נחשף סוד הכישלון בלבנון

ב-31.07.07 פרסם ג'רוזלם פוסט ראיון עם מפקד בחיזבאללה שגילה את סוד "הניצחון האלוהי" בו מתפאר חסאן נסראללה. לדבריו, "ניצחון" זה היה הופך למפלה (למרות התקלות המבצעיות הקשות של צה"ל) - לו הקרבות נמשכו עוד 10 ימים, שבהם לוחמי החיזבאללה בדרום לבנון היו נשארים ללא מזון, מים ותחמושת, כשמפקדיהם הבכירים כבר ברחו צפונה. מה שהציל אותם - היתה הפסקת האש שנכפתה על ישראל, אחרי שתמונות "הטבח" הישראלי הופצו בעולם וגרמו לזעזוע המתאים להתערבות האו"ם, שהגיע לשיאו לאחר הפצת סרטון הטלוויזיה על "רצח הילדים בכפר קאנא".

שימוש בתמונות זוועה מפוברקות - לקשירת הידיים של צה"ל במלחמתו בטרור - היה חלק מפרדיגמה אותה אימצו ארגוני הטרור, והיא בלטה במיוחד מאז נחשף הבלוף של "רצח הילד מוחמד א-דורה" וצילום חייל צה"ל שעמד עם אלה מונפת מעל לראשו השותת דם של "צעיר פלשתיני על הר הבית" (בעמוד הראשון של הניו-יורק טיימס, כשהקרבן שותת הדם, במציאות, היה סטודנט יהודי שחייל צה"ל הציל מלינץ' במזרח ירושלים) - עם תחילת "אינתיפדת אל-אקצה בספטמבר 2000.

הסימביוזה של צלמים ערבים עם סוכני תקשורת זרים הפיצה בעולם תמונות נוגעות ללב של בתים מופצצים בלבנון כשעל-רקע ההריסות המפויחות שוכבות בובות של ילדים, שאף גרגיר פיח לא נדבק אליהן - הוכחה חד-משמעית לפברוק הצילומים לצרכי תעמולה.

עכשיו כבר ברור לכולם - שכל מה שפיקוד צה"ל היה צריך לעשות כדי שיוכל להשלים את ריסוק החיזבאללה בדרום לבנון - זה למנוע מהתעמולה הערבית מלהפעיל את הפרדיגמה של "צה"ל טובח בילדים", שהצליחה כל כך יפה במערכות הקודמות. לשם כך, היו צריכים דוברינו להסביר מהרגע הראשון - בעוצמה תקשורתית מכסימלית - כיצד ארגוני הטרור מביימים מחזות של אכזריות צה"ל, כדי לערב גורמים בינלאומיים להפסקת המתקפות עליהם. ויחד עם זאת - להציג במלא חומרתה את שיטת השימוש שלהם במגנים אנושיים חיים, כשהם ממקמים עמדות ירי בתוך אוכלוסיה אזרחית (פשע מלחמה בינלאומי, גם לפי גילוייו של אותו מפקד חיזבאללה). כל זה לא נעשה, ולא במקרה.

כשראש מטה חיל האוויר הופיע בטלוויזיה לאחר "טבח הילדים בכפר קנא", היו בידיו כל הנתונים בשביל להוכיח כיצד מביימים צלמי הטרור את מחזות "אכזריות צה"ל" - להפקת רווח אסטרטגי על-ידי גניבת דעת הקהל הבינלאומית לטובתם. במקום זה - הוא גמגם משהו על "סימני שאלה" בסרט שהפיץ החיזבאללה. נראה, שהוא ידע מאיזה צד מרוח הלחם שלו. כי לו יצא בתקיפות נגד מתקפת הצילומים המבוימים - היה זוכה לפוגרום של רצח אופי מידי משרתי האויב בממסד השלטוני והתקשורתי של ישראל, כפי שזכה כותב שורות אלו, כשחשף את הזיוף שבסרטון הטלוויזיה על "רצח הילד מוחמד א-דורה" (סרטון המזין עד היום את מערכת גיוס השאהידים באש"ף ואל-קאידה).

גם דוברת צה"ל לא העזה להרגיז את משרתי האויב, ושנים אחרי שטובי המומחים בתקשורת העולמית תפסו את הזיוף בסרטון של מוחמד א-דורה - הצהירה לעיתון הארץ: "לא התכוונתי לקבוע אם צה"ל אחראי או לא להרג א-דורה".

שום לקח לא נלמד מהכישלונות הנ"ל, ומתקפות צה"ל על ארגוני הטרור, בסיבוב הבא, יתנפצו ברגע המכריע - מול הפרדיגמה של סרטי "פאלליווד" או "חיזבאלליווד", המוגנת בנאמנות על-ידי משרתי האויב היהודים.