א.ב. - בציונות ובביטחון <br>

כשקוראים את דברי א.ב. יהושע ואת שולמית אלוני שאמרו את דברם רק בימים אלה (ראה ראיון עם שולמית אלוני בעיתון ידיעות מיום ג' 22.1.08 וראיון א.ב. יהושע מלפני שבוע), לא ברור לקורא אם לבכות, לצחוק או לכעוס, על הכותבים או על הממשלה והחברה שלא מגיבה בהתאם לדברי הנאצה, ההסתה וההבל שבאים מפי אקדמאים מוערכים. אלה המשכילים ולוחמי החופש והדמוקרטיה, פונים לגורמים זרים בחו"ל - כאשר לדעותיהם ולרצונותיהם אין להם רוב בישראל.

הבעיה היא שהם אינם יחידים בתחום הזה ובמשך השנים האחרונות, הופיעו מדי פעם חכמי דור נוספים, עם ראיונות והצעות מרחיקות לכת בארץ ובעולם, בהרצאות ובכנסים בינלאומיים והוציאו את דיבת הארץ רעה. (ראה גם את הצהרתו של א.ב. יהושע בעניין יהדות צרפת, שהם לטענתו יהודיים "חלקיים" בלבד, שהרי הם באים לישראל רק לנופש וטיולים - ואין שטות גדולה מזו).

אם נלך לפי הצעת א.ב. יהושע, שאולי יש לה מספר תומכים בעיקר מבין אנשי ישראל, יפי הבלורית והמשקפיים וברור בין הח"כים הערביים והציבור הערבי, התוצאה היא כדלקמן:

א. להחזיר את כל הישובים לחמאס, שרוצים להשמידנו או לפחות לרצוח בנו.
ב. לישות הפלשתינית, בראשות פת"ח ואבו מאזן, שרק רוצים להרוג אותנו ולזרוק לים התיכון או למימי עזה. (כדברי ערפאת בזמנו).
ג. להושיב על גבול ירושלים, נתב"ג, מרכז הארץ - את לוחמי החמאס ומתנדבים מאירן או אלקאידה.

אני כשלעצמי לאור האפשרויות הנבחרות האלו הייתי חוזר לאופציה של אוגנדה או להצעתו של אחמאדיניג'אד מאירן, להתיישבות בקנדה. באשר לגברת שולמית אלוני, שנאתה היוקדת והלא יודעת שובע, ליהדות החרדית והדתית אינה חדשה ומלווה אותה שנים רבות. גם טומי לפיד, שונא חרדים לא קטן, בנה לעצמו קריירה ומפלגה על גב השנאה לחרדים, עדיין לא מגיע לעוצמות השנאה והרתיעה המשתווה לגברת הזקנה שולמית.

השנאה ליהדות החרדית והדתית, למרות שקיימת מזה שנים רבות, ידעה עליות וירידות.

כמובן, שיש לעשות הפרדה מוחלטת, בין היהדות הדתית הציונית (הידועים כחובשי הכיפות הסרוגות), הממלאים היום את שורות צה"ל בחוד החנית של היחידות המיוחדות, בין מקבלי הצל"שים, ששירותם והמוכנות להקרבה למען ישראל וביטחונה, גלויים לעין כל - לבין המגזר הדתי החרדי.

יש טענות רבות, למגזר החרדי, הרבה מהן גם מוצדקות על-רקע אי שירות בצה"ל, אי רצון להמיר את השירות בשירות לאומי, לצאת לעבודה פרודוקטיבית ולהפסיק להירקב שנים על שנים על ספסלי הישיבות למיניהן ולחיות בעיקר על תרומות כספיות של שנור מהממשלה ומיהודי חו"ל.

במאמרי: "חוק טל - 5 שנים נוספות" - התייחסתי בהרחבה לתופעה ולפתרון ההגיוני והמעשי, לאור המציאות שנוצרה, שבאה בעקבות חוק טל ובאפשרות להשתלבות הנוער החרדי בחברה היצרנית בישראל לטובת החברה ובעיקר לטובתם הם. וזאת בניגוד לתוקפים את חוק טל וההסדרים המוצעים שם.

כאשר הגב' אלוני אומרת בראיון לידיעות, כי ישראל מבצעת פשעי מלחמה בשטחים ובמיוחד שברק רק רוצה להרוג ערבים, והוא מוכן להכניס אותם לחדרים אטומים, ולהכניס לשם גז - הדבר מעורר חלחלה וזעזוע, לשמוע זאת מאיש ציבור יהודי על שר ביטחון בישראל. ואם הדבר מזכיר לכם נשכחות, זיכרונות ומראות מן העבר - תדעו ותזכרו מי אמרה זאת.

