כספי אקירוב ינוהלו במכון על-שמו

המשבר הסביבתי כהזדמנות עסקית

במהלך כינוס חבר הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב, שנערך באחרונה, נחנך מכון רב-תחומי "לסביבה ועסקים" על-שמו של איש העסקים אלפרד אקירוב. בהודעה לעיתונות, מסרה דוברת האוניברסיטה כי מטרת המכון היא, בין היתר, לגרום לבכירי המגזר העסקי, למנהלים, ובהמשך גם לסטודנטים בארבע מסגרות אקדמיות (כלכלה, ניהול עסקים, משפטים ולימודי סביבה) "להבין את האתגרים הטמונים במשבר הסביבתי העולמי, ולחזות טוב יותר מגמות והזדמנויות עסקיות" הנובעות מהמשבר. זאת באמצעות קורסים שיינתנו על-ידי מרצי האוניברסיטה ומרצים מבחוץ, כנסים, סדנאות, ותוכניות להכשרת מנהלים.

למה התרומה נשמרת בסוד

הניסיונות לברר עם האוניברסיטה ועם נציגיו של אקירוב באוניברסיטה, כמה כסף הוא עתיד להשקיע במכון - עלו בתוהו. "אני לא יודעת כמה כסף הוא תרם ולכמה זמן ואם הוא התחייב לממן את עובדי המכון, אבל אני בטוחה שהתקציב למכון לא נלקח מתקציבי הפקולטות האחרות", אמרה עו"ד ליאת גולן המייצגת את מכון אקירוב. היא הדגישה כי מדובר במכון עצמאי, שהכספים שיושקעו בו לא יעברו דרך הפקולטות הקיימות. כלומר, הכסף שישקיע אקירוב במכון על-שמו ישמשו אותו בלבד, ולא את הפקולטות הקיימות. סוג כזה של תרומה, כך טוענים באוניברסיטת תל אביב, מהווה חידוש מקומם. קיימים באוניברסיטת תל אביב עוד הרבה מכונים, אבל עד כה כולם פועלים במסגרת הפקולטות הקיימות והם מסייעים להן להתקיים. מכון אקירוב לעומת זה, יתקיים מחוץ לפקולטות, ובדרך זו, השליטה על המכון, על תכניו, ועל מרציו, תוחזק כולה בידי אקירוב, או בידי נציגיו. השמירה בסוד של הקף ההתחייבות הכספית, כך טוענים באוניברסיטה, קשורה באופיו זה של המכון, שכן אם מדובר בכסף רב, פרסום הסכום היה "מקים על הרגליים האחוריות" את המרצים שלא יוכלו להנות ממנו.

חבר הנאמנים מתערב בתכנים האקדמיים

הקמת מכון אקירוב לא נדונה במסגרות האקדמיות המופקדות על הנושא, אלא בחבר הנאמנים של האוניברסיטה שאקירוב חבר בו, בנוסף להיותו תפקידו כנשיא אגודת ידידי האוניברסיטה. קבלת החלטה הנוגעת לתכנים הנלמדים בפורום הנאמנים היא חריגה והיא מהווה עוד צעד בתהליך הפרטתה של אוניברסיטת תל אביב. אלא שבארץ, בניגוד למקובל בעולם, ההפרטה נעשית בתוך גוף הממומן ברובו על הציבור ולא על-ידי הקמת מסגרות המוקמות וממומנות באופן פרטי.

פרשנות אקירוב למושגי ה"סביבה"

מרצי הפקולטות לא הוזמנו לטקס חנוכת המכון. כאורח כבוד הוזמן האדריכל משה ספדי בעל התוכנית לבינוי מערב ירושלים אשר "זכתה" לתמיכתו הנלהבת של אהוד אולמרט ולגינוי חריף מצד פעילים סביבתיים בגלל ההרס הסביבתי הגלום בה. ספדי תכנן עבור אקירוב את מתחם ממילא בירושלים, שנועד לבעלי ממון על הריסות שכונה שפונתה מתושביה החלשים, ובוצע למרות מחאת פעילי השימור. מיזם נוסף שלו ש"זכה" לגינוי מצד פעילי שימור וסביבה הוא מגדל האופרה על חוף הים בתל אביב, שנועד אף הוא לבעלי ממון והוקם על הריסות הבניין ששימש כמשכן לכנסת ישראל בזמן המצור על ירושלים במלחמת העצמאות.

הסטודנטים צריכים לדעת מי מממן את הקורסים

ד"ר איציק ספורטא, מרצה בכיר בפקולטה לניהול של אוניברסיטת תל אביב ופעיל חברתי בולט, טוען כי בניגוד למקובל, הקמת מכון אקירוב לא לוותה בהתייעצות עם סגל הפקולטה לניהול למרות שהוא אמור לפעול גם במסגרתה. עוד טוען ספורטא כי היושרה האקדמית מחייבת את האוניברסיטה להביא לידיעת הסטודנטים שישתתפו בקורסים הסביבתיים שיערוך המכון, את זהות התורם.

ספורטא: "בכל העולם אוניברסיטאות חיות מתרומות, ובוודאי שזה כך באוניברסיטת תל אביב הסובלת במיוחד מחוסר תקציבי, השאלה היא עד כמה האוניברסיטה מוכנה ללכת לקראת תורם בעל אינטרסים, שלא ברור מה היא מטרת תרומתו. חבר הנאמנים שהחליט על הקמת המכון הוא לא גוף אקדמאי והשיקולים שלו הם לא שיקולים של גוף אקדמי. באוניברסיטאות בעולם התלבטו בשאלה כיצד לנהוג בתרומה שמתקבלת מגורם אינטרסנטי. כשאיש עסקים פאשיסט הציע מילגות לתלמידי ברקלי, לאחר הרבה דיונים בהנהלת האוניברסיטה הוחלט לקבל את המילגות, אבל ליידע את הסטודנטים מי נתן אותן. באוניברסיטת תל אביב מבחינה זו יש 'חור שחור'. אין שקיפות. אני לא יכול לומר מי מממן כל מיני תוכניות באוניברסיטה, למרות שאני חבר בוועדת פיקוח ובקרה תקציבית. המכונים הם לדעתי, סוג של הפרטה פנימית, שבה האוניברסיטה מוכרת חלק מתוכנית הלימודים לגורם אינטרסנטי. טוענים כלפיי שתוכניות חיצוניות מעלות את הרמה ומכניסות כסף לפקולטה. לגבי הרמה יש כמובן ויכוח, לגבי הכסף אני לא יודע, כי כמו במקרה של אקירוב - אין שקיפות".