רבות מדובר על החלטת בג"צ הצפויה בנושא משה קצב. המתח הקיים ממילא בסוגייה זו, עלה ביממה האחרונה עת החליטה נשיאת בית המשפט העליון, לדון בעתירות בהרכב מורחב של חמישה שופטים בראשות הנשיאה ביניש.
רבים רואים את ההחלטה הצפויה של בית המשפט העליון כמכוונת נגד הנשיא לשעבר משה קצב. ספק אם כך הם פני הדברים. החלטת בג"צ בנושא הסדר הטיעון רלוונטית יותר ליועמ"ש לממשלה מאשר לנשיא המדינה לשעבר. החלטת בג"צ לא לאשר את עסקת הטיעון או להביע מורת רוח ממנה, באופן כזה שישפיע על השופט שידון בעסקת הטיעון ובסמכותו לא לאשרה, היא פגיעה ביועמ"ש ולא בקצב.
הערכתי היא שההרכב המורחב נועד "לגבות" את ביניש בהחלטתה לאשר את עסקת הטיעון. שהרי, גם היא מודעת לביקורת שתופנה אליה אם וכאשר תחליט שאין מקום להתערב בשיקול הדעת של היועמ"ש (לגופו של עניין ההחלטה אינה לוקה בחוסר סבירות קיצוני שעשוי/עלול להוביל את בג"צ לחרוג ממנהגו ולהתערב בשיקול דעת של היועמ"ש במקרים של העדר ראיות מספיקות). ולכן היא מגבה את עצמה בעוד 4 שופטי בית המשפט העליון, על-מנת לשוות להחלטה משקל רב יותר, שיהיה בו כדי לרכך את הביקורת הצפויה.
אך גם אם ההחלטה תהיה שונה, קרי ביטול עסקת הטיעון, אזי הנפגע העיקרי והישיר ממנה הוא היועמ"ש שיוקרתו תפגע. הנשיא עוד עלול למצוא עצמו מרוויח מההחלטה לבטל את עסקת הטיעון (הכוונה לרווח ענייני ולא כספי), משום שיש יותר סיכויים שהוא ייצא זכאי מחמת הספק בהליך משפטי. בעוד שעל-פי עסקת הטיעון הוא אמור להיות מורשע על-פי הודאתו בעבירות מין לא קלות, גם אם הסעיפים החמורים יותר בוטלו, משום שלא ניתן היה להוכיחם בהליך פלילי במידת הוודאות הנדרשת.
ספק אם ביניש, המתמודדת עם שר משפטים לעומתי, תבקש לפגוע ביועמ"ש ובכך לסייע לשר המשפטים ששם גם את היועמ"ש בחזית ההתקפות שלו.
אינני יודע אם היועמ"ש הוא חסיד של נשיאת בית המשפט העליון. אך משוכנע אני כי במקרה זה חל הכלל אותו קבע קאוטיליה (מאה 4 לפני הספירה) "האויב של אויבך - הוא ידידך".
נוכח מאבקי הכוח האדירים בין ביניש לשר המשפטים, פגיעה כעת ביועמ"ש אינה אלא מעשה לא חכם. מהלך שלא מתאים לנשיאה ביניש. משום שהיא למדה במשך השנים שישבה לצידו של קודמה בתפקיד (אהרן ברק) דבר מה בפוליטיקה ובמאבקי כוח.
מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
