די לביזיון

אין ספק שעמדתה של ישראל צודקת בנסיונותיה להפסיק את ירי רקטות הקסאם לעבר שדרות וישובי עוטף עזה, לא ניתן לערער על זכותה של מדינה ריבונית להגן על שלום אזרחיה.זכותם של תושבי שדרות איננה שונה מזכותם של תושבי קהיר, דמשק, פאריס או ניו-יורק לחיות חיים נורמליים בעירם ללא סכנה המאיימת על חייהם ועל חיי משפחותיהם, הבעיה היא שכמו בכל משבר בחיים צריך להיות לא רק צודק אלא גם חכם.

מדיניותה של ישראל כלפי רצועת עזה איננה חכמה. ישראל מעכבת את המבצע הצבאי הקרקעי הגדול נגד תשתיות הטרור ובינתיים היא מסתבכת על ימין ועל שמאל בגלל גרירת הרגליים וחוסר רצונה לקבל את ההחלטות הדרושות. מי שמשלם את המחיר הם תושבי שדרות, אשקלון ותושבי הישובים בעוטף עזה. ישראל הצליחה לסבך את עצמה מבחינה בינלאומית, מועצת הביטחון של האו"ם אמורה לדון השבוע בסוגיית המשבר ההומניטרי ברצועה והיא נדרשת לגנות את ישראל בשל מה שמכונה "ענישה קולקטיבית". עכשיו תלויה ישראל שוב בארצות הברית כדי שתטיל וטו על ההחלטה ותחלץ אותה מהתסבוכת המדינית שאליה הגיעה.

הפלשתינים הצליחו למלכד את ישראל בגלל מדיניותה הלא חכמה. הטעות הישראלית הייתה שהיא עצרה לכמה ימים את אספקת הדלק התעשייתי המשמש את תחנת הכוח של עזה. הטיפשות הישראלית תגיע גם לבג"צ, ארגוני זכויות אדם עתרו לבג"צ בדרישה להוציא צו ביניים שיאסור על המדינה לשבש את אספקת הדלק התעשייתי לרצועה. בכירים בחברת החשמל הפלשתינית ברצועה הגישו תצהירים לבג"צ כי בגלל צעדי ישראל אינם יכולים לספק חשמל לבתי חולים, מערכות המים והביוב ומאפיות הלחם ברצועת עזה. הנה כך הסתבכה ישראל בצעד שאין לו שום תועלת והמציג אותה כמדינה המפרה את הדין הבינלאומי.

והיכן היתה ההסברה הישראלית? תמונותיהם של נשים עזתיות וילדים פלשתינים המדליקים נרות בגלל המחסור בחשמל הופיעו באמצעי התקשורת בכל העולם, ישראל לא היתה ערוכה לכך ודובריה גמגמו בניסיונותיהם להסביר את מדיניות ישראל, התקשורת הבינלאומית מעדיפה ל"כסות" באינטנסיביות את סבלותיהם של תושבי הרצועה מאשר את סבלם המתמשך של תושבי שדרות.

מקור הטעות הישראלית איננו ברור, כמו בכל כישלון מחפשים כעת את האשמים והרי ידוע כי "הכישלון הוא יתום". ייתכן שהפסקת אספקת הסולר התעשייתי לרצועה נבעה מצעד לא מכוון בגלל שישראל סגרה בימים האחרונים את המעברים לרצועה ולא בגלל החלטה "מלמעלה". בכל מקרה הדבר הביא להפרת הוראות בג"צ אשר אסר, לפני כמה חודשים, על הפסקת החשמל לרצועת עזה.

השלומיאליות הישראלית בטיפול בטרור ברצועת עזה הביאה עכשיו גם ל"התקפלות" ישראלית שהפלשתינים מציגים כניצחון. מצרים נזעקה לעזור לממשלת החמאס בעזה, נשיא מצרים חוסני מובארק שוחח בטלפון עם שר הביטחון אהוד ברק שהורה בעקבות כך על הכנסת דלק ותרופות לרצועה.

ממשלת סלאם פיאד מנסה גם היא לנצל את הלחץ על ישראל להשיג את מטרותיה. הממשלה הכינה לקראת ועידת פאריס תוכנית להעברת השליטה במעברי הגבול בין ישראל לרצועת עזה לידיה של הרשות הפלשתינית. תוכנית זו זוכה לתמיכה בינלאומית רחבה ובישראל חוששים מלהסכים לה כיוון שהדבר יחזק את שלטון החמאס ויחליש את כוחה של ישראל להפעיל לחץ על ארגון החמאס על-ידי סגירת המעברים.

המדיניות הישראלית הפזיזה הביאה גם להתקרבות בין הפת"ח לחמאס, בקרב התושבים הפלשתינים גוברים הקולות והקריאות לשני הארגונים להתפייס ולהתאחד מול "האוייב הישראלי". המדיניות הישראלית גורמת לכך ששלטון החמאס ברצועה יקבל לגיטימציה בעיני תושבי הרצועה למרות שהוא איננו חוקי והושג באמצעות הפיכה צבאית לפני שבעה חודשים. לפתע שכחו התושבים הפלשתינים את עוולות שלטון החמאס ורמיסתו את זכויות האדם שלהם, ישראל שוב הפכה לשנואה ואכזרית.

ישראל הכניסה את עצמה למצב של מלחמת התשה מתמשכת ברצועת עזה כשידיה כבולות וכל צעדי הלחץ שלה על האוכלוסיה הפלשתינית זוכים לביקורת קשה בעולם, לכן היא זקוקה לסוג אחר של אסטרטגיה בטיפול בטרור. ישראל זקוקה להכרעה צבאית מהירה. הכרעה כזו יכולה להיות מושגת רק במבצע צבאי נרחב ברצועה שיביא בסופו של דבר גם להתמוטטות שלטון החמאס. אנו חייבים זאת בראש ובראשונה לתושבי הדרום הסובלים מהסיוט המתמשך של רקטות הקסאם וכדי להחזיר לעצמנו את כושר ההרתעה וגם את כבודנו הלאומי. די להתבזות, על הממשלה לנקוט את הדבר המתבקש שהוא טיפול מערכתי קפדני בטרור ועקירתו מן השורש ולא צעדים עקיפים חסרי תועלת. מבצע צבאי נרחב ברצועה, בעיתוי המתאים יזכה לתמיכה ציבורית בתנאי שיוכן כראוי ויהיה ממוקד מטרות ומוגבל בזמן. הגיע הזמן לצאת לדרך.