קרן רוטשילד התחייבה ולא קיימה

קרן קיסריה מחוייבת להשקיע חלק ניכר מפירותיה בהשכלה הגבוהה. כך מתחייב מן ההסכם בינה למדינה, שנכרת בשנת 1989 בתקופתו של שמעון פרס כשר אוצר. פרס חתם אז על הסכם שאיפשר לקרן לצמצם את ההשקעות בהשכלה הגבוהה לשני שליש ולהפנות את השליש הנותר לשוק ההון. לימים, החליטה הקרן על-דעת עצמה להפנות חלק מהכסף לקרנות הון סיכון. אחד הנהנים מאותה החלטה הוא: חמי פרס, בנו של שמעון פרס, שהקים את קרן ההון סיכון פיטגו.

קרן קיסריה הוקמה כחברה פרטית של הברון אדמונד דה רוטשילד. בשנת 1962, בעקבות הסכם שנחתם בין הברון רוטשילד ובין שר האוצר דאז, לוי אשכול, נקבעה בעלות משותפת - חצי של מדינת ישראל וחצי של הברון. במסגרת ההסכם שנכרת התחייבה הקרן להשתמש בכספה לקידום שני יעדים: האחד - פיתוח קיסריה; השני - קידום החינוך הגבוה בישראל.

המדינה מסרה לניהולה של הקרן כ-30 אלף דונם מאדמות קיסריה, בחכירה ל-100 שנה עם אופציה להארכה לעוד 100 שנה, והעניקה לה פטור מרחיק לכת ממיסים - מס הכנסה ומס שבח, בהנחה שהחינוך הגבוה בישראל הוא שייהנה מכך, היות שמלכתחילה הקרן החליטה לא לחלק רווחים למחזיקי המניות, אלא להעביר את פירותיה לקידום ההשכלה הגבוהה בישראל.

בשנת 1989, כאשר שמעון פרס כיהן כשר אוצר, הוא חתם עם הקרן על הארכת ההסכם וקבע שבמקום להעביר את כל פירותיה להשכלה הגבוהה, היא תעביר למטרה זו רק שני שלישים (67%) מפירות עודפי המזומנים שברשותה, בסכום שלא יפחת מ-2 מיליון דולר לשנה, ואת היתרה תוכל להשקיע בניירות ערך.

משני דוחות שגובשו במשרד מבקר המדינה - האחד בשנת 2000 והשני במאי 2007, עולה כי הקרן לא עמדה אפילו ביעד המופחת הזה ולא השקיעה בהשכלה הגבוהה את הסכומים עליהם התחייבה. במקביל, הצטברו בקופתה מאות מיליוני שקלים אותם היא משקיעה בניירות ערך, כראות עיניה, לרבות השקעות עתירות סיכונים בקרנות הון סיכון.

השקעות כושלות

עם השנים, הצטבר בקופתה של קרן קיסריה הר של מזומנים. בשנת 2003 עמד ההון העצמי שלה על 440,985 מיליון שקל. בשנת 2004 הוא עלה ל-519,004 שקל ובשנת 2005 היה לה כבר הון עצמי של 559,638 מיליון. במקביל, בשלוש השנים הללו העבירה הקרן לשלטונות המס את הסכום המגוחך של 125 אלף שקל.

יו"ר קרן קיסריה, הברון בנימין דה-רוטשילד, הוא איש עסקים המנהל מוסדות פיננסיים השייכים לבית רוטשילד באירופה, שהקים בארה"ב חברה המתמחה בניהול סיכונים למוסדות. סגנו, אברהם ביגר, אף הוא איש עסקים רב-השפעה והבעלים של ביגר השקעות בע"מ.

למרות ששניהם, הברון וביגר, מצויים היטב בתחום ההשקעות, מבקר המדינה בדוח ממאי 2007 מצא כי הקרן בראשותם ביצעה השקעות כושלות במניות ובקרנות הון סיכון. שנעשו תוך לקיחת סיכונים מיותרים באופן שאינו הולם את מעמדה של הקרן כ"נאמן ציבור" המופקד על כספים המיועדים לשרת אינטרסים ציבוריים.