לפעמים, לשמוע רעיונות מטורפים מעין אלה מפי אקדמאים יהודים - הזעם האישי, הסלידה והרצון להתנער מהם גובר ואז נזכרים כי לאורך כל ההיסטוריה היהודית, האנטישמים הגדולים ביותר היו יהודים.

זה מתחיל מהמתייוונים - זה עובר דרך היהודים שהתנצרו, בתקופת האינקוויזיציה בספרד, ועמדו בראש המתנכלים ליהודים, והאנוסים שעודדו את הכמורה הקתולית הפנאטית להתעמת עם הרבנים היהודים, דרך המשת"פים עם הנאצים בתקופת השואה.

הפתגם הישן מהמקורות: "מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו" - לא נלקח מהדמיון אלא ממציאות חיים אכזרית.

ואתה תוהה לעצמך - האם אנשים אלה המטיפים, לנסיגה לגבולות 67 ויש אפילו לגבולות החלוקה שלפני 48, חיים במציאות העכשווית.
אין דוגמא בעולם - בו מדינה ריבונית שנמצאת במצב מלחמה, מזרימה דלק וחשמל לישות טרור שנלחמת בה באכזריות.

אין דוגמה לאנומליה גדולה מכך, שהעולם במקום לתמוך בישראל ובמאבקה, מתגייס לטובת ישות טרוריסטית, בנימוק הומניטרי, כאשר הטרוריסטים במקום להשקיע את המיליונים שזורמים אליהם לטובת האוכלוסיה, משקיעים בטרור. אדרבא - ייקח החמאס את המיליארדים וישקיע אותם בתשתית חשמל, דלק, תעסוקה, במקום הקסאמים.

מבצע "הנרות" של החמאס בעזה מבחינה יחצנית היה מוצלח ביותר, אך בדרך שכחו כל התומכים בכך שחשמל ודלק אין לאזרחים, אין לבתי חולים, אבל יש לטלוויזיה של החמאס, יש דלק למכוניות המובילות קסאמים ודלק למנועי הטילים.

מסקנה נוספת מהמציאות העגומה היא, שההסברה של ממשלת ישראל על הפנים, מפגרת אחרי האירועים, מפגרת אחרי מהלכים בסיסיים של החמאס, והופכת את מעשי ישראל המוצדקים למגוחכים ופוגעניים לחברה הישראלית ומערכת הביטחון.

המסקנה המתבקשת - במקום להחיות מחדש את משרד הדתות המיותר, שהוקם רק כדי לשחד את ש"ס בתמיכתה בקואליציה של אולמרט, היה מקום להקים משרד הסברה לאומי שחסר לישראל כבר שנים רבות.
כבר אמרתי זאת מספר פעמים בעבר, לפני שמפסיקים את הדלק והחשמל, יש אפשרויות נוספות להלחם בחמאס ממש ולא באוכלוסיה שמסביב - על-ידי פגיעה שיטתית בבנייני ממשל המאוכלסים עם אנשי חמאס ותומכיהם (לא רק מבנה משרד הפנים שנפגע), אלא גם תחנות משטרה, מחנות אימונים, נמל עזה, שדה תעופה עזה, בנייני המגורים של אנשי החמאס וכו'.

ואולי ניתן לומר בציניות - לא לפגוע במערכת החשמל כדי שיראו ביתר שאת - את הפגיעות וההרס של ממשלת חמאס - עד שיפסיקו הקסאמים ויהיה שקט בשדרות ועוטף עזה.

הערות לסיום:

1.נשמעה טענה כי עזה היום היא בית סוהר פתוח אחד גדול.
יש ממש בטענה - פרט לעובדה המרכזית כי הציבור בעזה בחר מרצונו הטוב במצב הזה, בהנהגה הזאת, באידיאולוגיה הקיצונית של חמאס, ואין להם אלא להלין על עצמם. חבל שהעולם לא מבין זאת.

2.נוצר מצב אבסורדי, בו לוחמי צה"ל מגינים בגופם על אלה מחלקי הציבור התוקפים אותם, משמיצים אותם ומוציאים לשונם רעה בעולם, כדי שיחיו במדינה דמוקרטית עם חופש ביטוי, וזה כולל גם את הח"כים הערביים - המפגינים במעבר ארז מבקרים בסוריה ובלבנון, ותומכים בחמאס ובפת"ח - תוך ניצול כלים דמוקרטיים להרס ישראל.

3.ממליץ לממשלת ישראל לעתיד, במקום לדון בתקשורת, או להדליף לתקשורת, על רצונה בפעולות נגד החמאס בעזה, לעשות זאת בשקט ובהדרגה, כך ימנעו גם מלחצים מבית ומחוץ, לטובת המדינה, אזרחיה, ותדמיתה.