|   15:07:40
דלג
  עמי דור-און  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
פחד מרופא שיניים: אסטרטגיות להתמודדות
קבוצת ירדן
פעילויות חווייתיות עם המשפחה בתקופת החגים

האורניום של זלמן

חוקרים בסוכנויות הפדראליות השונות בארה"ב משוכנעים, על-פי מקורות זרים, כי ישראל השיגה את היכולת לייצר פצצה גרעינית, ואף ייצרה אותה, בסיוע האורניום המועשר שהשיגה ממפעלי נומ"ק בבעלותו של היהודי האמריקני זלמן שפירא על הערכה זו העיד כבר ב-1981 קארל דוקאט, מי שהיה סגן מנהל סוכנות הביון המרכזית של ארה"ב
23/11/2007  |   עמי דור-און   |   מאמרים   |   תגובות

המסע המופלא, המתוחכם והנועז, של מדינת ישראל למימוש כוונתה ליצור לעצמה אופציית הגנה גרעינית התנהל, כבר מראשית שנות החמישים. היא נוהלה בידי צוותים של קציני איסוף מידע בכירים של מוסדות הביון הישראלים, בשילוב מדענים "תוצרת הארץ" שהכירו היטב את סודות הייצור של נשק גרעיני, תחת החסות של מוסדות דיפלומטיים רשמיים של המדינה ובשיתוף פעולה של הרבה יהודים טובים שמימנו חלק משמעותי מן המאמצים למנוע סכנת שואה שנייה לעם היהודי.

הפעילות הבלתי נלאית הזו הייתה באותן שנים "הסוד הכמוס ביותר" של ישראל, אך כדרכם של הרבה מבצעים חשאיים מן הסוג הזה גם מממלכת הסוד והסתר הזו דלף מידע שעיכב, ולעתים אף סיכל, את יכולתה הנחושה של ישראל לממש את המטרה העליונה הזו.

דליפות בלתי נמנעות, כנראה, חשפו שיטות פעולה ואף שמות של "גיבורי המערכה" שחלקם עדיין בין החיים. כמו, למשל, השר רפאל ("רפי המסריח") איתן ששנים רבות מחייו עסק במעשים שהחשאיות יפה להם ואשר בהגדרה המילונאית נקראים "ריגול". ההקשר הידוע ביותר שבעקבותיו נמנעת עד היום כניסתו של איתן לארה"ב הוא פרשת הפעלתו של ג'ונתן פולארד. אך זה לא היה "סיפור הריגול" הראשון. שמו של איתן נחשף, בדרך מקרה, כבר בתחילת שנות השישים, בהקשר של האופציה הגרעינית, באירוע שנחקר במשך שנים על-ידי ה-FBI ולימים נודע בכינוי "פרשת ניומ"ק" (NUMEC) ובעליה היהודי זלמן שפירו.

מי היה זלמן שפירו ומה הייתה התעלומה שאפפה את הקשרים של ישראל עם המפעל שלו שעסק בעיבוד חומרים גרעיניים?

זלמן שפירו נולד ב-1921 במדינת אוהיו למשפחתו של רב אורתודוקסי שמוצאו מליטא. כרבים מבני דורו היהודים שמוחם למד מינקותם להתמודד עם בעיות תלמודיות, גם הוא נמשך אל המדעים המדויקים. הוא התקבל לאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, אוניברסיטת המחקר הראשונה והיוקרתית ביותר בארה"ב, שם השלים את לימודי התואר השני ואף זכה במילגה יוקרתית מטעם חברת הנפט "סטאנדרד אויל" שאיפשרה לו לממן את לימודיו עד שזכה לקבל דוקטורט בכימיה.

זה היה בשנת 1948. באווירה של תקומת העם היהודי וחזרתו למולדתו ההיסטורית, שהלהיבה אז את כל יהודי העולם, נעשה זלמן פעיל בהסתדרות ציוני אמריקה ובמסגרתה הצטרף אל אגודת דורשי הטכניון.

