מעבר לכיף הצפוי לתייר הישראלי בבילוי חופשת הקיץ שלו מעבר לים - הוא עלול גם לעמוד בפני הפתעות שאינן נעימות, הכרוכות, לעיתים, בעוגמת-נפש רבה. כמי שעבר על בשרו לא מעט הפתעות כאלה, אני רואה חובה לעצמי להרתיע מפניהן ולהבטיח בכך שהטיול בחו"ל יעבור, פחות או יותר, בשלום.
הפתעה, לא-נעימה בהחלט, עלולה, למשל, לצפות לתייר הישראלי המתעקש לשכור בקיץ רכב דווקא באיטליה. מכיוון שמדובר בעונה הבוערת, הרי שלא תמיד זוכה המכונית המושכרת לתחזוקה הראויה, מפאת לחץ הזמן וההתנפלות על שוק ההשכרה. התוצאה: התייר, ששילם במיטב כספו (יש לזכור: שכירת רכב בארץ המגף כלל אינה זולה) תמורת השכירות - עלול להיתקע עמה.
העניין כרוך בהמתנה ארוכה, בדרך כלל, לתיקון המכונית, או להמתנה למכונית חלופית, אם בכלל, וגם אז עדיין נדרש תיירנו לבזבוז זמן יקר מחופשתו ולהוצאות לא-מבוטלות, עד לקבלת הרכב הגואל בתחנה הקרובה של חברת ההשכרה. עצתנו: שווה לעשות כל מאמץ ולהשתדל לשכור את המכונית מחוץ לגבולות איטליה, במדינה קרובה. גרמניה, למשל, היא הייעד הזול והבטוח ביותר לשכירת מכונית, גם בעונה הבוערת, ולפעמים כדאי להוסיף את הקילומטרז' הזה ולהגיע לאיטליה בלב רגוע.
להיזהר משידרוג
אכזבה אחרת מצפה למי שמזמין מן הארץ מכונית אוטומטית לאירופה. מאחר שאין מדובר בארצות-הברית, שבה מרבית הרכב אוטומטי - הוא עלול למצוא עצמו ללא רכב כזה, אם לא דאג להזמינו מבעוד מועד. הישראלים, למשל, הנעולים כיום על המכוניות האוטומטיות - חוטפים אותן כלחמניות טריות. ומכיוון שהאירופאים - לא רק האיטלקים - אינם מורגלים למכוניות כאלה ונוהגים ברכב בעל הילוך ידני, קשה מאוד להשיג בחברות הההשכרה באירופה רכב אוטומטי.
באותה הזדמנות כדאי להיזהר מ"מוקש" שידרוג המכונית השכורה. אנחנו, למשל, שהזמנו הקיץ בארץ מכונית אוטומטית שכורה, בקטגוריה הנמוכה ביותר, נתבשרנו בשדה התעופה של ציריך שנוכל לקבל מכונית אוטומטית גדולה הרבה יותר באותו מחיר ששילמנו. השידרוג היה מכונית מסחרית גבוהה וגדולת-ממדים, במתכונת זוטובוס. הלומי-ניצחון שמחנו על המציאה, אבל כשיצאנו למגרש המכוניות - חשכו עינינו: המכונית היתה, אומנם, גבוהה וגדולת-ממדים, אבל מלאת שריטות, למרות היותה חדשה, ובמחשבה שנייה נמלכנו בדעתנו והחלטנו לוותר על השידרוג, כשנזכרנו אלו צרות מצפות לנו בעת חניה בעיר סואנת. אלא שכבר היה מאוחר מדי. בדקות הספורות שחלפו, מאז שחתמנו על טופס ההשכרה - כבר הושכרו, מעט המכוניות האוטומטיות, שעדיין נותרו, לישראלים שהגיעו עמנו לשדה התעופה ושהיו להוטים אחריהן, כמונו.
לא נותר לנו אלא לחרוק שיניים ולהשלים עם ה"מציאה" המשודרגת, לא לפני שהחתמנו, כמובן, את הפקיד המשכיר על טופס ההשכרה ובו הערה ברורה כי המכונית הושכרה לנו מלאת שריטות. המסקנה: יש לחשוב פעמיים אם כדאי להיתפס לפיתוי השידרוג, ולא פחות מכך - להקפיד על בדיקה עצמית, בשבע עיניים, של הרכב השכור, שאם לא כן תגלגל חברת ההשכרה כל נזק, שלא נראה מלכתחילה לעין, על השוכר האחרון - במקרה זה אנחנו.
