|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
לכבוד פגרת הכנסת: סיבת השתיקה של רמון, השטויות של ארדן והטעות של גלאון. על ח"כים מפוחדים, עותר שלא נואש ומה "כולנו יודעים" עם השופטת דורנר
|
|
|
|
עו"ד יהודה רסלר
|
|
|
|
|
לא הבן ולא הנכד
רס"ן (מיל.) יהודה רסלר הוא עו"ד שמאז שנת 1981 חוזר ועותר לבג"צ בנושא גיוס תלמידי ישיבות. קדם לו אומנם סרן ישראל בקר, שעתר (ונדחה) כבר בשנת 1970, אבל רסלר הוא מי שהביא לפריצות הדרך הראשוניות בנושא, החל מהשגת זכות העמידה הציבורית בבג"צ ועד ליצירת אינסוף אמירות של שופטי הבג"צ, שהסכימו שמלאה הסאה, שמדובר באפליה ושמספר המשתמטים כבר מעורר חלחלה (וזה נאמר כשמספר המשתמטים היה רק שליש ממספרם כיום). 25 שנה ברציפות שרסלר מתייצב בבג"צ - והבג"צ מתעתע בו: גורר פסקי דין, עוסק בזוטות, מתפלפל, מתחמק ומתפתל, כאילו שלמישהו במדינה לא ברור שזו האפליה הבולטת ביותר בישראל ושזו שחיתות דמים על-בסיס גלוי של סחיטה מפלגתית וקואליציונית. כבר לפני שנים שמעתי את רסלר מפציר בשופטי הבג"צ לא לדחות ולא לגרור יותר את ההליכים אלא להחליט באמת. השבוע, אחרי ששוב הגיש בג"צ נגד שערוריית חוק טל, שמעתי אותו מתראיין ברדיו ואומר בעצב שהוא מקווה שלפחות בנו יזכה לראות יום אחד את החלטת הבג"צ המתבקשת. זה לא שרסלר זקן ועומד לפרוש, אבל הוא עו"ד ותיק ומנוסה שמכיר את הבג"צ ואת שיטת הסחבת שלו. אני לא יודע בן כמה הבן של רסלר, אבל אני מעריך שגם הוא לא יזכה לשמוע פסיקה כזו בחייו. הבג"צ שלנו אמיץ מאד כשמדובר בהשעייה של איזה ראש עיריה שסרח, מצטיין (ומתעניין מאוד) בדיונים על עלילות המיטה של הנשיא, וגיבור גדול כשמדובר בבניית גדר או במיגון בתים. אבל כשעל שולחנו מונחת השאלה המשפטית הכי אמיתית, הכי יסודית והכי ברורה בנושא אפליה בישראל, היכן שמדובר באפליה בין דם לדם והיכן שמדובר ממש בחיי אדם (ולא סתם בכבודם), כאן הבג"צ שלנו לא מעז להחליט. אתם יודעים מה: למעשה הוא לא מסוגל. כי בשביל לקבל החלטה משפטית אמיצה צריך שופטים אמיתיים. צר לי, רסלר. זה לא יהיה בחייך. צר לי, אם גם לא בימי חיי בנך. ונכדך, אם זה ימשך ככה, סביר שיחיה כבר בחו"ל.
|
|
ח"כ ארדן מהליכוד התעסק כל המושב האחרון של הכנסת בהעברת חוק שיחייב כל רוכב אופנים לחבוש קסדה. מכיוון שאין לו מה לעשות, הוא עוסק בהטלת גזירות מטומטמות על הציבור. לא שהיו לארדן נתונים להציג כמה חיי אדם זה יחסוך (כי התגלה שאין בישראל שום הרוגי אופנים בגלל אי חבישת קסדה) והתברר שגם לארצות אחרות, כולל להולנד מלכת האופניים, אין חוק טיפשי כזה ואפילו ארגוני רוכבי האופנים בישראל התנגדו לחוק המיותר הזה. אבל מכיוון שלארדן אין ביצים כדי להתמודד מול שרי תחבורה שלא סוללים כבישים, אז הוא מתעלק על הציבור והצליח להטיל עליו עוד תקנה מטומטמת. מי יהיה האידיוט שרק בשביל לקפוץ לדואר בשכונה עם אופנים יתחיל לעטות שכפ"ץ וקפל"ד? מעכשיו סעו גם לסופרמרקט ולדואר הקרובים עם המכונית שלכם, ואת אלה שנחנקים מהאגזוז ומהזיהום המתגבר במרכזי הערים תשלחו לגלעד ארדן ולבוס שלו ביבי נתניהו. אם זה מה שהם עושים לנו כשהם באופוזיציה, מתחייבת מחשבה שנייה מה הם יעוללו לנו אם יגיעו לשלטון.