כמדען צעיר ומבריק מצא זלמן חיש קל עבודה בחברת הענק "ווסטינגהאוז" שהחלה להתמחות בתחום שבאותם ימים ניצב בחזית המדע העולמי - הקמת כורי כוח גרעיניים. כישרונותיו הבולטים והבנתו המדעית המפותחת הביאו את זלמן שפירו תוך פרק זמן קצר אל פסגת המאוויים של כל מדען בארה"ב של אותם ימים. הוא צורף לצוות שעסק בפיתוח הכור הגרעיני לצוללת האטומית הראשונה של ארה"ב ה"נאוטילוס".

ראש אותו צוות מדענים היה פרופ' אלווין רדקובסקי, יהודי גם הוא, שלימים עשה עלייה לישראל והשתלב במחקרי תחום הגרעין באוניברסיטאות בן-גוריון ותל אביב. עבודתו המעולה והייחודית של זלמן אף זיכתה אותו בעיטור המצוינות מטעם "ווסטינגהאוז".

אופיו היזמי של זלמן שפירו לא התיר לו להתמסר לתפקיד במעמד של שכיר, בכיר ככל שיהיה. על סמך כישרונו הייחודי האמין זלמן כי הדרך הנכונה להצליח בחיים היא לממש את החלום האמריקני האישי שלו. בשנת 1957 והוא בן 36 בלבד, הקים זלמן חברה פרטית שהתמקדה בתחום התמחותו הכימית: ייצור תחמוצת אורניום המשמשת דלק להפעלת כורי הכוח הגרעיניים המסחריים שפרחו ברחבי ארה"ב של אותם ימים כפטריות אחר הגשם. המפעל (Nuclear Materials and Equipment Corp - NUMEC) נוסד ופעל בקרבת העיר אפולו שבפנסילווניה.

50 קילוגרם אורניום מועשר שנעלמו

בימי הגרעין הראשונים ההם היה הפיקוח על מוצרי הדלק הגרעיני של תחנות הכוח האטומיות רופף למדי. מערכת הפיקוח והבקרה האמריקנית בתחום החדש והמרתק הזה הייתה בחיתוליה והתבססה בעיקר על בדיקות שגרתיות. מן הטעם הזה, כנראה, התגלו בנומ"ק "אי התאמות" בין כמות הייצור של חומרי הדלק הגרעיניים לבין רישומי המכירות לכורי כוח גרעיניים בארה"ב רק ב-1962.

תחילה העריכו נציגי רשויות הביקורת כי מדובר ב"התרשלות ההנהלה", אבל בבדיקה נוספת, מדויקת חושפנית יותר, שנערכה שלוש שנים מאוחר יותר על-ידי אנשי הוועדה הפדראלית לאנרגיה אטומית, נחשפו "ממצאים מחשידים ביותר": הפער בין הייצור למכירות גילה כי לפחות 50 ק"ג של אורניום מועשר, המתאים להפקת חשמל בתחנות כוח גרעיניות וגם לייצור נשק גרעיני, פשוט נעלמו.

בשלב זה הוכנסו לפעולה חוקרי ה-FBI. חשדם העיקרי היה כי פתרון תעלומת ההיעלמות קשורה בישראל שאיתה היו לשפירו קשרים ייחודיים. תוך כדי חקירה מעמיקה נוספת התברר כי הכמות החסרה כפולה – כ-100 ק"ג. בחקירתו טען שפירו כי האורניום החסר נקבר בטעות בבורות הפסולת של המפעל. החוקרים לא האמינו לטענה. הם חפרו בבור הפסולת והוציאו את כל מה שנטמן בו. התוצאה הייתה מפתיעה: בבור נמצאו רק 5 ק"ג של אורניום. בשלב זה העלו מומחי נומ"ק טענה חדשה: "החסר הגדול נובע מתהליך הייצור הייחודי הנהוג במפעל וסביר מאד להניח שרוב החומר החסר הלך לאיבוד בתהליך זה".

