יהונתן, סליחה

ההלכה היהודית רואה במצוות פדיון השבויים את אחת מהמצוות החשובות ביותר. הרמב"ם כתב כי "פדיון שבויים קודם לפרנסת עניים ולכסותן, ואין לך מצווה גדולה כפדיון שבויים, שהשבוי הרי הוא בכלל הרעבים והצמאים והערומים, ועומד בסכנת נפשות."

השולחן ערוך מוסיף כי "כל רגע שמאחר לפדות השבויים היכא דאפשר להקדים, הוי כאילו שופך דמים." ולמרות זאת, 23 שנים עברו ואת הניסיונות להביא לשחרורו של יהונתן, מצידה של המדינה שבשליחותה הוא פעל, ניתן לסכם כשואפים לאפס.

יהונתן אינו מרגל. הוא אידיאולוג. סוכן או מרגל זה מקצוע. זו התמחות. זו אינה פעילות התנדבותית. יהונתן פעל בשרותה של מדינת ישראל מסיבה אחת ויחידה - רצונו העז להציל חיים יהודיים. ההוכחה היא פשוטה. במסגרת פסק דינו, קבע השופט האמריקני (שבהחלט לא הראה סימפטיה כלפי יהונתן) כי יהונתן לא פעל מתוך רדיפת בצע, אלא מתוך אידיאולוגיה פנימית עמוקה. זו היא גם הסיבה לסירובו של השופט להטיל על יהונתן קנס כספי (בנוסף לעונש המאסר).

מעניין על מה חושבים בימים אלו נשיא המדינה, שמעון פרס, והשרים אהוד ברק ורפי איתן. מה עבר בראשם ביום ה-8,000 להירקבותו של יהונתן בכלא. רצה הגורל ודווקא ביום ה-8,000 מוצאים עצמם השלושה בשיא פריחתם מבחינה פוליטית. האם ממרומי משרדו המפואר, בבית הנשיא, הרהר לרגע שמעון פרס לגבי גורלו של יהונתן. האם מלשכתו החדשה והמבריקה, שבמשרד לענייני גמלאים, נזכר רפי איתן באיש שהפעיל לפני 23 שנים. האם השר אהוד ברק, בעיצומו של המסע המפרך בחזרה להנהגת המדינה, עצר לרגע להפסקת מים ומחשבה. לעולם כנראה לא נדע.

יהונתן, איננו ראויים לך. אתה גדול עלינו. אתה מורם מהמדינה שאתה כל כך אוהב. אילו רק היית נופל בשבי האויב, כשאתה לבוש במדי צה"ל, הכל היה נראה אחרת. בעצם, אם נשאל את משפחתו של רון ארד, לא בטוח שהם יסכימו עם הקביעה הזו. אבל לפחות הסיכויים שלך היו יכולים להיות טובים יותר. לפחות היו מתעניינים בך קצת יותר. לפחות הציבור היה מכיר אותך טוב יותר.
אילו רק היית מוחזק באחת ממדינות האויב או אחד מארגוני הטרור שמסביבנו, כל הדינאמיקה היתה שונה. לא יכולת לקפוץ לשירות מילואים קצר ולהיחטף ע"י האויב? היית חייב לסכן את חירותך דווקא בתוך גבולותיה של "ידידתנו" הגדולה כשאתה לבוש בחליפה מהודרת? איפה מורשת הקרב שלך?

אילו רק היינו מבינים מה היחס שלנו כלפי יהונתן אומר עלינו, אולי היינו נוהגים קצת אחרת. אילו רק היינו מבינים את ההשלכות עלינו כמדינה וכעם, הדברים היו נראים אחרת. כבר 23 שנים אנחנו מניחים לזה להימשך. אחת לכמה שנים עורכים חברי הכנסת עצומה למען יהונתן, מנקים מעט את מצפונם וממשיכים הלאה. תודה.

יהונתן, אתה הוא הישראלי האמיתי (למרות שקיבלת אזרחות ישראלית רק לפני כמה שנים). אתה הציונות הישנה והטובה. זו שהקימה את המדינה. אותה מדינה שהספיקו לה רק כמה עשרות שנים כדי לשכוח על מה ולמה הוקמה. יהונתן, סליחה.