-ידי מרכז מפלגה מושחת או ועד עובדים עוד יותר מושחת או 120 חברי כנסת עלובים וסופר מושחתים) לחמש שנים מלאות והוא נמנה עם המפלגה המנצחת. המנצח "לוקח את כל הקופה" ולא צריך לחפש שותפים קואליציוניים סחטנים. הוא מרכיב את הממשלה מבעלי מקצוע המבינים עניין ולא ממקבלי שוחד ואנסים סדרתיים. הוא מתחייב למדיניות עקבית של לפחות חמש שנים ואם הוא יצליח יקבל גם עשר שנים, שבהן סוף סוף אפשר יהיה גם לתכנן וגם לבצע מהלכים ארוכי טווח.

2. לצמצם את הממשלה לחמישה שרים: שר כלכלה, שר ביטחון, שר חוץ, שר פנים, שר חינוך. כל שאר המשרדים הנחוצים יהיו אגפים בתוך משרדי הממשלה. למשל: משטרה - שייך לפנים. רווחה - שייך לפנים. בריאות - שייך לפנים. תעסוקה - שייך לכלכלה. תעשיה - שייך לכלכלה. תיירות - כנ"ל. תרבות, מדע, ספורט - שייכים לחינוך. תקשורת - לכלכלה. וכן הלאה. היגיון פשוט. המשרדים הלא נחוצים ילכו ב"דרך כל הארץ" (כמו משרד הדתות ז"ל).

השרים יהיו כאלו האחראים לביצוע המדיניות של הממשלה ולא תפקידי כבוד ויוקרה של "שר בלי תיק" או "שר במשרד ראש הממשלה" או "שר לעניינים אסטרטגיים", שרק השד יודע למה צריך אותם. ככה גם חמשת השרים יהיו יותר מדי עסוקים במשרדיהם ולא יהיה להם זמן לכל הדברים הלא טובים שקורים היום בממשלה. גם לא יהיה להם זמן לרוץ לתקשורת כל שעתיים להתבטא בנושאים שאין להם שום מושג בהם, כמו שקורה היום. הם גם יהיו מכובדים יותר. גם זה חשוב. אחד מחמישה זה לא אחד מעשרים (או שמונה עשרה, או עשרים וחמישה. כמה בכלל שרים יש היום ומה הם עושים שם?). ולא צריך "ועדות שרים לענייני...". כל הוועדות האלו נועדו למען האגו. הן לא תורמות כלום. שהשר יחליט בענייני משרדו.

3. לבטל את מוסד הנשיאות הנוכחי. זה פארסה. זה עלוב. זה מיותר. זה פאתטי. זה לא סמל ולא כבוד ולא כלום. את החנינה לאסירים יתן שר הפנים שיוכפף אליו משרד המשפטים.

4. בצבא - להקים את זרוע היבשה. לבטל את הפיקודים, להכפיף את האוגדות המרחביות והלוחמות למפקד זרוע היבשה. לבטל את פיקוד העורף ולהחזיר את כל הסמכויות המשמעותיות שלו (יש לו הרבה לא משמעותיות שנתפרו רק כדי שתהיה לפיקוד הזה תעסוקה. כמו למשל חלוקת מסכות לעורף. למה היה בכלל צריך את כל הפארסה היקרה והבזבזנית הזאת?) למשטרה ולמשרד הפנים, וגם לתקצב אותם בהתאם כדי שיוכלו לממש סמכויות אלו. להשאיר רק את יחידות החילוץ ככוחות מיוחדים הכפופים לצה"ל או למשטרה. כל שאר הפיקוד הזה מיותר לחלוטין. בשביל להופיע בטלוויזיה ולדקלם "להצמד לקירות ולהתרחק מחלונות" לא צריך להיות אלוף מעוטר בכומתה אדומה - מספיק פקד במשטרה.

5. עוד בצבא - לקבוע את דובר צה"ל כמפקד חיל - אחראי מקצועית לכל הקשר עם כל צה"ל, יחידותיו, חילותיו ואגפיו מול התקשורת לסוגיה. הוא הקובע, הוא המאשר, ורצוי מאוד שהוא יהיה גם היחיד (או נציגי החיל שבראשו הוא עומד) שמדבר. לא כל זב חוטם ומצורע שיש לו קשר עם עתונאי יכול לרוץ לתקשורת ולברבר. בהקשר לכך - מפקד "חיל הדוברות" הזה צריך גם להגדיר מדיניות מול התקשורת, לקבוע נוהלים שבאמצעותם יהיה שימוש בתקשורת בעת שלום ובעת מלחמה. זוכרים את הגנרל שוורצקופף במלחמת המפרץ הראשונה? לכו ללמוד ממנו.

זה בינתיים. בהמשך נטפל גם ברשויות המקומיות ונגיע אפילו לספורט. בהצלחה לכולנו.