חוקרי הוועדה לאנרגיה אטומית היו מומחים בתחומם ומן הטעם הזה לא האמינו גם לטיעון המוזר הזה. "כדי לאבד כמות כה גדולה של חומר גרעיני בתהליך הייצור הייתה נומ"ק חייבת לעבוד 24 שעות ביממה מאז מלחמת העצמאות של אמריקה ועד היום" הסביר בגיחוך ראש צוות הבדיקה לעמיתיו. "אבל נומ"ק פועלת רק שנים בודדות. זה סיפור מצוץ מהאצבע. אני משוכנע שהחומר הנעלם הועבר, אולי אפילו למדינות, כמו צרפת וישראל, שלמפעל יש קשרים איתן".

למרות היעדר ראיות מוצקות חוקרים לא מעטים בסוכנויות הפדראליות השונות היו משוכנעים, על-פי מקורות זרים, כי ישראל השיגה את היכולת לייצר פצצה גרעינית, ואף ייצרה אותה, בסיוע האורניום המועשר שהשיגה ממפעלי נומ"ק. על כך אף העיד ב-1981 במסגרת ראיון טלוויזיוני ב-ABC קארל דוקאט, מי שהיה סגן מנהל סוכנות הביון המרכזית של ארה"ב: "אנו ב-CIA היינו תמימי דעים, וברמת סבירות גבוהה, כי חומרים גרעיניים מנומ"ק הועברו בחשאי לישראל וכי ישראל השתמשה בהם לייצור כלי נשק גרעיניים. דיווח על הערכה זו אף העביר מנהל הסוכנות ריצ'ארד הלמס לנשיא לינדון ג'ונסון. הנשיא אמר להלמס" - סיפר דוקאט בראיון - "אל תספר לאיש את מה שדיווחת לי. גם לא לדין ראסק (אז מזכיר המדינה) או לבוב מקנמארה (אז מזכיר ההגנה)".

בהזדמנות אחרת אמר דוקאט כי מתוך שיחה שהייתה לו עם הלמס הוא הבין כי ג'ונסון הורה "לעזוב את הטיפול בפרשה".

עד היום אין תשובה ממוסמכת לשאלה מדוע החליט הנשיא ג'ונסון לבלום את הטיפול. אחת ההערכות של היסטוריונים של המימשל בארה"ב טוענת, כי ההסבר לכך טמון בעובדה שג'ונסון, שהיה מסובך עד צווארו בנושא הווייטנאמי, לא רצה לפתוח חזית עולמית חדשה בחשיפת מעמדה הגרעיני של ישראל.

אם הורה ג'ונסון "לעזוב" או לא, על כך אין מידע מוצק. אבל על עובדה אחת אין מחלוקת. רשויות החקירה בארה"ב לא הרפו מן הנושא. בעקבות ממצאי המעקבים והחקירות הורה התובע הכללי של ארה"ב להפעיל "מעקב אלקטרוני" אחרי זלמן שפירו, כולל מעקבי-שטח אחר תנועותיו ומפגשיו האישיים. "המעקב" הזה, שבימינו מכונה ציתות, גילה ממצאים שסוכני ה-FBI הגדירו אותם כ"מדהימים", על אודות קשריו של שפירו עם "סוכנים" של שירותי הביון הישראלים.

הסוכנים האמריקניים לא הורשו לבקר בכור

אור מסויים נוסף על מיהותם של הישראלים האלה שפך העיתונאי הנודע וויליאם סאפייר בטור שפירסם בספטמבר 1987 ובו כינה את בנדור ואיתן "דמויות אגדיות בעולם הריגול הישראלי".

הגדרה יותר ספציפית הועלתה ב"ספר המרגלים – האנציקלופדיה של הריגול" פרי עטם של נורמן פולמאר ותומאס אלן שבה נכתב כי "מ-1981 עד 1986 היה בנדור, שנודע גם בשם אברהם שלום, ראש שירות הביטחון הישראלי, הידוע בשם שין-בית.".

