בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אהובי חושף: רבד תצא לחו"ל
|
יזם הנדל"ן הותיק מגלה היום, כי תוכניתו לעתיד היא לחלק את השקעותיו באירופה: נדל"ן בהיקף קטן ובינוני יועברו לחברת רבד, הנכסים הגדולים ישארו אצלו ● העסקות הקטנות בלבד יהיו תחת פיקוח וחשיפה
המסמך שחשפה היום חברת הנדל"ן רבד, שעברה בשנה האחרונה לשליטת היזם יגאל אהובי, מגלה בבירור מהן תוכניות ההשקעה של אהובי: עיקר השקעותיו ימשיכו להיות באירופה ובקנדה, ואולי גם במדינות אחרות, אם כי יש לו גם נדל"ן בישראל, כולל המדיקל סנטר בהרצליה פיתוח ומרכז מסחרי ברמת אביב ג'. אהובי החליט לחלק את השקעות הנדל"ן שלו לשני חלקים: נכסים קטנים ובינוניים, עד 75 מיליון דולר, ירכשו באמצעות רבד. נכסים של 75 מיליון דולר ויותר ירכשו באמצעות חברתו הפרטית בלנהיים. חלוקה זו נובעת, מן הסתם, בין היתר מכך שאהובי מעריך מהם הסכומים שרבד, חברה קטנה יחסית, תוכל לגייס מבנקים למימון השקעות. קיימים הבדלים ניכרים בין שני המסלולים: - בעלות: בלנהיים נמצאת בבעלות 100% של אהובי ובני משפתחו. מצד שני, אהובי מחזיק רק 79% ממניות רבד, והיתר בידי הציבור בבורסה.
- חשיפה: רבד, כחברה ציבורית, חייבת לדווח על כל עסקה. בלנהיים, חברה פרטית, אינה חייבת לדווח דבר. התוצאה היא, שמכאן ואילך יחשפו לציבור עסקותיו הקטנות יחסית של אהובי, ואילו העסקות הגדולות ימשיכו להיות סמויות מן העין, ואהובי יגלה מתוכן רק מה שירצה.
- גיוס כספי: רבד תוכל לגייס כספים להשקעותיה מהציבור, באמצעות הנפקת מניות או אגרות חוב. בלנהיים, כחברה פרטית, תמשיך להשען בעיקר על מימון בנקאי של בנקים בחו"ל, בעיקר במערב אירופה.
- שותפויות: רבד תוכל לרכוש את הנכסים בעצמה, או עם שותפים מהארץ ומחו"ל, אולם יהיה עליה לדווח על כל התקשרות מעין זו. בלנהיים תמשיך, מן הסתם, בשיטה המקובלת עליה זה שנים רבות, ותצרף שותפים ישראלים ואחרים לעסקיה. אולם, בניגוד לרבד, היא לא תצטרף לחשוף שום פרטים על זהותם, עסקיהם וגודל השקעתם (השותפים יצטרכו מצידם לחשוף פרטי - אם הם חברות ציבוריות).
- פיקוח: העסקות של רבד יהיו תחת פיקוח הדירקטוריון, שבו גם נציגי ציבור. הן יהיו נתונות גם לביקורת של הרשות לניירות ערך. העסקות של בלנהיים לא יהיו תחת פיקוח, חוץ מאשר דירקטוריונים של חברות ציבוריות שיהיו שותפים בעסקה זו או אחרת.
97% מהפעילות בעתיד - בחברה הפרטית מכל אלו מתברר, שרוב פעילותו של אהובי תהיה גם בעתיד במסגרת חברתו הפרטית, ורכישת רבד נועדה בעיקר לשמש לו בעיקר מנוף לגיוס כסף מהציבור למימון חלק לא-גדול מהשקעותיו. המספרים מדברים בעד עצמם: אהובי ושותפיו הששקיעו בשלוש השנים האחרונות 20 מיליארד שקל בחו"ל, כלומר כ-5 מיליארד דולר, או כ-1.7 מיליון דולר בשנה בממוצע. רבד, לעומת זאת, תשקיע כנראה כ-50 מיליון דולר בשנה בחו"ל, כלומר כ-3% בלבד מתיק ההשקעות של אהובי. זאת, כמובן, בהנחה, שקצב ההשקעות של אהובי יהיה בעתיד כמו בעבר. גם אם רבד תשקיע בחו"ל סכומים כפולים ומשולשים, עדיין ירכז אהובי חלק הארי של פעילותו באמצעות החברה הפרטית, ואולי גם חברות פרטיות אחרות שלו. בדרך זו הוא מגייס, מצד אחד, כסף מהציבור בארץ למימון השקעות, ומצד שני ממשיך לשמור על חשאיות ואי-מסירת פרטים על השקעותיו הפרטיות בחו"ל. הצעד הראשון כבר נעשה: רבד הודיעה, כי היא מתכננת לגייס בקרוב מהציבור 300 עד 400 מיליון שקל.
