אלוהים לשלטון בחרתנו

קו אידיאולוגי מובהק מקשר בין דברים שכתב ההרכב בפסק דינו של חיים רמון, לבין התפרצות האיומים אותם השמיע המשנה לשעבר לנשיא בית המשפט העליון, השופט מישאל חשין. דומה כי מרוב מהומה התעלמה התקשורת מדברים חמורים אלו, המופיעים בפסק הדין, ומן הראוי לצטטם במלואם:

"האמירות: "העלילו עלי", "הפילו עלי תיק", "תפרו לי תיק" - הן לרוב מפלטם של עבריינים, לרבות נבחרי ציבור, שמסתתרים מאחורי אמירות חסרות שחר, כדי להינצל מחבל החקירה והמשפט הנכרך סביב צווארם."

כלומר, אישי הציבור הינם "עבריינים", או עבריינים פוטנציאליים, ועל מערכת המשפט להילחם בהם. משפט זה מגלם תחושה של בוז ומשטמה כלפי הפוליטיקאים באשר הם, ובאשר לאיום הנשקף מהם, רחמנא ליצלן, למערכת המשפט.

דברים אלה מזכירים את התפרצותו של השופט חשין, מקץ מספר ימים, בתגובה למינויו של פרופסור פרידמן כשר משפטים, לפיה הוא ואביו היו שופטים, בית המשפט העליון הינו ביתו, והוא יגדע את ידו של מי שירים ידו על בית המשפט העליון, לא פחות. דיבורים רדיקליים אלו מאפיינים מיעוט מצומצם בחברה הישראלית - מבוסס, משכיל וליברלי, הסבור כי כל מערכות המדינה קרסו, הזועק "שחיתות" תחת כל עץ רענן, והסבור כי את ניהול המדינה יש למסור בידי מערכת המשפט. השקפה אידיאולוגית מסוכנת זו, הינה, בכל הכבוד, השקפה טוטליטארית, מעין "פשיזם יאפי", מותרות של אליטה שאיבדה את כיוונה, החשה משטמה מוחלטת כלפי רובו של העם, לרבות נציגיו הנבחרים.

הנשיא לשעבר ברק, חזר ואמר כי ישראל איננה מושחתת יותר ממדינות אחרות במערב, וגם אם טעה - אין בכך כדי לשנות מוסדות שלטון וליתן בידי קבוצה ממונה, שאיננה נבחרת כלל, את הכוח לנהל את ענייני המדינה, לקבל את ההכרעות האידיאולוגיות המשסעות את החברה, ולהילחם בחמת זעם בכל איום, אמיתי או מדומה, הנשקף לכוחה.

בכל הכבוד, כמה אישי ציבור הורשעו בכלל בפלילים? ומי מביניהם זכה שעניינו יידון בפניו שופטי ההרכב הנכבדים, המספרים לנו בפסקנות כי אישי ציבור דינם כעבריינים? מי שם את שופטי ההרכב הנכבדים, להשמיע הכללות חסרות שחר מעין אלו? לשיטתם, מן הסתם, היה ראוי גם להרשיע את כל אותם אישים שזוכו, כמו יעקב נאמן, דרור חטר ישי, רפאל איתן ז"ל, ראובן ריבלין ואחרים.

ואכן, עוד טרם יבשה הדיו מעל פסק הדין, ונתבשרנו כי ראש ההרכב, השופטת חיותה כוחן, מופיעה בסדר יומה של הוועדה למינוי שופטים בישיבתה הקרובה ב-27.2, כמועמדת לקידום למחוזי...

מי שם את השופט חשין להשמיע איומים ביזאריים על מי שלדבריו מאיים על "ביתו"? האם בית המשפט העליון שייך לו? האם הוא ירש אותו מאביו המנוח? באיזו מדינה במערב נשמעת רטוריקה מגונה, אנטי דמוקרטית מסוג זה?

ביסוד הציטוטים דלעיל, מסתתרת השקפה אנטי דמוקרטית, של בוז מוחלט כלפי כנסת ישראל ונבחריה, וכלפי המערכת השלטונית בישראל בכלל. דברי ארס אלו משקפים את התחושה המוטעית שנטעה בעשור האחרון בקרב המיעוט הנ"ל, כאילו רק מערכת המשפט תוכל "להציל את המדינה מפני עצמה" ולקבל את ההכרעות האידיאולוגיות והמעשיות הנדרשות ע"י "הציבור הנאור", ואשר אין כל סיכוי לקבלן ב"מדמנה הפוליטית" המורכבת משבטים אינטרסנטיים ו"בלתי ראויים".

וינסטון צ'רצ'יל אמר כי הדמוקרטיה הינה שיטה גרועה, אולם אין טובה ממנה, ואיש לא הסמיך את השופטים הנכבדים להחליף את המערכת הפוליטית, גם אם זו סובלת מליקויים קשים. הלך הרוח המפורט לעיל, הינו מסוכן, גורם נזק בל ישוער למערכת המשפט ובעיקר לעקרונות המשטר הבסיסיים במדינת ישראל, ראוי כי שר המשפטים החדש והעושים במלאכה לצדו, יפעלו לעקור הלך רוח זה מן השורש.