ומיהו רפאל איתן? עליו ידעו מחברי "ספר המרגלים" לספר כי עסק בניהול מבצעים חשאיים של "המוסד" הישראלי; השתתף, יחד עם בנדור, בחטיפתו של אדולף אייכמן מבואנוס איירס; והיה מעורב בפרשת פולארד;

על מטרת הביקורים של הישראלים במפעלי נומ"ק כתבו בספרם "משלחות מסוכנות" אנדריו ולסלי קוקבארן את הדברים הבאים על תפקידו של איתן בפרשה: "בעת ביקור במפעל של נומ"ק באפולו פעל איתן כשליח המוסד במשימה מיוחדת מטעם לק"מ, סוכנות ביון חשאית, שנוסדה ב-1950 ושתפקידה המיידי היה "השגת טכנולוגיות גרעיניות בכל האמצעים". (הפירוש הישראלי של לק"מ – לשכת קשרי מדע). זמן קצר לאחר הביקור של הסוכנים הישראלים הגיעה לידיעת הוועדה לאנרגיה אטומית בארה"ב הידיעה כי בנומ"ק חסרים 587 פאונד (כ-300 ק"ג) אורניום מועשר באיכות המתאימה לשימוש בכלי נשק גרעיניים. הכמות החסרה המדויקת היא נושא לויכוח עד היום. כך או כך המדובר ב-587 פאונד לכל היותר אך לא פחות מ-132 פאונד (66 ק"ג).

על אף העובדה שכל החקירות לא הצליחו לחשוף הוכחות ממשיות, החליטו חוקרי ה-FBI לא להשאיר את התעלומה פתוחה והעבירו את ממצאיהם לטיפול סוכנות הביון המרכזית. החשד הכללי בעקבות המידעים שנצטברו בעקבות ממצאי החקירה והאזנות הסתר בנומ"ק התגבש והפך לחקירה רשמית ב-1968 ומכאן החלה החקירה לחרוג מתחומי ארה"ב. ה-CIA שיגר בחשאי סוכנים לישראל לבדוק "מה באמת הולך" בכור בדימונה.

סוכני הביון האמריקנים לא הורשו לבקר בכור ואף לא לבדוק את תהליכי הייצור בו. אך כל מי שראה כור גרעיני בחייו, אף אם רק בתצלום, יודע שליד כל כור קיימת ארובה. ארובה, בדרך הטבע, פולטת "משהו" אל האוויר שמעליה. בתחנות כוח רגילות המופעלות בדלק רגיל ניתן לראות עשן נפלט. בכורי כוח גרעיניים אין עשן, אך פליטה קיימת, אלא שהיא בלתי נראית. כל מי שמצוי בעולם המדע והכימיה יודע, כי חומרים נפלטים כבדים מן האוויר ובסופו של דבר, לאחר שהם מרחפים מעל הארובה, הם גולשים ונוחתים על הקרקע. מי שחוקר את החומרים הנפלטים יכול, בדרכי בדיקה מדעיות, להגיע למסקנה באיזה חומרים משתמש הכור כדי לייצר את האנרגיה. וזה בדיוק מה שסוכני הביון האמריקנים ביקשו לגלות. על התגלית רומזת כתבה ב"ניוזוויק" שפורסמה ב-1978 כך: "באמצעות שיטות של טכנולוגיות מתוחכמות מצאה סוכנות הביון המרכזית סימנים לשימוש באורניום מועשר בדימונה". הנתיב של שימוש באורניום מועשר הוא זה המוביל לייצור נשק גרעיני.

אחד החומרים הנפלטים מארובת כור גרעיני בתהליך הפועל על בסיס של אורניום מועשר הוא היסוד סטרונציום בעל תכונות רדיואקטיביות מסויימות. כאשר נוחת הסטרונציום על פני הקרקע הוא נספג היטב בצמחים. כאשר בעלי חיים אוכלים את הצמחים – נספג הסטרונציום בעצמותיהם ממש כמו קלציום (נתרן) המצוי במלח הרגיל. אחת ההשפעות המזיקות של סטרונציום על גוף האדם, וכמוהו גם על גופם של יונקים אחרים, עלולה להיות היווצרות סרטן העצמות או התפתחות בלתי טבעית של העצמות.

