אהוד ואהוד, אהוד ברק ואהוד אולמרט.
אהוד ברק קיבל לפני כמה שנים החלטה מאד מאד לא פופולרית לעזוב את שטחי דרום לבנון. את עיקר הביקורת הוא ספג לא על עצם ההחלטה, אלא על אופן ביצועה. "בריחה" קראנו לזה. לילה אחד ולא היינו שם. השארנו גם כמה דגמחי"ם מאחור.
והיום מגלה לנו שאול מופז שה"בריחה" הזו נעשתה בשיקול דעת צבאי, ההנחה הייתה שהישארות נוספת בשטח תביא נזק רב יותר מיציאה "חפוזה", טרם מוצו הלו"ז והמהלכים שתוכננו על-ידי הדרג המדיני לצורך נסיגה מסודרת.
האם מישהו מאיתנו חושב שאהוד ברק לא יודע שתיק הבריחה "הלא מאורגנת" הוא תיק שבושל גם במסדרונות הצבא? האם ניסה אהוד ברק להשיל מעצמו אחריות על ה"כתם" ההוא בעברו באמצעות השלכת התיק על כתפי הרמטכ"ל?
האם כאשר שילם את המחיר בבחירות שלאחר מכן, חיפש אשמים במפקדת הצבא?.
לא רק שהוא לא עשה כן, אלא אפילו את הנתון הפשוט, על הקדמת היציאה ב 3 חודשים, הרבה לפני התוכניות, כי הצבא לחץ – שמענו לראשונה מפי הרמטכ"ל 7 שנים לאחר אותה נסיגה.
ונזכור שהנסיגה ה"חפוזה" אומנם השאירה כמה דגמחי"ם בשטח, אך החזירה בשלום את כל חיילינו הביתה.
ואהוד השני החזיר הרבה ארונות הביתה, כשל כמעט בכל נקודת מבחן, ועדת וינוגרד הציבה לו מראה ענקית אל מול הפנים, אבל אצלו, מי אשם? הצבא!! כמובן!!. וגם קודמיו בתפקיד!!. רק לא הוא, רק לא הוא.
האוגדונרים הלכו כבר? הלכו, אלוף הפיקוד הלך?, הלך. הרמטכ"ל הלך? הלך, שר הביטחון הולך? הולך וראש ממשלתנו והאחראי המרכזי למחדל, לעולם נשאר.
נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר 