|
תאריך:
|
29/11/2007
|
|
|
עודכן:
|
29/11/2007
|
|
אלעזר לוין
|
אהובי חושף: רבד תצא לחו"ל
|
|
חג החנוכה הוא חג של אור וגבורה, כפי שמבטאים אנו זאת בנוסח התפילה - "מסרת גיבורים ביד חלשים, ורבים ביד מעטים, ורשעים ביד צדיקים, וטמאים ביד טהורים..." - כאשר המכבים המעטים ומחוסרי ידע בתורת הלחימה ניצחו בעשרות מלחמות את היוונים הרבים המנוסים והמיומנים. בעיקר מתבטא ניצחון זה במלחמה של היוונים נגד התורה ומצוותיה, כאשר אחרי ניצחונם המזהיר של המכבים, טיהרו הם את בית המקדש והדליקו בו את מעט הנר הטהור שנשאר מביזת היוונים בבית המקדש, מה שיכול היה ע"פ הטבע לדלוק ליום אחד בלבד, ובנס דלק במשך שמונה ימים - זמן שהספיק כדי להכין שמן טהור. על כך מודים אנחנו לבורא במילות התפילה: "על הניסים ועל הנפלאות ועל הגבורות, שעשית לאבותינו בימים ההם, בזמן הזה".
|
|
|
מספרים על אשה אחת שהגיעה לבית הכנסת בשבת פרשת "וישב". באמצע קריאת התורה ראו שכנותיה שהיא ממררת בבכי ושאלו: מה קרה? השיבה האשה ודמעות על לחייה: איך לא אבכה? יוסף, ילד זקונים יפה, יתום מאמו - וכך אחיו מתייחסים אליו?
|
|
|
לנוכח האיום בצווי מניעה המרחף מעל ראשי המורים עולה במלוא חריפותה השאלה האם מחויבים המורים להישמע לצווים אלה או שמא מותר להתנגד להם. שאלה זו ניתנת לבירור מזווית משפטית טהורה, בכך איננו מוסמכים לעסוק ואיננו מתיימרים לעסוק. ואולם ניתן לעסוק בשאלה מתוך התייחסות לפן הפילוסופי –מוסרי-ערכי. מדיון כזה- איננו רשאים להתחמק. אנו מחויבים לתת דעתנו לסוגייה ולהשלכותיה.
|
|
|
מקובל לדבר היום על איכות שירות, וכך עושים היום בכל חברה עסקית טובה: מדברים נכבדות באיכות שירות. בראיונות לתקשורת, באיגרות לעובדים - מדברים הרבה על שיפור השירות ללקוח, מחויבות לאיתור מתמיד של צורכי הלקוחות המשתנים וחתירה למצוא לכך מענה הולם. נכון, זה באופנה - אבל איך עושים איכות שירות?
|
|
|
בין אנאפוליס למינכן (1938), לא הכל דומה. בוועידת מינכן צ'כוסלובקיה המסכנה לא הורשתה להשתתף. נציגיה חיכו לגזר דינם במסדרון, שלא כישראל ההולכת לשם ככלה לחופתה. צ'כוסלובקיה זעקה חמס, כמצופה מקורבן אינוס קבוצתי, שלא כישראל המשתפת פעולה ואף מבטיחה לסורים "סיבוב" מיוחד תמורת השתתפותה בסיבוב הכללי. ועוד הבדל: ראש ממשלת אנגליה, צ'מברליין, הפקיר מדינה רחוקה. אולמרט מפקיר את ארצו.
|
|
|
|