סוכני ה-CIA שהגיעו לישראל עברו הדרכה כימית וידעו מה לחפש. "השיטות הטכנולוגיות המתוחכמות" שעליהן רמז "ניוזוויק" היו פשוטות למהדרין. אם מישהו לוכד ארנבות החיות בפריפריה של כור גרעיני, בוחן את עצמותיהן ומוצא בהן שרידי סטרונציום, הוא יכול להגיע למסקנה הברורה. והמסקנה החד-משמעית של ה-CIA הייתה כי הישראלים כבר עלו על הנתיב של ייצור פצצה גרעינית. ומה שהיה סוד כמוס בישראל החל מ-1957 בעת הקמתו של "טקסטיל דימונה" הפך להיות "סוד גלוי" לאמריקנים לאחר שעקבו אחרי תפוצתו של הסטרונציום. ארה"ב ידעה במה המדובר באמת בדימונה ולפי מיטב שפיטתם לא הייתה זו תשלובת טקסטיל.

זלמן שפירו מעולם לא חשף את האמת

כמעט עשור נמשכו החקירות בפרשת נומ"ק, כולל חקירתו של שפירו עצמו, אך הן העלו רק הערכות ותהיות נסיבתיות. כל הוכחה ממשית לא צפה על פני השטח גם לא לאחר שנים. ובדמוקרטיה הגדולה ארה"ב - ללא הוכחות אי אפשר לנקוט בפעולה משפטית. יחד עם זאת התיאוריה הרווחת ביותר בארה"ב, בעיקר בקרב חוקרי FBI וסוכנות הביון המרכזית, היא כי זלמן שפירו, היהודי הנאמן והתומך הנלהב של ישראל, העביר את האורניום לישראל כדי שלישראל תוכל להיות "הפצצה", או כפי שנהוג לכנות באנגלית את פצצת האטום - THE BOMB.

זלמן שפירו מעולם לא חשף את האמת הנסתרת מאחורי מסך התעלומה ואף סירב להתייחס לשאלות שהפנתה אליו התקשורת בארה"ב. יחד עם זאת, בהצהרה שמסר לחוקרים רשמיים, הכחיש שפירו מכל וכל את השמועות בפרשת נומ"ק. "אני מצהיר באופן ברור" אמר שפירו בעדות בפני אחת מוועדות הסנאט ב-1978 "שמעולם לא נטלתי חלק בגניבה או בהעברה של חומרים גרעיניים לישראל ואין לי כל מידע מנין צומחים הסיפורים החוזרים ונשנים בנושא".

סוף דבר: למרות שלא הוגשו אישומים בפרשה החשדות של חוקרי FBI ואדגאר הובר, ראשו לשכת החקירות הפדראלית באותם ימים, לא התעמעמו. על-פי הוראתו הישירה של הובר נשלל משפירו הסיווג הביטחוני הגבוה שהיה לו ואילו הוועדה האמריקנית לאנרגיה אטומית הטילה עליו קנס של 1.1 מיליון דולר על החסר הבלתי מוסבר של האורניום; שפירו, החשוד ללא הוכחות, מכר את נומ"ק לחברה בשם "אטלנטיק ביצ'פילד" ואת הידע הנרחב והייחודי שלו המשיך לנצל, בדרכו חזרה אל המקור הגרעיני, במסגרת משרה בכירה בחברת "ווסטינגהאוז".

מי היו הסוכנים?

מי היו אותם "סוכנים" שהיו "קשורים" לזלמן שפירו ומה היו קשריו עם ישראל?

