נשימה וסרטן

אחת התיאוריות האופנתיות במנהל עסקים היא תיאוריית ה"אוקיינוס הכחול". על-פי התיאוריה הזאת, רוב האנשים שעוסקים בנושא מסויים כיום, בין אם במחקר, יצירת טכנולוגיה או פעילות יישומית, עוסקים בו באותה הגישה. מצב זה מייצר צפיפות, קושי לחדש, עלות גבוהה של כל חידוש ותועלת חדשה נמוכה יחסית שלו. מצב כזה מכונה "אוקיינוס אדום" בשל העובדה שהפעילים באותו נושא עסוקים יותר במלחמות הדדיות מאשר במציאת פתרון חדש, והצבע האדום מסמל את הקזת הדם ההדדית.

על-פי התיאוריה הזאת, הגדרת הצרכים של הציבור באותו נושא, באופן יצירתי וחדש, תאפשר פעילות המוגדרת כ"אוקיינוס כחול". המשמעות הסמלית של המילה כחול היא פעילות יעילה, בה עיקר המאמץ מושקע במתן מענה יעיל וחדשני לצורך של הציבור, ולא בדחיפות הדדיות בין המתחרים כדי לעכב פתרון חדש כזה כמו בדימוי האדום.

התיאוריה העסקית הזאת משקפת שתי גישות מוכרות במחקר המדעי, לגבי השאלה כיצד נוצר חידוש מדעי אמיתי: באמצעות שינוי מדורג ואיטי, או בשינוי שהוא מהפכה וקפיצת דרך לעומת מצב קיים, גם אם הוא מסתמך על ידע מוכר, אלא שהוא מארגנו אחרת לחלוטין, קרי בתיאוריה חדשה.

למרות ההשקעה הכספית והציבורית העצומה והמספר הרב של חברות עסקיות ושל חוקרים מדעיים הפועלים בנושא, חוסר ההצלחה המספקת עד כה בהורדת שיעור התמותה והתחלואה מסרטן מלמדים, כי גישת השינוי האיטי לא מספיקה, ויש צורך בשינוי משמעותי.

כך שייתכן כי בנושא הסרטן נוצר מעין "אוקיינוס אדום", בו מושקע יותר מאמץ בגינוני כבוד מדעיים על טיב המחקר החדש המתפרסם, מאשר בגישה חדשה ויעילה יותר. מן הנתונים שמתפרסמים עד כה נראה, כי גם גילוי הגנום האנושי כולו לא יספיק לכך. שכן תבנית הגנום עצמו לא מספיקה לנבא את מועד פריצת המחלה. שהרי לא נכרות מאדם את כל אבריו החיוניים משום שהגנום שלו מועד לסרטן.

מספר רופאים ידועי שם בעולם, המפעילים תוכניות נרחבות לשיפור בריאות, החלו לאחרונה ליצור גישה חדשה ומעניינת למניעה, אבחון ושיפור ההחלמה מסרטן. כך שבמונחים עסקיים אנו מדברים על יצירת "אוקיינוס כחול" ובמונחים מדעיים על "מהפכה". מבחינת חוקרים אלו, שהבולטים בהם כיום הם ד"ר דין אורניש מארה"ב וד"ר דויד סרוואן שרייבר מצרפת, לא מדובר מבחינתם על מהפכה אלא פשוט התקדמות מידע של רפואה מסורתית ובעיקר סינית והודית לאחר שזכתה להוכחה בכלים של רפואה מערבית.

אבל מבחינת המדע והרפואה המערביים, ההצעה כי דרך תפקוד הלב והנשימה במאמץ מעבדתי קל, קשורים בעקיפין לסרטן, מנבאים תחלואה ומשפרים החלמה ממנו, הם בהחלט מבחינת מהפכה והם מבחינת הממסד הקיים "אוקיינוס כחול" חדש.

