גורמים לשעבר בשירות הביטחון הכללי המכירים את אישיותו ואת עבודתו של השר לביטחון הפנים, אבי דיכטר, עוד מהתקופה שהאיש עמד בראש הארגון, אומרים שאפשר להגיד על דיכטר הכול, פרט לדבר אחד: דיכטר לא פראייר! (בהמשך עוד נחזור לאמירה הזו).
לשר לביטחון פנים יש דובר, המוגדר גם כיועץ (אחיתופל?!) תקשורת. ליועץ קוראים סגן ניצב או גונדר משנה, או סגן אלוף או לשעבר דובר משטרת ההגירה, או לשעבר דובר שירות בתי הסוהר, או דובר ויועץ השר לביטחון הפנים (כל התשובות נכונות) - עופר לפלר.
לפלר ידוע כאחד שמסוכסך עם מחצית מאנשי משטרת ישראל, או ליתר דיוק, מחצית מאנשי משטרת ישראל מסוכסכים עמו. על-פי מקורות במשטרה, צעדיו האחרונים, ויש לומר, והבלתי מוצלחים של השר הממונה עליהם, הם בעצם עצות אחיתופל שנותן לפלר לדיכטר.
אין ספק כי בצעד הכושל שעשה דיכטר בכל סאגת מינוי המפכ"ל הבא, הצעד של מוצאי יום ועדת זיילר, הוא למעשה הצעד שתוכנן ואורגן ימים רבים קודם לכן, על-ידי לא אחר מאשר עופר לפלר.
כל מי שינסה לסובב, להבין, לבנות אסטרטגיות או לעשות חישובים, לעולם לא יצליח להבין את הצעד הכושל הזה, אותו צעד שהשאיר את החבר הטוב (גם הבוס) שלו לאורך השנים, מחוץ למערכת המשטרתית והביטחונית, כמו גם מחוץ למערכת שירות בתי הסוהר שבראשה עמד בשנים האחרונות. לפלר, שכל-כך רצה לראות את חברו הטוב והבוס לשעבר שלו עומד בראש המערכת המשטרתית המסוכסכת איתו, מצא בסופו של דבר את הבוס יוצא בעל כורחו לפנסיה מוקדמת.
אותם מקורות משטרתיים יודעים לומר כי לפלר עשה ועושה הכול כדי להתחיל במסע נקמה נגד כל אלה אשר מחפשים אותו בתוך המשטרה ומנסים גם היום לשים לו רגליים אצל השר הממונה עליהם.
נחזור לשר לביטחון הפנים- אבי דיכטר. ימים רבים נמנע דיכטר מלדבר עם ניצבי המשטרה ולהסביר להם את עמדתו וכוונותיו הקשורים מן הסתם גם בעתידם. מהלך שעליו אומרים קצינים בכירים במשטרה, שהוא בלתי מובן שלא לומר בלתי ראוי. אולם אותם הניצבים הרואים עצמם כמועמדים למלא את החלל שיווצר עם פרישתו של רב-ניצב משה קראדי מתפקידו כמפכ"ל המשטרה, ישבו בצד ובשקט והמתינו. הם ימתינו לראות כיצד השר הממונה עליהם הולך ומסתבך במהלכים כושלים שהוא עצמו הביא על עצמו, אולי בעזרת יועצו הממונה על התקשורת.
"בצעד נדיר" כינס דיכטר את ניצביו הראויים, לפגישות אישיות, אך רק לפני מספר ימים. גם דיכטר התחיל אולי להבין כי טוב יעשה אם ידאג לעשות קצת שקט בארגון המרוסק שהוא עצמו אחראי על מצבו הנוכחי.
