מניפולטור וקומבינטור

הבחירות ליו"ר מפלגת העבודה הן צומת חשוב בקריירה הפוליטית של עמיר פרץ ובחייו הפרטיים של כל אחד מאזרחי המדינה. עמיר פרץ מנסה ע"י הצלחה במערכת הבחירות הזאת להסיר מסדר היום הישראלי את כשלונותיו במלחמה האחרונה כפי שנקבעו ע"י ועדת וינוגרד. אם יתנו בוחרי העבודה יד למהלך הזה יעשה עמיר פרץ שימוש בהצלחתו ויעצב לעצמו תדמית שבינה לבין מחדליו בקיץ האחרון לא ישאר דבר. או אז תפתח לפניו הדרך להסתערות מחודשת על המטרה שבגללה בחר כזכור לקחת את תיק הביטחון – משרת ראש הממשלה.

עמיר פרץ מציג בתעמולתו את אהוד ברק כמניפולטור וקומבינטור אבל הוא עצמו ראוי לתואר 'מאסטר' בתחומים אלה. התנהגותו הישירה לכאורה, הפשוטה לכאורה, העממית לכאורה – מוטב שלא תטעה איש. מאחורי הפשטות והיושר לכאורה עומדת ערמומיות זריזה וחסרת בושה. חוסר הבושה הוא אולי המאפיין הבולט ביותר. עמיר פרץ מעוות בגלוי עובדות הידועות לכל שאירעו כאן לפני כמה חודשים בסה"כ. הוא עושה זאת בהדרגה, במינון הולך וגובר. ככל שמתרחקים אירועי הקיץ האחרון הוא מרשה לעצמו יותר ובקרוב מאוד יתברר לכולנו שעמיר פרץ הוא סיפור הצלחה אחד גדול, שמעולם לא עשה טעויות של ממש ושאין ראוי ממנו להוביל את עם ישראל במסלול המכשולים שמציבה בפניו ההיסטוריה.

עמיר פרץ וחברו ל'הצלחה' אהוד אולמרט הביאו את חוסר הבושה ואת ההתעלמות מעובדות ומדעת קהל למדריגת אומנות שקשה להציב גבוהה ממנה. מבחינה זאת חשובה תוצאת הבחירות ב'עבודה' לכל אזרח בישראל.הצלחתו של עמיר פרץ תיקבע נורמה תקדימית לאופן שבו יתנהלו בעתיד מנהיגים פוליטיים בישראל. היא תיתן לגיטימציה ל'צפצוף' על מסקנות ועדות חקירה, להתעלמות מדעת קהל ולשכתוב גלוי וחסר בושה של עובדות.

בבחירתם של חברי ה'עבודה' תהיה אמירה רועמת על האופן שבו ראויה להתקיים תרבות פוליטית בישראל והלוואי שהם לוקחים זאת בחשבון.