שלמה כהן, חזר מספר פעמים על הטענה שמבקרי המערכת הם בעיקר עבריינים או פוליטיקאים. דבריו אף קוממו פוליטיקאים, עד שאף זכה לכך ש-
24 חברי כנסת חתמו על עצומה נגד השתלחותו.
טובה שטרסברג-כהן, התמנתה לתפקידה
בניגוד לחוק. לשון החוק קובעת: "מי שכשיר להתמנות שופט של בית המשפט העליון כשיר להתמנות נציב תלונות הציבור על שופטים". בהיותה מעל גיל 70, היא כמובן לא כשירה להתמנות לשופטת. כדי למנותה לתפקיד, טענו אהרן ברק, טומי לפיד ואליקים רובינשטיין, שאין מגבלת גיל למינוי שופט בית משפט עליון. אין לצפות כמובן שבכנס היא תסביר את הקשר בין מינויה ובין תוצאות הסקר.
יצחק זמיר הוא המקרה הברור מכולם ומוצע שלא להביכו. ביום 26.12.04, הוא נאם בכנס בנושא "שחיתות ציבורית ומינויים פוליטיים". בשלב השאלות הפניתי אליו את השאלה "האם הנפוטיזם בפוליטיקה חמור מהנפוטיזם במערכת המשפט?".
זמיר סרב לענות ונטש את האולם. נגד זמיר יש לי עוד טענות חמורות וקשות, אך הוא כמובן לא משיב עליהן וקשה להאמין שדווקא בכנס זה יינתנו תשובות.
זמיר הוא גם יו"ר מרכז האתיקה הישראלי בירושלים. ביום 16.8.06, הפניתי מכתב אל הוועד המנהל של המרכז. במכתבי תיארתי כיצד ביום 16.3.2000, נפל דבר באמון הציבור במערכת המשפט, לאחר שהשופטת דורנר קבעה שעל השופטים לא חלים כללי אתיקה. מדובר בבג"צ 1622/00, ובו יואב יצחק עתר נגד כהונתו של תיאודור אור כשופט כאשר חברו הקרוב פיני רובין מייצג את אלי הורוביץ. במכתבי אל המרכז לאתיקה בירושלים שאלתי מה עושה בראשות המרכז לאתיקה אדם המשתייך לקבוצה שפטרה עצמה מכללי אתיקה? למכתבי לא התקבלה תגובה, למרות תזכורות. גם לשאלה זו, זמיר בוודאי לא ישיב.
מאחר ולכנס לא הוזמן אף גורם המזוהה כמבקר מוכר של מערכת המשפט והמסוגל להציג
תיזה משלו לתוצאות הסקר, לא נותר לנו אלא לסמוך על הפרשן משה נגבי שייעשה עבורנו את העבודה.
בתנאים המתוארים, אפשר לדעתי להניח שהציבור שהעז למחות נגד המתרחש במערכת המשפט, פשוט יפוטר לאחר גינוי גורף.
תפוס כינוי יחודי
העקרון הראשון של הפתעה. זו ה...
