חוק הבושה

מעטות מאוד מהחלטות הממשלה עוברות ברוב כזה, כמעט פה אחד. כל שרי ממשלת ישראל, למעט שר המשפטים החדש שנמנע, החליטו כי עקרונות הדמוקרטיה וזכויות האדם, אינם מספיק דיים מול הצורך הפוליטי של התחנפות למצביעים החרדים.

החלטת הממשלה מתעלמת לחלוטין מכל האמירות הערכיות שניתנו בפסק דין של בג"צ, שקבע באופן ברור ושאינו משתמע לשני פנים, כי חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002, הידוע בכינויו חוק טל, ולהלן ייקרא חוק הבושה, הינו נוגד את עקרונות הדמוקרטיה, רק שיש להמתין לתום חמש השנים שהוקצבו להבאת השינוי המבוקש, ובחינת התוצאות בתום התקופה.

הארכת תוקף החוק תביא את הנושא פעם נוספת לפתחו של בית המשפט העליון אשר כבר אמר בבירור כי לא תהיה כל הצדקה להארכתו זולת אם ההסדר ינחל הצלחה, דבר שלא קרה. הממשלה, בהצבעה פחדנית מאין כמוה, פתחה עוד פעם מסלול התנגשות כנגד בית המשפט העליון.

את דרשתו של הרב יוסף במוצאי שבת של אחרי ביטול החוק הצפוי, לא צריך להיות רב ואף לא שסניק כדי לכתוב, גם אני יכול. גם התלהמותם של הח"כים החרדים צפויה וברורה מראש.

הארכת תוקף החוק אינו אלא מתן אתנן פוליטי למצביעים החרדים. ממשלת ישראל הכריעה ברוב מוחלט כי עקרונות דמוקרטיה וזכויות אדם אינן אלא סחורה פוליטית הניתנת למען הישרדות פוליטית. כל חברי הממשלה, מימין ומשמאל, אחודים בדעתם כאשר זה נוגע לכיסאם.

בית המשפט העליון הביע את דעתו באופן מפורש. מפסק-דין של בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בתאריך 11.12.2005, נשיא בית המשפט העליון, השופט ברק: "חוק זה פוגע קשות בכבוד האדם של בני קבוצת הרוב, המחוייבים בשירות צבאי. ציינו כי חוקתיותו של החוק מותנית, בעיקרו של דבר, במידתיותו. בחנו עניין זה ונוכחנו לדעת כי אילו הכרענו בעתירות על-פי מצב הדברים היום, היינו מכריזים על בטלותו של החוק... אם השינוי לא יבוא, קיים חשש רציני שהחוק יהפך לבלתי חוקתי. לא יהא מנוס אז מלשקול את כל הסדריו מחדש, הן בהיבטיו החברתיים והן בהיבטיו המשפטיים."

המישנה לנשיא, השופט חשין: "אני נוטל היתר לעצמי ואני מֵעֵז לומר כי בחלוף כארבע וחצי שנים מאז פרסומו של החוק, דהיינו, בסופה של שנת 2006 או בתחילתה של שנת 2007 - וכהוראת סעיף 16(ב) סיפה לחוק - ייערך בכנסת דיון בהארכת תוקפו של החוק, והממשלה תבקש את הכנסת להאריך את תוקפו של החוק בשנה, בשלוש שנים, בחמש שנים. ובחלוף אותה תקופה יחזור ההליך על עצמו. לשונו של החוק לשון מפורשת היא, והרי עומדת לה לכנסת סמכותה להאריך את תוקפו של החוק לתקופות נוספות עוד ועוד. ומה יאמר אז בית המשפט הגבוה לצדק? אם דעתי תשמע כי אז עשינו את הצו על-תנאי מוחלט והיכרזנו על בטלותו של חוק דחיית שירות מעיקרו."

החלטת הממשלה כוללת סעיפים, אשר אם ללמוד מההיסטוריה, יש נטייה לחשוד בהם:

"במסגרת ההמלצות תינתן התייחסות מיוחדת לחיזוק ההכשרה המקצועית והתעסוקתית כחלק מיעדי השירות האזרחי-לאומי." - ובתרגום לעברית, ילמדו מקצועות כמו השגחת כשרות, בלנות, שחיטה כשרה, וספרנות תורנית. וכי איזו הכשרה מקצועית ניתן להכשיר את מי שאין לו תשתית לימודים כלליים?

"להמליץ לממשלה על הזכויות הכספיות והאחרות שיוענקו למשרתים במסגרת השירות האזרחי-לאומי." - ובתרגום לעברית, אותם "אשר אינם משרתים ע"פ דין בשירות הביטחון" גם יקבלו תשלום. חיילים בשרות חובה אינם מקבלים תשלום.

"לקבוע כי השירות יעשה במסגרת גופים ציבוריים, רשויות מקומיות ועמותות אשר יקבלו היתר לכך מהשר הממונה." - ובתרגום לעברית, עמותות המשרתות את הציבור החרדי, עוד צינור הזרמה תקציבית לציבור זה.


----------------------------------------------------------------

פסק-דין של בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בתאריך 11.12.2005.


החלטה מס. 1215 של הממשלה מיום 18.02.2007.