הבלוף החדש של ביניש: <br>פרוטוקולים מצונזרים

מדיניותה החדשה של ביניש נוגדת גם את התחייבותה בפני הכנסת (שניתנה נוכח הצעת החוק שהגיש ח"כ מיכאל איתן), וגם את ההודעה/ההצהרה שניתנה על-רקע עתירתה של האגודה לזכות הציבור לדעת. ביניש התחייבה לפרוטוקול מלא, אך מה שאנו מקבלים עתה הוא, כאמור, פרוטוקול חלקי המציג את הדיון באופן מעוות וחסר.

בהצעת החוק שהוגשה ב-2006 - ונגנזה בעקבות התחייבות ביניש לרישום פרוטוקול מלא, נאמר, בין היתר (ציטוט):

"נושא התיעוד האמין והמדויק חשוב ביותר בערכאות דיוניות וכן לצורך בקרה הולמת בערעור, אך הוא חשוב גם לצורך הדיון הציבורי בנושאים הנדונים בערכאה העליונה, בהיות הרשות השופטת נאמן הציבור: שקיפות, זרימת מידע, זכות הציבור לדעת ולגבש דעה, ביקורת ציבורית ותחושת ההגינות נקבעו מכבר בפסיקת בית המשפט כמחייבים חשיפה אפקטיבית לציבור..."
[...]
"לגבי הערכאה העליונה, בפועל לא מתנהל בה פרוטוקול של ממש. אומנם אין ביקורת שיפוטית על החלטותיה (אם כי יתכן דיון נוסף) אך כפי שנזכר לעיל, לא זה הנימוק היחידי או אף העיקרי בעניין תיעוד קולי או תמלול של דיונים".

בהצעת החוק שהגיש מזכיר ח"כ איתן גם דברים שכתבה נציבת תלונות הציבור על שופטים, השופט (בדימ.) טובה שטרסברג-כהן, בחוות דעת (מס' 14) שצורפה לדוח השנתי לשנת 2004 בעקבות תלונות שהגיעו אליה בעניין רישום בלתי מדויק של פרוטוקול:

"ככלל, ניהול פרוטוקול באופן תקין נגזר מהצורך להבטיח התנהלות תקינה של כל גוף ציבורי... חובה זו נגזרת מזכות הציבור לדעת, מהצורך בחשיפת האמת ובשקיפות פעילותו של גוף ציבורי המאפשרת ביקורת ציבורית ומשפטית, המהווים חלק מעקרונות יסוד של חברה דמוקרטית... חשיבותו של פרוטוקול בית המשפט נובעת מייעודו, שהוא, לשקף באופן נאמן את הנעשה באולם הדיונים... הפרוטוקול חשוב לצדדים... הוא חשוב לבית המשפט... מעבר לכך, בהבטיחו שקיפות ובהיותו ביטוי של עיקרון פומביות הדיון, נודעת לפרוטוקול בית המשפט חשיבות ציבורית המקבלת את ביטויה גם במעמדו כ"תעודה ציבורית...".

בהצעתו של איתן הובא גם ציטוט מדברי השופט מישאל חשין, שנאמרו בבד"מ 2461/05 שרת המשפטים נ' השופטת הילה כהן בעניין חשיבות ניהול הפרוטוקול:

"הכל מסכימים כי פרוטוקול חייב לשקף את האמת בלי כחל ושרק: גם אם אמת מרה היא, גם אם אמת מכוערת. פרוטוקול נדמה הוא למצלמה - בימינו נאמר: למצלמת וידאו - ומצלמה תקלוט ותדפיס גם מחזות שאינם מרניני לב. פרוטוקול חייב שיאמר אמת: וכדבר הנביא (זכריה, ח טז): "דברו אמת איש את רעהו"."

ח"כ איתן הותיר בזמנו, לביניש, פתח מילוט. הוא איפשר לה להרים את הכפפה בעצמה, כדי למנוע כפיית עמדת הכנסת, בחקיקה. בדברי ההסבר להצעתו נאמר, בין היתר:

"אכן, אין חובה שהסדרים בעניין זה ייקבעו דווקא בחוק. הרשות השופטת יכולה הייתה ליצור הסדרים מנהליים הולמים אם היא מכירה בעצמה בעקרונות ובערכים הבסיסיים שנזכרו לעיל שעל חשיבותם ואכיפתם עמד בית המשפט פעמים רבות בפסיקתו. גם לגבי הערכאה העליונה, במדינות שונות נהוגים הסדרים שונים בעניין זה: החל מהקלטות אותן עורך בית המשפט בעצמו עם הסדרים לגבי שמירתן, ערכן הראייתי ומסירתן לעיון הציבור (לרבות ברשת האינטרנט), וכלה בהקלטות שעורכות חברות פרטיות המקבלות הרשאה למכרן".

ביניש הרימה, כאמור, את הכפפה. אך רק למראית עין. כאמור, עתה מתברר, כי ביניש, כמו ביניש, ממשיכה לתעתע. הבלוף החדש שלה: פרוטוקולים מצונזרים. כך תוכל ביניש, גם בעתיד, לתכחש לדברים שאמרה או לא אמרה, וכך תוכל לתעתע גם בהיסטוריונים - כשאלה יבואו לבחון מי אחראי יותר להריסות ולירידת האמון בבית המשפט העליון.