|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
כִּיהודי, אזרח מדינת ישראל, אני מתבייש בממשלותָי במשך עשרים וּשתיים שנה, להוציא בנימין נתניהו שהוציא מנשיא ארצות הברית דאז ביל קלינטון הבטחה לשחרר את פולארד, הבטחה שלא קוימה עד היום, תשע שנים אחרי
|
יהונתן פולארד. למשמע השם בלבד הלב נחמץ, נִרעד וקופץ. מי שמצוי בַּפרטים יודע שמדובר בעוול נורא הגובל בהתעללות. עד לפני כעשר שנים, מדינת-ישראל הרשמית ניערה את חוצנה ממנו
התעלמה, הפקירה.
כבר עשרים וּשתיים שנה מְרָצֶה יהונתן פולארד עונש כִּגמול על מעשה יהודי ואנושי שעשה למען כל אֶחד ואַחַת מאיתנו בִּגבולות מדינת ישראל. הַפקרתו לחסדי סוהרים אמריקנים, הינה בגידה של מדינת ישראל בו בִּיהונתן פולארד. בגידה, אין מילה אחרת.
אבל מי מאיתנו בגד בו? יהונתן פולארד עצמו יודע שהעם בישראל על כל גווניו תומך בו בכל לב ותובע את שחרורו. הוא אומנם שואב עידוד מכך אבל עידוּד ככל עידוּד, הוא רק עִידוּד, מה שנחוץ בִּדחיפות אין דומה לה בִּבְהילות הוא לא עִידוּד, אלא חופש, חופש ליהונתן פולארד.
לפני תשע שנים וחצי הכירה כאמור מדינת ישראל באופן רשמי בִּמחוּיָבוּתָהּ כלפי יהונתן פולארד וּמוּכנה לשאת בַּאחריות המלאה הנובעת מכך. וזו הבעיה: מדינת ישראל מצהירה שהיא רַק "מוכנה" לשאת בַּאחריות. בְּפועל היא אינה נושאת בשום אחריות כלשהי, לא מלאה ולא חלקית. ועל כן אין משקל לַמילה "מוּכנה" בִּלשון המעטה, או: מדינת ישראל איננה מוכנה בשום אופן לעשות דבר וחצי דבר לשחרורו של יהונתן פולארד וזאת בְּלשון ישירה הנובעת מן המציאות העגוּמָה.
כל האירועים, הכּרזות, ההפגנות והחתימות הם יוזמה של העַם, רק של העַם. הנה לנו מקרה שהמדינה והעַם אינם דבר אחד. יש עַם, וּלעומתו מדינה המתנהלת נגד רצון הַעַם. מדוע ולמה?
בַּשאלה הגורלית הזאת צריך להציף את ממשלת ישראל במכתבים, בדואר אלקטרוני, בפקסמיליה, בטלפונים. ממשלת ישראל לבדה חייבת לנו את התשובה האחת והיחידה: לא להיות "מוכנה" ולא "לעשות הכל", התשובה האחת שאין בִּלְתָהּ היא: להביא את יהונתן פולארד הביתה, מהר.
כִּיהודי, אזרח מדינת ישראל, אני מתבייש בממשלותָי במשך עשרים וּשתיים שנה, להוציא בנימין נתניהו שהוציא מנשיא ארצות הברית דאז ביל קלינטון הבטחה לשחרר את פולארד, הבטחה שלא קוימה עד היום, תשע שנים אחרי.
אני מכה על חטא על שבע שנים נוראות שעברו על יהונתן פולארד בבידוד קשה מנשוא בגלל האחריות הכושלת של אותן ממשלות שלי. אני מרגיש חובה לעצמי להיות מודיע בשער, להתריע ככל יכולתי הדלה.
