"אין עניין לציבור"

משטרת התנועה נלחמת בנגע תאונות הדרכים. כל כך נלחמת - עד כדי ענישת עברייני תנועה, בעונשים כבדים. ובצדק. עברייני תנועה מסכנים חיים. לא רק את שלהם, אלא של אחרים.

ניצב יעקב גנות, העומד בראש אגף התנועה, מרבה להתראיין בנושאים אלו, ולהפציר בציבור לשמור על חוקי התנועה. בגרון ניחר הוא קורא לציבור הנהגים לשמור על הסדר בכבישים ומדגיש שוב ושוב, כי שוטרי התנועה יחמירו עם עברייני תנועה.

גנות מוכר וידוע כמי שמכביד ידו על עבריינים. ההקפדה עם נהגים החורגים מהחוק, נעשית איפוא כדבר שבשיגרה. אלפי נהגים מובאים כמעט מדי יום לבתי המשפט ברחבי הארץ, לשיפוט מהיר. לא רק בגין עבירות תנועה חמורות, אלא גם בשל חנייה במקום המסכן את שלום הציבור.

על-רקע זאת מעניין איפוא לבחון, כיצד נחלצו ממש בימים אלה ראשי אגף התנועה, כדי לטייח ואף להחליק עבירות תנועה לכאורה של שניים מבכירי המשטרה. השניים נהגו ברכב משטרתי, וביצעו עמו עבירות תנועה לכאורה:

· סגן המפכ"ל, ניצב סנדו מזור - בפברואר 2000 החנה סנדו מזור את רכבו (הנושא לוחית זיהוי מ-2) מול בית חולים איכילוב בתל אביב (בסמוך למקום מגוריו), במקום האסור בחנייה (המסומן באדום לבן);

· ראש יאחב"ל, תנ"צ משה מזרחי - ביצע מספר רב של עבירות תנועה. מזרחי החנה את רכבו (הנושא לוחית זיהוי מ-67) בצמוד לבית המשפט בתל אביב ובצמוד לפרקליטות מחוז תל אביב. בחלק מהמקרים החנה מזרחי את רכבו על המדרכות, בתוך צומת ו/אובמעברי חציה.

העבירות לכאורה שביצעו מזור ומזרחי הונצחו במצלמתו של האזרח פנחס פישלר. פישלר מנהל מאבק ממושך כנגד מה שהוא מכנה: "משטרה בתנועה מגונה". עד כה צילם 1512 תמונות, רובן ככולן מנציחות עבירות תנועה לכאורה מצד שוטרים. התמונות הועברו כולן אל היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין - בצירוף מכתב תלונה כדין - וזה האחרון העבירן לבדיקת אגף התנועה, ולאכיפת החוק, מקום שנמצאו ראיות לעבירה.

אלא מה? מתברר שוב ושוב, כי יש דין אחד לאזרח מן השורה, ודין אחר לבכירי המשטרה. השבוע קיבל האזרח פישלר כמה תשובות מעניינות לתלונותיו בנושא. באשר לעבירה לכאורה שביצע סנדו מזור קבע קצין חקירות תאונות דרכים, רפ"ק הרצל יוסף: "התיק נגד השוטר הנילון (הנהג ברכב) נסגר מאין עניין לציבור"; ובאשר לסנ"צ משה מזרחי כתב אותו הרצל יוסף: "התיק נגד השוטר הנילון (הנהג ברכב) נסגר מאין עניין לציבור". ועוד נאמר בו, במכתב התשובה, כי ההחלטה ניתנה "לאחר ברור", וכי על כך "החליט ראש אגף התנועה" - הוא מיודענו ניצב יעקב גנות.

הנה כי כן: התלונות נדחו לא בהעדר אשמה, ואף לא בהעדר ראיות, אלא בנימוק שאין באכיפת החוק כאן - עם שניים מבכירי המשטרה - משום עניין לציבור. מיותר לציין כאן, עד כמה קיים דווקא עניין ציבורי מיוחד בהעמדה לדין של שוטרים שמבצעים לכאורה עבירות. הטיוח וההחלקה במקרים אלו בולטים, שכן אין מדובר בהעלמת עין או באי נקיטת יוזמה, אלא מהתחמקות ממילוי חובה, למרות פניית היועץ המשפטי לממשלה. ככה זה כשהמשטרה חוקרת את עצמה. לא ההייתי מביא זאת כאן, בהרחבה, אלמלא הצביע הדבר על סימפטום שלילי: חבר מביא חבר, יד רוחצת יד.

מעניין יהא עתה להיווכח, האם יורה היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, את המשטרה, לבצע את מלאכתה ולהוציא למזור ולמזרחי הודעת תשלום קנס או דוח הזמנה לדין כדין, כפי שאגב נעשה הדבר לגבי אזרח מן השורה.

דוברת אגף התנועה, רונית בנך, מסרה בתגובה, כי אגף התנועה מנוע מליתן תגובה מאחר והנושא נמצא בטיפול המחלקה לחקירות שוטרים.