בידי שר החוץ, בנימין נתניהו, נפלה בימים אלה הזדמנות פז לנקמה מתוקה, בלא שיעשה מאומה, או יותר נכון: בכך שיימנע מלעשות דבר. מדובר הפעם בסנדו מזור, שגריר ישראל ברומניה.
מזור היה, כזכור, ראש אגף החקירות בתקופה שבה חקרה המשטרה את פרשת בראון-חברון. בתפקידו אז, החמיר עם נתניהו ואף המליץ להעמידו לדין. היתה זו הפעם הראשונה שבה ממליצה המשטרה להגיש כתב אישום כנגד ראש ממשלה מכהן. היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, דחה המלצה זו, מה שהציל את נתניהו מהעמדה לדין.
מזור זכה אז לשבחים רבים בזכות העמדה שהפגין. אולם למשרה המיוחלת, מפכ"ל המשטרה, לא הצליח להעפיל. היו שייחסו זאת לחלקו בפרשת בראון- חברון, אחרים ייחסו זאת לכשירותו המוגבלת לכהן במשרה הרמה ביותר במשטרה.
כך או כך, מזור לא מונה, וקידומו במשטרה נשלל למעשה בעקבות פרשת מע"צ, שבה התגלה ותועד בפסק דין של בית המשפט העליון חלקו הבלתי חוקי לכאורה בהרשעת החשודים בפרשה, שלא כדין.
היועץ המשפטי לממשלה נמנע מפתיחת הליכים משפטיים נגד מזור. אולם קידומו נתקע, ולמעשה הוא "נבעט" החוצה. כדי לדאוג בכל זאת לאיש המשטרה הבכיר, ששירת את המדינה עשרות שנים, מונה מזור על-ידי ממשלת העבודה לכהונת שגריר ברומניה.
בשבועות אלה מסתיימת כהונתו. שר החוץ עתה הוא נתניהו. הוא האיש שבידיו הסמכות למנותו לשגריר במדינה אחרת, הוא האיש שיכול לפעול לקידומו של מזור. אך הנקמה המתוקה חזקה מכל. מזור עומד לסיים את תפקידו ולשוב הביתה לחפש לעצמו תעסוקה. לא, נתניהו לא יתגייס לעזרתו, וגם לא יפעל למינויו כשגריר במדינה אחרת - כפי שמקובל.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