אל תעשה
ומכיוון שבשוויץ עסקינן - לא לשכוח, בעת שכירת המכונית, לרכוש את תווית האגרה השנתית, בתעריף של 20 פראנקים שווייצריים, שאותה יש להדביק על המכונית. תווית כזו צריך לרכוש אפילו אם תנוע במכונית השכורה רק יום אחד על כבישי שווייץ, שאם לא כן - אתה עלול לשלם קנס של 200 פר"ש, אם תיתפס בלעדיה על-ידי שוטר שווייצרי.
ועוד מצוות "אל תעשה" לתייר שנע במכונית על כבישי שווייץ: לא להשליך, בשום פנים ואופן, איזושהי פסולת - אפילו לא בדל-סיגריה - מן המכונית לכביש. אם תיתפס - תשלם קנס גבוה למדי, שהרי, מי כמו השווייצרים, נעול על סטריליות-רחובות מוחלטת. לעומת זאת, בגרמניה הסמוכה, לא כדאי לך להחנות את מכוניתך בכיוון ההפוך. במקרה כזה תשלם קנס גבוה.
נחזור לרגע לאיטליה, אבל ב"שעות הלא-טובות" שלה מבחינת התייר. בארץ המגף - יש לזכור - מקפידים על סייאסטה, ואוי למי שיפר את מנוחת הצהריים. בין השעות שתיים לחמש נסגרים כל העסקים, אין גם ארוחות חמות במסעדות, ויתהפך העולם - איש לא יפר את "המצווה הקדושה" ולא ייענה לפנייתך, התייר, אפילו אם המדובר בתלונה לשוטר. הפנייה-תלונה תיאלץ לחכות עד לסיום הסייאסטה. עכשיו ברור למה הפשיעה באיטליה גואה, באין מפריע, דווקא בשעות הקריטיות האלה...
אגדת המע"מ
לא ננטוש את איטליה לפני שנזכיר צרה נוספת: אם קנית, כתייר, מוצר בר-קיימא בארץ המגף שכח מן הפריווילגיה של החזרת המע"מ המגיעה לך, אלא אם קנית את המוצר בחנות יוקרתית, בעלת שם במותגים בינלאומיים. בחנויות הרגילות אתה יכול, אומנם, לקבל, לבקשתך, טופס החזרת-מע"מ, אבל הטופס הזה לא יכובד לאחר שיישלח חזרה לחנות. זו, פשוט, תתחמק ממנו, ואתה תיוותר עם המחיר המלא ששילמת עבור המוצר.
ואם במע"מ עסקינן: במעברי הגבול של אירופה חוסלו כבר רוב תחנות המכס, עם המעבר לשוק האירו המשותף. תייר ישראלי, שיחלוף במכוניתו השכורה במעבר-גבול כזה, חזקה עליו שימצאו, במרבית המקרים נעול, וגם אם לא - רק תחנות-מכס ספורות יחזירו לך את המע"מ. שימען עובר מפה לאוזן, אך בדרך כלל תתבקש להמתין, לצורך כך, עד להגעתך לשדה התעופה וליציאתך מן המדינה.
ואם בקניות עסיקינן - אל תבנה על ה"דיוטי פרי". בחנויות רבות בחו"ל תוכל לרכוש את המוצרים המבוקשים במחירים זולים יותר, וחוץ מזה יש גם חנויות "דיוטי פרי" שפשוט צריך להיזהר מהן. מוכרים בהן סיגריות, שוקולד, משקאות חריפים ומותגי-לבוש בינלאומיים ידועים, שלא מן הנמנע שהם, פשוט, מזוייפים כולם. הוא הדין בחנויות הרגילות ברחבי בולגריה. בכל מקרה, כאשר תחזור ממדינה זו לארץ - תצטרך להציג במשטרת הגבולות הבולגרית "תעודת תייר יוצא", שאותה עליך לקבל במלון שבו אתה מתגורר. אם לא תציג את התעודה - לא תוכל לצאת את גבולות המדינה.
ולבסוף: אם יש לך אזרחות כפולה ואתה מחזיק בשני דרכונים, כדאי לך לשאת עמך, בכל מקרה, גם את הדרכון הישראלי שברשותך. יש מדינות, כמו בולגריה, שבהן אתה עלול להתבקש להציג אותו, גם אם תציג דרכון אחר בכניסה למדינה. מסתבר שעל-פי הרישומים המצויים בידי משטרת הגבולות - יש מידע שאתה, קודם לכל, אזרח ישראלי ומתגורר בארץ. ה"חשד" הזה עולה, במיוחד, כאשר אתה מגיע בטיסה המגיעה מישראל.