כתוצאה מכך, במשך שנתיים הפסידה הקרן כמעט מחצית מהשקעותיה. בשנת 2003 הפסידה הקרן 13.7 מיליון שקל מתוך 29.2 מיליון שקל שהושקעו, וב-2004 היא הפסידה 16.6 מיליון שקל מ-35.2 מיליון שקל שהושקעו.

בר-און מוותר - זליכה מתעמת

למרות המצוקה הכספית המתמשכת בהשכלה הגבוהה בישראל, ולמרות דוחות מבקר המדינה, שר האוצר הנוכחי רוני בר-און, כמו שרי אוצר לפניו, נהגו בקרן קיסריה בוותרנות מופלגת, תוך התעלמות מהנזק שנגרם להשכלה הגבוהה.

מי שהעז להתעמת אתה הוא החשב הכללי באוצר, ד"ר ירון זליכה. לפני כארבעה חודשים, כך פורסם בדה-מרקר, פנו זליכה ומנהל רשות החברות הממשלתיות לשעבר, אייל גבאי, לשרי האוצר הפנים, החינוך, והמשפטים בתביעה לפרק את קרן קיסריה, ולחלק את הסכומים העצומים שהצטברו בה, וזאת מכיוון שהקרן אינה מממשת את ייעודה ואינה תורמת להשכלה הגבוהה את הסכומים עליהם התחייבה, למרות הטבות המס המופלגות מהן היא נהנית.

אולם עד כה היוזמה של זליכה לא נשאה פרי. שר האוצר נמנע מלהגיב מה בדעתו לעשות עם ממצאי המבקר.

פרס לא זוכר

מלשכת נשיא המדינה שמעון פרס נמסר בתגובה, כי לנשיא לא זכורים פרטי ההסכם עליו חתם עם הקרן בשנת 1989. עוד נמסר כי בירור עם חמי פרס העלה שקרן קיסריה השקיעה בקרן ההון פיטנגו שנים רבות לאחר שאביו של חמי פרס העניק לה הקלות מפליגות [פיטנגו קמה כעשר שנים לאחר שפרס חתם על הסכם התרומות עם קרן קיסריה, א.פ.].

מקרן קיסריה נמסר כי היא דוחה את הטענות בדבר אי-עמידה בהתחייבויותיה. הקרן מסרה כי מאז שנת 2000 היא התחייבה "להענקת תרומות בסך למעלה מ-50 מיליון דולר בעוד שלמעשה היה עליה להעמיד תרומות בסך של 45 מיליון דולר בלבד הואיל ו-67% מהתשואה הסתכמו בשנים האמורות בכ-45 מיליון דולר בלבד". הקרן מדגישה כי היא העניקה תרומות בסכומים העולים על אלו שסוכם כי תעניק.

באשר לביקורת של מבקר המדינה על השקעות הקרן במניות ובקרנות הון סיכון מסרה הקרן בתגובה: "מדיניות הקרן נקבעה על-ידי דירקטוריון הקרן מתוך מטרה להפיק תשואה על הכספים שתשמש בעיקרה לתרומות, בשים לב לצורך לאזן סיכוי נגד סיכון. בהתאם לכך, מדיניות ההשקעה של הקרן נועדה לשרת את מטרות הקרן, ולכן גם בחינת הסיכויים להגדיל את הפירות העומדים לרשותה למתן תרומות הינה יעד חשוב העומד לפניה בעת בחינת פזור השקעותיה".

בתגובה לתגובת הקרן, מסר דובר משרד מבקר המדינה כי המבקר עומד על כך שהמסקנה המתבקשת מבדיקתו היא ש"אכן הקרן אינה ממלאת אחר המוטל עליה".

מהאוצר נמסר בתגובה כי תקציב הקרן לחלוקת תרומות הינו "בהתאם להסכמים ולמדיניות הקרן: שני שליש מהתשואה המוערכת על כספי הקרן או 2 מיליון דולר".