היום מבין (אולי) השר לביטחון פנים כי בראש הארגון הזה צריך לעמוד ניצב ראוי מתוך משטרת ישראל ולא איזו גחמה כזו או אחרת של יועץ תקשורת מסוכסך כזה או אחר, או מקורב לכל אחד שיש לו מה לומר וללחוש באוזנו של השר הממונה. אך גם כאן לא ברור לאן השר דיכטר חותר. בימים האחרונים כינס דיכטר פגישות אישיות עם ניצבי המשטרה ובהם גם פגישה אישית עם מי שמייצג את משטרת ישראל בארצות הברית, ניצב מיקי לוי. אין ספק כי ניצב לוי הוא מועמד ראוי לתפקיד מפכ"ל המשטרה, כמו גם מספר ניצבים מכהנים. דיכטר יודע כי מיקי לוי ידוע בקשריו ההדוקים מאוד עם ראש הממשלה וחברו הטוב, עוד מימי רשות עיריית ירושלים ומשטרת ירושלים. החברות בין שני האישים הללו התהדקה עוד מהתקופה שהשניים עמדו כתף אל כתף, במלחמה הקשה מול הפיגועים הקשים שאירעו בירושלים בימי האינתיפאדה.
אבל דיכטר יודע כי הזמנים השתנו. אהוד אולמרט (אגב, ראש מפלגתו של דיכטר) מצוי היום מול יותר מאשר חקירה אחת שעלולה לסבך את עתידו ואת חייו הפוליטיים. כאן אנו חוזרים לדבריהם של אותם גורמים המכירים את התנהלותו של אבי דיכטר מימי השב"כ-דיכטר יכול להיות הכול, רק לא פראייר. דיכטר יודע כי הצעד שעשה בעניין יעקב גנות, סיבך אותו ופגע בו אנושות בכל מה שקשור לעתידו הפוליטי, שכן אף אחד לא ישכח במהרה לאן הביא השר לבט"פ את משטרת ישראל ואת עצמו, במהלך הכושל של מינוי גנות, אשר לא עבר כפי שרצה, וחמור מכך, כפי שהבטיח והצהיר.
דיכטר לא יכול להרשות לעצמו את הפריבילגיה להיכשל שוב במינוי מפכ"ל בעייתי, שראשיתו בגל תקשורת עוין. אפילו היועץ והלוחש על אוזנו- עופר לפלר, לא יוכל לעזור לו לצאת ממהלך כושל וצורב נוסף.
כישלונו השני של דיכטר במינוי מפכ"ל שיבוא נכון לעכשיו (שהרי למדנו כי אצל דיכטר שום דבר לא ברור עד שהוא לא סגור) מתוך משטרת ישראל ולא מבחוץ, למרות בלוני הניסוי שדאגו מקורביו או יועציו של השר לביטחון הפנים להפריח בשבועות האחרונים, בלוני ניסוי בדמותם של מועמדים חיצוניים, חלקם בלתי ראויים מתוך ארגונו לשעבר של דיכטר, כישלון כזה עלול להביא לסיום כואב של עתידו הפוליטי של אבי דיכטר.
מקורביו, אך לא יועציו העושים בחו"ל, אומרים כי דיכטר שומר את הקלפים קרוב מאוד לחזהו, או אולי שומר אותם עד לחזרתו של יועצו/דוברו השוהה בחו"ל, שומר כדי להיוועץ עמו אם ההחלטה נכונה או שמא ההתרסקות קרבה.
כך או כך, נכון לכתיבת שורות אלה, גדולים הסיכויים כי המפכ"ל הבא של משטרת ישראל יבוא מתוך הארגון שזקוק היום יותר מכל לשקט תעשייתי, מבצעי וארגוני, שרק אחד מניצביו המועמדים לתפקיד: ניצב אורי בר-לב (זכרו את השם), ניצב דוד צור (מועמד בכיר), ניצב שחר איילון (ראוי בסיבוב הבא), ניצב מיקי לוי (ראוי, אך בעייתי בגלל החברות הבעייתית שלו), ניצב אילן פרנקו(בעייתי בשל מסקנות ועדת זיילר), רק אלה יוכלו לתת למשטרת ישראל שקט, והעיקר, עבודה מקצועית ראויה.