|
|
הרדיו ביום רביעי בישר על פתיחת כביש 9 בכניסה לירושלים ודיווח שאין פקקים בכניסה לעיר. זה היה יום השביתה וב-8 בבוקר כל רחובות ירושלים ממילא היו שוממים וריקים מתנועה. לעבודה נסעו רק ערביי מזרח העיר, כי כל השאר הם פקידי ציבור שנשארו לישון בבית. בכניסה לעיר באמת לא היה פקק ולמעשה גם כל הכביש בדרך לירושלים היה שומם, כי איש כמעט לא עלה לבירה ביום השביתה. רק בכיוון ההפוך, בכביש מירושלים לת"א, היה כרגיל פקק ועומס אדיר החל משדה התעופה לוד ועד נתיבי איילון, כמו בכל יום רגיל. הי, מישהו שכח להודיע לת"א על השביתה, או שאתם אולי עובדים במשהו לא ציבורי?
|
|
השבוע צפוי לצאת לאור העיתון החדש. חינמון. יבורך הבא. לא יזיק לחברה בישראל עיתון נוסף ולא תזיק לעולם התקשורת הישראלית קצת תחרות וזעזוע שינערו קצת את "ברוני דעת הקהל", שניסו להכתיב לנו דעות וטרחו להשתיק כל מידע, דעה ועמדה אחרת. ברוך הבא. גם אם תהיה המוני, או רדוד, או מסחרי חסר בושה ובוודאי ברוך תהיה אם תהיה אינטליגנטי, מעמיק, ליברלי, מגוון ופתוח לכל. אנחנו, ליתר ביטחון, תמיד נהיה כאן.
|
|
ועדת חוק חוקה ומשפט אישרה הצעת חוק לפיה עובד ציבור שיתעלל בחסר ישע יושעה מייד מעבודתו. החוק הזה מגדיר כ"חסר ישע" כל קטין, נכה או מוגבל הנתונים לחסות ומשמרת עובדי המדינה. זו יוזמה ברוכה וצריך עוד מאמץ קטן כדי שהחוק יהיה מושלם: להרחיב אותו על כולם. כי כל האזרחים הם חסרי ישע בעת שעניינם מצוי בידי הפקידים הללו.
|
|
מה שהיה לרמון לספר לוועדת וינוגרד שמענו וגם אפשר לקרוא. כפוליטיקאי הוא התראיין תחת כל עץ רענן וחזר על דבריו. אבל שווה לקרוא את הפרוטוקול רק בשביל להבין מי הם חברי הוועדה: יחזקאל דרור מוביל שם את הדיון עם שאלות ואמירות ברמת סמינריון לתלמידי שנה א' במדעי המדינה: עם מי מתייעץ ראש ממשלה בישראל, מי מגיש לו אלטרנטיבות ואם הוא מחליט בסוף או מגבש דעתו מראש. תשובות רמון היו אינטליגנטיות פי כמה מהשאלות. כנראה שפרופ' דרור עסוק בכתיבת עוד ספר על איך המינהל בישראל צריך להתנהל (ספר, שכמו כל קודמיו, ודאי יהיה להיט אצל חובבי המדע הבדיוני), אבל מי שבטח קוברת את עצמה מבושה היא זהבה גלאון: היא שלחמה בבג"צ כדי שכל הפרוטוקולים של הוועדה יפורסמו ברבים, רואה כבר איך חשיפתם תביא לכך שחברי הוועדה עוד יצאו ממנה גרוע יותר מאיך שיצא ממנה אולמרט.
|
|
ב-6 בבוקר, בשידור חוזר בערוץ 99 של הכנסת, התראיינה דליה דורנר, לשעבר שופטת בביהמ"ש העליון, וסיפרה למראיין כי מזעזע ומחריד אותה הסקר שחשף ש-25% מהציבור בטוחים ששופטים לוקחים שוחד, כי "הרי אנו כולנו יודעים שזה לא נכון". ב-6 בערב באותו יום פורסמה כבר הידיעה על חקירת והשעיית השופטת דליה מארק-הורנצ'יק. אבל "כולנו יודעים שזה לא נכון", לא כך, דליה?
|
|
בעדותו בוועדת וינוגרד הודה חיים רמון, משנה לראש הממשלה ופוליטיקאי מנוסה ואינטליגנטי, שהוא לא שאל את הצבא שאלות מתחייבות למרות שראה שהעניינים לא מתקדמים. הוא בטח רצה לשאול, רק שנתפסה לו הלשון.