חוקרים רבים נברו במשך שנים בפרשה בתקווה למצוא מענה לשאלות המטרידות. אבל רק עם חשיפתם של מסמכים חסויים של FBI ששוחררו לפרסום לפני שנים אחדות מסתבר כי כבר בסוף 1968 שימש שפירו כ"סוכן המכירות של מערכת הביטחון הישראלית בארה"ב". המסמכים מגלים גם את הפרטים הבאים על קשריו של שפירו עם ישראל ונציגים מטעמה:

• באמצעות קשריו של שפירו עם הוועדה הישראלית לאנרגיה אטומית הייתה נומ"ק שותפה שווה עם ישראל בחברה בשם ISORAD (Isotopes and Radiation Enterprises ) שעיסוקה היה הקרנת מוצרי מזון למטרות שימור לטווח ארוך.
• נומ"ק העסיקה אזרח ישראלי בשם ברנרד (או ברוך) סיני, בתפקיד מומחה למתכות (מטלורג).
• אפרים להב, יועץ מדעי בשגרירות ישראל בוושינגטון, ביקר פעמים אחדות במפעלי נומ"ק כבר באמצע שנות השישים.
• ארבעה ישראלים נוספים ביקרו בנומ"ק ב-'68 נפגשו עם שפירו וקיימו עימו שיחה על "נושאים הקשורים בפיתוח מוצרים גרעיניים". ארבעת הישראלים היו: אברהם חרמוני, אפרים בייגון, אברהם בנדור ורפאל איתן. מסמכיה-FBI שהסתמכו על דיווחי נומ"ק לוועדה לאנרגיה אטומית, הבהירו במי המדובר כך: חרמוני הוא "יועץ מדעי" בשגרירות ישראל בוושינגטון; בייגון הוא "ראש קבוצה" במחלקת האלקטרוניקה במערכת הביטחון הישראלית"; בנדור – גם הוא ממחלקת האלקטרוניקה; ואילו איתן הוגדר בתואר "כימאי" במערכת הביטחון. המסמכים ידעו לספר עוד כי חרמוני, שהיה יועץ בשגרירות מ-1968 עד 1972, מונה לאחר שובו לישראל לתפקיד בכיר ברפא"ל (הרשות לפיתוח אמצעי לחימה).

מאמר שני בסדרה "סיפורים אטומיים"
תאריך:  23/11/2007   |   עודכן:  13/07/2009
עמי דור-און
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
האורניום של זלמן
תגובות  [ 5 ] מוצגות   [ 5 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
בועז מושקוביץ
23/11/07 19:15
 
