ישראל כמדינת דמוקטטורה

מתוך התקשי"ר - תקנון מחייב של שרות המדינה: "מסירת ידיעות לעיתונאי אסורה אלא אם הוסמך העובד למסרן על-פי הוראות פסקה זו או על-פי הוראות פסקה 42.526. כל שר יסמיך במשרדו עובדים בכירים לשוחח עם עיתונאים על עניינים הנמצאים בתחום עבודתם. עובדים אלה רשאים למסור לעיתונאים ידיעות שבאותו תחום, אם אינן סודות המדינה. לעובדים אלה אסור למסור ידיעות על פעולות משרדים אחרים."

ובעברית: ככלל מסירת מידע אסורה. עובד בכיר שהוסמך רשאי למסור מידע שאינו סוד. שאלה: מדוע אין חובה לפרסם מידע שאינו סוד? "רשאי" פירושו כי יימסרו חלקי מידע בצורה מגמתית. האם זה מיישם את הכוונה שבמושג "זכות הציבור לדעת"? או שבפועל זה משמש את "זכות" הממשל להסתיר מידע ולהטעות את הציבור.

מהי "זכות הציבור לדעת"?

השופט ד"ר משה לנדוי (בג"צ 243/62): "הזכות לקבל ולהפיץ מידע היא תנאי הכרחי שבלעדיו אין קיום למשטר הדמוקרטי ובלעדיה לא תיכון דמוקרטיה אמיתית. במסגרת זכות זו כלולה גם החובה החלה על השלטון לידע את הציבור בכל הנוגע למדיניותו ולפעולותיו."

כתב השופט ברק: "המידע השלטוני הוא נכס השייך לציבור ולפיכך על איש הציבור להיות נכון לחושפו בפניו. כנגד זכותו של היחיד לקבל מידע עומדת חובתו של השלטון לספק מידע ומכאן חובתם של נושאי תפקידים ציבוריים ליתן מידע לציבור".

האם "חובתו של השלטון לספק מידע" באה לידי ביטוי בחוקי המדינה? האם קיימים חוקים המגדירים חובה זו? האם מוגדר מידע אותו יש חובה לספק? שלוש התשובות הן לא, לא ולא. עלה התאנה בנושא נמצא בחוק חופש המידע, (התשנ"ח-‎1998 1): "לכל אזרח ישראלי או תושב הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית בהתאם להוראות חוק זה." מוגדרת לכאורה זכות, אך לא מוגדרת "חובתו של השלטון לספק מידע". ומדוע "לכאורה"? וכי איך אמור הציבור ליישם זכותו זו כשאין הוא יודע כלל על קיומו של המידע? וכאשר על השרות הציבורי חל איסור גורף לפרסם מידע?

חובתו של השלטון לספק מידע?

נדון קצת על "חובתו של השלטון לספק מידע" על-רקע מקרה עו"ד גלאט-ברקוביץ ופרשת פרסום החקירה כנגד ראש הממשלה דאז, אריאל שרון. אין ספק כי עובדת קיום חקירה פלילית כנגד נבחר ציבור הינה מעניינו של הציבור, ובייחוד בתקופת טרום בחירות. נשאלת השאלה מתי יש לפרסם. לפי אינטרס הציבור, מוקדם ככל האפשר, כלומר מיד עם סיום החקירה החשאית. לממשל לא אמור להיות אינטרס בדבר מועד הפרסום מעבר לכך שהפרסום לא יפגע בחקירה, כלומר ממועד סיום החקירה החשאית.

בהעדר חוק הקובע חובת פרסום ומועדה, נותר מועד הפרסום לשיקול דעת בלעדי של בעל התפקיד הבכיר המורשה. מצב כזה יותר מצב בו כל החלטה השונה מהמועד המוקדם ביותר שהוא מועד סיום החקירה החשאית הנה החלטה נגועה אשר נובעת מאינטרס זר, בין אם לגונן על הנחקר ובין אם לחשוף אותו במועד שהנו יותר פוגע.

החקירה כנגד אריק שרון כבר יצאה משלב החשאיות. הבחירות התקרבו והודעה בדבר החקירה לא יצאה. מהציבור הוסתר מידע החיוני לו לצורך קבלת החלטה בבחירות. עו"ד גלאט-ברקוביץ קבלה החלטה כי הדמוקרטיה הנה יותר חשובה מתקנון משמעת ופרסמה את דבר החקירה, תוך לקיחת סיכון אישי גדול.

כצפוי, הממשל במקום להפיק לקחים שיקדמו את הדמוקרטיה, בחר להתנקם בעו"ד גלאט-ברקוביץ שהביכה אותו. הממשל מיצה את הדין על עבירה טכנית אך לא נקט כל פעולת חקיקה לקידום הדמוקרטיה וחקיקת חוק שייצוק תוכן אמיתי למושג "זכות הציבור לדעת".
זו תעודת עניות לכנסת ישראל כולה, וכל ח"כ וח"כ בנפרד.