|
|
בכל המגזרים במדינה צוברים לגימלאות רק 2% לשנה וכולנו נזקקים ל-35 שנות עבודה מלאות כדי להגיע לפנסיה של 70%. מתברר שבפרקליטות מקבלים 3% לשנה ושם מגיעים כבר לפנסיה תוך 23 שנה (ואז עוברים לג'וב בשיפוט ומקבלים זכויות כפולות, אבל בזה נעסוק בהמשך). עכשיו דורשים בפרקליטות לתת תנאים עדיפים כאלה גם לכל הפרקליטים החדשים, בניגוד לחוק. למרות שאפילו לח"כים כבר מזמן ביטלו את הזכויות הללו וגם הם צוברים רק 2% לשנה כמו כל אזרח, איש בכנסת לא מעז לשאול שאלות. למה? תשאלו את חיים רמון, את יעקב נאמן, את רובי ריבלין, את רוני בר-און ודומיהם. בעצם אל תשאלו אותם: תשאלו את אלה שעוד לא תפרו להם תיק. הח"כים לא שואלים כי הם לא רוצים להזמין תפירה. זה הכל. פחד הפרקליטות נפל על הכנסת ומוראה מהלך על כל ח"כ וח"כ.
|
|
| תאריך:
|
27/07/2007
|
|
|
עודכן:
|
13/08/2007
|
|
אברהם (פריצי) פריד
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
הניה
|
27/07/07 16:46
|
|
|
|
|
|
אליה אור
|
28/07/07 22:00
|
|
|
|
2
|
|
חנה לוי
|
27/07/07 16:56
|
|
|
|
|
|
בבקשה ספרי הכל
|
28/07/07 22:35
|
|
|
|
3
|
|
אילן ש
|
27/07/07 18:52
|
|
|
|
4
|
|
ע.ג1
|
27/07/07 19:06
|
|
|
|
|
|
מיאו
|
27/07/07 19:42
|
|
|
|
|
|
ע.ג1
|
28/07/07 01:13
|
|
|
|
|
|
או פגם ב-IQ ??
|
27/07/07 19:50
|
|
|
|
5
|
|
בולפס
|
27/07/07 19:58
|
|
|
|
|
|
שונא טפילים
|
27/07/07 20:59
|
|
|
|
|
|
בולפס
|
27/07/07 22:07
|
|
|
|
6
|
|
סכינאי במחתרת
|
27/07/07 20:02
|
|
|
|
7
|
|
רוני שרון
|
27/07/07 20:10
|
|
|
|
8
|
|
נחום שחף
|
27/07/07 23:07
|
|
|
|
9
|
|
חבר מר"צ לשעבר
|
28/07/07 09:00
|
|
|
|
10
|
|
חולת סרטן גימלאית
|
28/07/07 11:01
|
|
|
|
11
|
|
ע. סובול
|
28/07/07 13:57
|
|
|
|
|
|
ע. סובול
|
28/07/07 16:04
|
|
אנשים המכירים והעוקבים מקרוב אחר התנהלות שופטים, בתי המשפט והיעדר בקרה יעילה ופעילה על התנהלותם, לא הופתעו מכך שדליה מארק-הורנצ'יק - שופטת בית משפט השלום בתל אביב, נחשדת בקבלת שוחד מצד שהוא בעל עניין להזיק או לרושש את אחד הצדדים לדיון המשפטי. לא מפתיע שהשופטת מתחלקת עם בעלי המקצוע בשכר הטירחה הנדיב שהיא טורחת לגזול מהצדדים המרוששים המופיעים בפניה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"הניחו לו, הוא קטן". התחינה הזו יצאה מפיה של גננת, והיא כוונה לצלמי עיתונות שארבו לאחד הילדים מחוץ לגן, בימים שנתניהו כיהן כראש ממשלה. הקטן שהם הפחידו, היה הילד של ראש הממשלה דאז. גם הניסיונות של אבא ביבי, לשכנע את התקשורת להניח לילדיו הקטנים - לא הועילו.
|
|
|
|
|
חלף עבר לו היום הכי מדכא בלוח השנה העברי, תשעה באב, והתרשמות שטחית משהו מעלה את התחושה שלחלק גדול מן העם היושב בציון אין יחס מיוחד ליום הזה. אינני יודע איך זה אצל היהודים בחו"ל, אבל דומני שבארץ הקודש זהו המצב. למועדים אחרים אנשים מתייחסים גם אם אינם מזהים עצמם כשומרי מצוות או כמסורתיים, שלא לדבר על ימי הזכרון החדשים יחסית, שאותם מקפידים לציין בטכסים מתוקשרים ומיוחצנים היטב. באלה, כל אחד רואה חובה לעצמו להשתתף באיזה טכס, אף אם השתתפות סבילה, כצופה בטלוויזיה למשל. אפשר להבין את היחס הזה לתשעה באב, אנשים לא אוהבים את הצער והכאב שמזמן לנו היום הזה. רק צריכים להסביר אם כך, מדוע ימי זכרון שמקרוב באו, זוכים ליחס אחר למרות הצער והכאב הגלומים בעצם מהותם.
|
|
|
|
|
יציאתו לאור ולרחובות של "ישראל היום" היא אירוע משמעותי חשוב ומטלטל במפת התקשורת הישראלית, אחד שקורה פעם בכמה עשורים. צריך להרים כוסית ולברך עליו.
|
|
|
|
|
בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