מלחי זלצר
23/11/07 21:49
 
הייתי רוצה לדעת
23/11/07 22:47
 
מלחי זלצר
24/11/07 13:41
2
דגי
24/11/07 21:50
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
השבוע הקרוב מושפע מכוכב אורנוס שנעצר ומשנה מגמה ומכוכב מארס הנמצא בנסיגה. כוכב אורנוס משנה כיוון בתאריך 24.11 בריבוע לכוכב האורני קופידון, זהו מבנה קשה.
23/11/2007  |  טובה ספרא  |   מאמרים
לקראת המפגש עם עשו אחיו, יעקב נכנס ללחץ, גם מנטלי וגם לחץ שמתבטא בפעלתנות אינטנסיבית. בעבר עמדנו על חלק מהדברים, בעיקר במישור של פשט הדברים וההיסקים האקטואליים. כעת ננסה להתמודד עם פרט צדדי שהתורה מספרת, אירוע שחווה יעקב, לכאורה בלי קשר להכנות שהוא עושה לקראת המפגש הגורלי. לאחר שהוא שולח את המנחה המכובדת אל עשו תוך הנחיות מפורטות למלאכים מה לומר לעשו, מסתיים חלק זה (בראשית ל"ב) בפסוקים: [כא] וַאֲמַרְתֶּם--גַּם הִנֵּה עַבְדְּךָ יַעֲקֹב, אַחֲרֵינוּ: כִּי-אָמַר אֲכַפְּרָה פָנָיו, בַּמִּנְחָה הַהֹלֶכֶת לְפָנָי, וְאַחֲרֵי-כֵן אֶרְאֶה פָנָיו, אוּלַי יִשָּׂא פָנָי. [כב] וַתַּעֲבֹר הַמִּנְחָה, עַל-פָּנָיו; וְהוּא לָן בַּלַּיְלָה-הַהוּא, בַּמַּחֲנֶה. לבדו עם המחשבות והספקות.
23/11/2007  |  נסים ישעיהו  |   מאמרים
"בית הראשונים" בסביון, מוזיאון בצריף מהודר, נחשב לשריד האחרון של ההתיישבות החלוצית מלפני 130 שנה באדמות יהוד. בתחילת המאה הקודמת שימש הצריף כבית-מגורים לראשוני המתיישבים במקום. מאז נוסדה שכונת הווילות סביון, על אדמת יהוד הנטושה, היה האתר לספריה לתלמידי בית הספר היסודי של הסביבה.
22/11/2007  |  ראובן לייב  |   מאמרים
ב-19 בנובמבר 2007, החליטה ממשלת ישראל לשחרר 441 "אסירים" פלשתינים נוספים במה שהוצג כ"מחווה" ליו"ר הרשות הפלשתינית לקראת כינוסה של ועידת אנאפוליס. גורמים במשרד ראש הממשלה ציינו כי השחרור "לא יפגע בשחרור שליט משום שלא מדובר באסירים שחמאס דרש" והוא "נועד לאותת לחמאס שרק בדרך של משא-ומתן ניתן להגיע להישגים".
22/11/2007  |  יהונתן דחוח-הלוי  |   מאמרים
ושוב, האטימות המתנשאת, והזלזול בתכנון מערכתי עושים את הצעד הנוסף בהובלת ישראל ככבשה למזבח. התחיל בזה הנשיא קארטר, ברוב עורמה ונבזות, המשיך הנשיא קלינטון, בקלות הדעת האופיינית לו, וכעת - הנשיא בוש עם מזכירת מדינה מוּכת דיבוק של מימוש המזימה היחידה של הקג"ב הסובייטי שלא שבקה חיים יחד איתו - להקמת מדינת לאום ללאום שלא קיים במזרח התיכון, כדי לספק בסיס בטוח לטרור האיסלאמי.
22/11/2007  |  יוסף דוריאל  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
מנחם רהט
מנחם רהט
קידוש השם של הלוחמים הסרוגים, שמקירבם באו כמחצית מנופלי המלחמה, לעומת חילול השם שנוצר מחמת ההשתמטות ההמונית ממצווה מדאורייתא, להצלת ישראל מיד צר    אבל 'גדול קידוש השם מחילול השם' &...
אורי מילשטיין
אורי מילשטיין
הסבר אפשרי למחדל המבצעי של ה-7 באוקטובר; הניצחון האמריקני במלחמת העצמאות בקרב יורקטאון שבווירג'יניה בשנת 1781; כיבוש גשר הדנובה ליד וינה בשנת 1805; כשלון נפוליאון ברוסיה בשנת 1812;...
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
מהמאה ה- 10 לפנה"ס עד חורבנה של ירושלים בידי הבבלים ב-587 לפנה"ס הייתה ירושלים עיר יהודית    היא חזרה להיות עיר יהודית ב-538 לפנה"ס בעקבות הצהרת כורש והייתה עיר יהודית עד לחורבנה של...
עולם מוסלמי [צילום: ג'ון מינצ'ילו/AP]
שי גולדשטיין
הערבים הם כוח הולך וגובר באירופה ואמריקה ולכן העולם המערבי מפנה לנו את גבו    אין לנו ברירה אלא להבין שאנחנו הולכים ומבודדים מול עולם מתאסלם
רוני מזרחי
רוני מזרחי
אם המדינה באמת חפצה בשיקום הפריפריה, בחזרה הביתה של כ-200 אלף עקורים לפחות עליה להעניק פתרונות ישימים גם עבורם, כמו גם עבור אלה שנשאו בנטל הלחימה והקיזו את דמם למען המדינה
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il