"השמץ בעוז - תמיד שמץ דבק"

משמעותה של הכותרת היא שדברי בלע והשמצות מוצאים את דרכם, לפחות בחלקם, אל לבבותיהם של ההמונים. כנראה שהמאמר של העיתונאי המכובד, רון בן ישי, נועד להסיט את האש מן העיקר ולבוא בדין ודברים עם הגורמים המרכזיים הנושאים באחריות למצבו הנוכחי של הצבא: ההורים וכמובן חברות הסלולר. ואם זאת הייתה הכוונה, הרי שהעיתונאי המכובד קלע בול: הטוקבקיסטים יצאו מגדרם - הידד לפופוליזם.

לפני הכל, אני מבקש לאחל לרמטכ"ל גבי אשכנזי הצלחה רבה במשימותיו האמיתיות ולא במדומות. הצלחתו היא הצלחת המדינה כולה. הרמטכ"ל החדש בהחלט ראוי להנהיג את צה"ל ויש לו את הכישורים לכך, בטוחני שיעמוד בכל הציפיות.

ביטחון לאומי איננו חוזקו של הצבא בלבד אלא, בראש ובראשונה, חוזקה של החברה. ההורים, מר בן ישי, הם החברה. הם אלה השולחים את ילדיהם לקשות שבמשימות המדינה. זכותם המלאה לדעת ולדרוש את הטובים שבמפקדים ובמנהיגים. הם רוצים לדעת שהיקר מכל עבורם הופקד בידים נאמנות. לא בכדי התייחס בן-גוריון להורים באומרו: "... תדע כל אם עבריה שמסרה גורל חיי בנה לידי מפקדים, ראויים לכך". הציטוט שלעיל חייב להיות חקוק בלשכותיהם של כל קברניטי המדינה, כל מפקדי צה"ל, עד האחרון שבהם. ואל ישכח העיתונאי המלומד שגם לבכירים שבמפקדים יש הורים, משפחות וילדים. מותר גם מותר לדרוש דין וחשבון. זו זכותה של כל חברה דמוקרטית ונורמלית לדעת מה קורה עם בניה.

במשטרים אחרים אין התערבות של הורים. אולי זה טוב יותר? כעיתונאי המכסה שנים רבות את הנושאים הביטחוניים, ודאי יודע מר ישי, שכל האחריות לבניינו של צה"ל, לתפקודו, ליעדיו ולאימוניו - הכל מצוי בידי הורי החיילים. ההורים הם אלה שלא אימנו את היחידות הלוחמות של צה"ל; ההורים הם אלה שלא העריכו נכון את הסכנות הצפויות לישראל בצפון ובדרום; חברות הסלולר הן אלה שלא דאגו לימ"חים כדי שיהיו מלאים; ההורים של החיילים רצו במתכוון שילדיהם החיילים לא יצוידו בכל הנדרש; לא היהירות והזלזול של קברניטים הם שהביאו לכשלים של צה"ל אלא ההורים השכולים. לא העובדה שבמשך שנים התריעו גורמים שונים, חברי ועדת החוץ והביטחון, אנשי מקצוע ואנשי אקדמיה, שיש רפיסות דעת, התעלמות מן הסכנות עד כדי פשע, לא היא זו שפגעה בצה"ל - אלא ההורים.

כדי להשלים את התמונה אצטט ממאמר שכתבתי, כאילו ישירות, לדן חלוץ: " ...ארבעים שנה של שירות המדינה לא ייזכרו לך, דן. עשית את אשר רבים אחרים לא היו מעלים על דעתם לעשות: שרתת את המדינה, הגנת עליה בחירוף נפש והקרבת הרבה עבור כך. טעות אחת גורלית עשית: קיבלת על עצמך להיות רמטכ"ל. היה מגיע לך, ולרגע התפתית לקבל על עצמך עול למרות שידעת איזו ירושה קיבלת. רק כסיל ובור יכול לחשוב שתוך שנה או שנתיים יכולת לתקן את פגמיה של המערכת הענקית הזו. הרשה לי, בענווה, לומר לך: טעית ובגדול.

ידעת היטב איך נראה הצבא שאתה מקבל לידיך - צבא שחוק שכולו שקוע בתפקידים לא לו. ידעת היטב שהאימונים של צה"ל נפגעו בצורה אנושה. הכרת היטב את אותם המפקדים, זוטרים כבכירים, שמבקר המדינה הגדיר כבלתי מקצועיים, בלתי מאומנים ובלתי כשרים מבחינה מקצועית להנהיג את חייליהם, בדוח האחרון שלו.

ידעת היטב שקברניטי המדינה הנוכחיים לא מבינים בביטחון, אלא עסוקים בהישרדות פוליטית. זו תורת הלחימה היחידה שהם מכירים. מי כמוך ידע איך מתקבלות ההחלטות בביטחון הלאומי: בפזיזות, ללא הכנה ראויה, ללא מטה שיכין את הקברניטים, ללא ידיעה ולו מינימלית במטריה הביטחונית. ראית במו עיניך מי הממונים עליך, ומה גדולה הפארסה של מינוים של אנשים לתפקידים הרגישים ביותר עבור המדינה. ידעת היטב שההתקדמות בדרגות היא פועל יוצא של פז"ם ולא של מקצוענות. הכרת היטב את הקשר הגורדי בין הקצונה הבכירה, הפוליטיקאים ופטרוני התקשורת".

נכון מר ישי שכל אלה באחריות ההורים השכולים? ומה עם חבריך העיתונאים? התשובה נמצאת בדברי יעקב אחימאיר בטקס קבלת "הפרס הישראלי לביקורת התקשורת ע"ש אברמוביץ'" כאשר הוא יצא חוצץ נגד התנהלותה של התקשורת בתקופת מלחמת לבנון השניה. הגדיל לעשות כאשר כינה את חבריו העיתונאים "עיתונאי חצר" ("חש סלידה עמוקה ובוז מכתבי-חצר" ). אולי אתה יודע למי הוא התכוון? ואולי גם בכשל זה אשמים הורי החיילים החטופים או ההורים השכולים? וניתן היה להמשיך ולמנות דברים הרבה, אך מה זה חשוב אם הטוקבקיסטים לא יגיבו בהיסטריה?

כדור שני לניצולי שואה אני מאמין באמונה שלמה שמדינת ישראל וצה"ל הם הערובה לקיומנו כאן. החיילים הם ילדינו ומותר לנו לדרוש את הטוב ביותר עבורם. מותר לנו לבקר כדי שהדרוש תיקון ייעשה ומיד. כולנו זכאים לדין וחשבון ממנהיגינו ומפקדי הצבא. הביקורת צריכה להיות עניינית ולא למען יוצפו מאמרינו בפופוליזם ודמגוגיה זולה.

אני מאמין באמונה שלמה שהרמטכ"ל החדש ייעשה כל שביכולתו כדי לטפל בבעיות האמיתיות של צה"ל. כל ההורים וכל החברה יתנו לו גיבוי מלא.

אסיים בפתגם לטיני ובאיחולי הצלחה לגבי אשכנזי: "DUCIS IN CONSILIO POSITA VIRTUS MILITUM" היינו "בעצת המצביא - גבורת החיילים". לו יהי!