עשרים ושתיים שנים בלתי נתפסות חייבות להדיר שינה מעינינו וכולנו כאן אחוזי בושה וּכלימה שממיטה עלינו ממשלת ישראל. אחת התובנות האנושיות בהן התברכה ישראל היא שלא מפקירים פצוע בשטח וכאן לא רק שממשלת ישראל הפקירה וּמפקירה את פולארד היא שלחה אליו את נציג המוסד עם מסר אכזרי מאין כמוהו: להתאבד. בושה על חרפה...
|
| תאריך:
|
06/11/2007
|
|
|
עודכן:
|
06/11/2007
|
|
דודו אלהרר
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
solomon
|
6/11/07 14:09
|
|
|
|
2
|
|
צ.מתן
|
6/11/07 14:38
|
|
|
|
|
|
א מ רול
|
6/11/07 19:36
|
|
|
|
|
|
XXXX
|
6/11/07 20:25
|
|
|
|
|
|
שמתנכר לעוזרינו
|
6/11/07 22:53
|
|
|
|
|
|
בן ימין
|
7/11/07 07:53
|
|
|
|
|
|
כומתה של גיא חבר
|
7/11/07 09:31
|
|
|
|
3
|
|
נחום שחף
|
7/11/07 01:47
|
|
|
|
4
|
|
גועל נפש.
|
7/11/07 12:27
|
|
|
|
5
|
|
גואל
|
7/11/07 12:58
|
|
|
|
6
|
|
חיים2
|
9/11/07 14:33
|
|
לפני כחודשיים (בחודש אוגוסט) החליטה ממשלת ישראל על הקמת "מנהלת שירות אזרחי", שכוונתה לעודד שירות לאומי בישראל, גם בקרב המיעוט הערבי. השירות הזה שמקורו בהתנדבות (כיום יש כבר כ-700 איש), צריך ראשית: לשרת את המגזר הערבי, כלומר: התנדבות צעירים לבתי חולים, מתנ"סים, עבודה עם חבורות רחוב, לחימה בסמים, עזרה בלימודים, עזרה למיעוטי יכולת, מרפאות וכל תחום שיש בו צורך בעזרה ובמתנדבים למטרות קיומיות חיוביות.
|
|
|
|
|
כשאני מטלפן למ', ומזמינו לבקר בארץ, הוא מסביר לי, שזה מֵעבר ליכולתו הכלכלית.
|
|
|
|
|
לפני כשבועיים התפרסם באתר מאמר של העתונאי יוסי עבדי, שכותרתו "לסגור את משרד החוץ". לכותרת זו זכינו אנו, עובדי המשרד, עקב מה שהכותב מגדיר ככשלון ההסברה של מדינת ישראל, "כישלון" המונח, לדעתו, על כתפי משרד החוץ.
|
|
|
|
|
מגוון אירועי הצדקה וההתרמה של החגים שוב הסיטו את הזרקור ביחס לאחריות המגזר הפרטי לכיוון התרומה הכספית נטו. בעידן הרייטינג והרינגטון קל כנראה להסתנוור משורה תחתונה כספית ולהעלים עין מהשאלות המהותיות יותר בנוגע לאחריות החברתית של עסקים - corporate social responsibility - csr כפי שמקובל לכנותה בישראל.
|
|
|
|
|
סיקור תכוף של לוויות, שנע בין צנוע להמוני, כיאה וכנאה לנו, בעיקר לאלה שמלווים את המת בדרכו האחרונה, הפך לשגרה במדיום החזותי. נראה שהמניע הוא לא אם ראוי או לא ראוי לסקר, או אם ראוי לא לפסוח על אירוע שבעצם שייך בראש וראשונה למשפחת השכול. אלא בדרך השלילה: מה יאמרו אם לא נסקר, או כיצד נסקר. אם כבר, אולי ראוי לסקר הלוויות של הרוגי תאונות. אפשר וזה יהיה אמצעי להציל חיים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
צבי גיל
במערכה ההיברידית בין ישראל לבין אירן זאת כבר הצליחה בהיבט הפסיכולוגי והכניסה את הציבור הישראלי, שנמצא חצי שנה במתחים, ללחץ נפשי ללא תקדים  הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
|
|
|
|
|
יוסף אליעז
אין מנוס מלשמור על ערנות, איסוף מודיעין ומלאי מספיק של חימוש, לרבות מטוסים, טילים ותחמושת אחרת כמו גם אמצעים לגיוס מהיר של כוחות מילואים, רפואה וכל שחיוני להגנה
|
|
|
|
|
רון בריימן
התקשורת הישראלית, ואפילו זו הרואה את עצמה כ"ממלכתית", חוטאת ב"עכשיוויזם" מסוכן ובעידוד הפיכת עסקת החטופים לכניעה ללא תנאי
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
