שופטים באבק של מלשינות

לא יזיק להם לשופטי ישראל לעיין במילון - קודם שהם מפריחים בפסקי הדין שלהם מילים מילים מילים, ומערפלים את מוחותיהם של בעלי הדין, ושל הציבור בכלל, באמירות תלושות מכל מציאות.

בפסק דין שניתן לפני קרוב לשנה, דחה כבוד השופט לבנוני בקשה לצוות על ספק אינטרנט לחשוף שמות גולשים, שהשמיצו אדם מסויים.
וכך, בין היתר, נימק השופט את החלטתו לדחות את הבקשה:

"מתן צו להורות על חשיפת זהותם של גולשים אנונימיים, יש בו בעייתיות, אבק של מלשינות והפרה של ציפיותיהם הסבירות של הגולשים לשמירה על האנונימיות שלהם וביצור חופש הביטוי שלהם... "

לא נתפלמס כאן עם השופט על נכונותו וסבירותו של הנימוק הזה.

והנה לאחרונה ניתן פסק דין נוסף - הפעם על-ידי כבוד השופטת טאובר - שגם בו נדחתה בקשה לחשוף שמות גולשים שהשמיצו אדם.

מה עשתה השופטת טאובר? נטלה מפסק הדין של השופט לבנוני את המילה "מלשינות", הסירה ממנה את האבק, והמריאה על כנפי המילה האיומה הזו למחוזות שמעבר להרי החושך.

השופטת טאובר סברה אפילו, שיהיה זה רלוונטי להביא אל פסק דינה ציטוט חשוב מאחד מפסקי הדין של השופט חיים כהן, שאמר כך:

"על עם ישראל היו המוסרים והמלשינים שנואים מאז ומקדם מאין כמותם; ואם כי צמחה שנאה זו על-רקע חיי הגלות, הרי אף הממלכתיות הישראלית שזכינו בה עם קום המדינה אינה גורעת בהרבה מן הסלידה במוסרים ובמלשינים שאליה הורגלנו כשעוד פזורים היינו בין האומות. ולעניין הסלידה הזאת אין אנו יחידי סגולה: היא מנת חלקם של כל עמי התרבות הדוגלים בכבוד האדם ובחירותו; רק תחת שלטונות טוטליטריים, כמו בגרמניה הנאצית וברוסיה הסובייטית, הועלתה חובת המלשינות לדרגת חובה אזרחית ומשפטית העדיפה על כל יחסי בני אנוש".

הייתכן ציטוט מפחיד מזה?

וכשזה טיבה הנורא של מלשינות, מי הוא זה השופט שיצווה על חשיפת שמות גולשים באינטרנט? ואיזה הוא ספק האינטרנט שיסכים להיות "מלשין" ו"מויסר"?

אילו היו השופטים הנכבדים פותחים את מילון אבן שושן, הם היו מגלים ש"הלשנה" היא: "מסירה, גילוי דבר עבירה, או ספק עבירה, של מישהו מתוך כוונות זדון".

אבל גם ללא המילון, הרי כל אחד חש שהלשנה מקפלת בתוכה זדון. וכל אחד מרגיש באינטואיציה, שהלשנה מתייחסת למצב שבו בין המלשין לבין זה שהוא מלשין עליו קיימת זיקה אישית או אנושית כלשהי.

איזו זיקה אישית או אנושית קיימת בין גולש לבין ספק אינטרנט? כלום. אפס. מדובר בסך-הכל בקשר טכני טהור נטול כל סממן אישי ואנושי.

אז אולי לא היתה הגזמה בדברי השופטת, אבל אבק של הגזמה - היה גם היה.