כמו בגישות חדשות במדע, גישתם מחברת באופן שונה ידע שכבר מוכח ברפואה. רכיב ראשון הוא של תפקידי המוח הקדום; תפקודים רבים של הגוף, נקבעים על-ידי החלקים הפרימיטיביים יותר של מוח האדם; תפקודים כמו מערכת החיסון נקבעים על-ידי אזורים אלו. רגשות שליליים, כמו דחק ודיכאון, מעכבים את פעילות אזורי מוח אלו והתפקודים שלהם, כולל התפקוד החיסוני. רגשות חיוביים לעומת זאת, כמו שלווה והרגשה טובה, מגרים את אזורי המוח האלו לפעול כשורה ובהתאם את התפקודים שלהם כולל המערכת החיסונית. כיוון שזהו אזור מוח ראשוני, לא ניתן לשנות את תפקודו באמצעות דיבור כמו בפסיכותרפיה.

לעומת זאת, ניתן לשנותו על-ידי שינוי של מערכות גוף הקשורות אליו. מערכות אלו היו למשל ברפואה המסורתית הסינית הדיקור, שדרך מסלולי אנרגיה שהיא הגדירה, השפיע בדיקור על תפקוד המוח הקדמון ושיקמה את פעילותו.

בשנים האחרונות הולך וצובר ביסוס במחקר רפואי, אפיק חדש של הערכה וגם של השפעה על תפקוד אזורי המוח הראשוניים, דרך מדידת שינוי קצב הלב כתוצאה של מאמץ קל בנשימות עמוקות. התברר כי כיוון שישנם קשרים עצביים רבים של המוח ללב, תפקוד רגיל או חריג של כל חלק במערכת - המוח הקדום והלב - משפיע במהירות ובעוצמה על החלק השני. התברר, שניתן לנצל את המאפיינים הביולוגיים הבסיסיים האלו של גוף האדם, לא רק להערכה של תפקודו בעתיד במחלות נפשיות וגופניות, אלא גם לריפויין.

מדידת הדפוס של השתנות פעימות קצב הלב עם או בלי מבחני מאמץ נשימתי קל, כבר משמש חברות מסחריות כדי להעריך ולטפל בתפקודים שנובעים מן הקשר מוח ולב. למשל תופעות נפשיות כמו דיכאון וחרדה ותופעות רפואיות כמו ניבוי התפתחות מחלת לב קיימת.

רוב המכשירים האלו עושים שימוש בנשימות עמוקות למטרה כפולה; נשימה עמוקה גם מפעילה את המערכת לב-מוח וגם בודקת את איכות תפקודה. זאת בעיקר בשל יכולת מערכת העצבים הבולמת את פעילות הלב - שתפקודה נשחק עם הגיל ועם החשיפה למתח - מלתפקד.

מחקרים שנערכים על-ידי חברות שונות מוצאים כאמור לאחרונה, כי לב שהשתנות דפוס קצב הלב שלו בנשימה עמוקה אינה גדול מספיק, מעיד על בעיות רפואיות ונפשיות. בהשלמה לכך נמצא בשורה ארוכה של מחקרים, כי לנשימה העמוקה יש יכולת במידה ומצב מערכות הלב והמוח תקין יחסית, לשקם את תפקוד המוח והלב ולהחזירם לתפקוד תקין. תפקוד המאפשר גם שיפור בריאות גופנית ונפשית לרבות החלמה ממחלות לב וסרטן.

מכיוון שלאדם המודרני יש לחצים רבים כל העת, תפקוד אידיאלי זה לא נשמר כל הזמן, והשפעתו נשמרת למספר שעות. נמצא כי לתרגול של 10 דקות נשימה עמוקה, יכול להיות אפקט של 6 שעות על פעילות תקינה של המערכת החיסונית. לכן חשיבות התרגול במכשור כזה הוא בהערכת תפקודו התקין של הקשר מוח לב. לאלו הרוצים להפכו לטיפולי, מציעים המכשירים לתרגל כעשר דקות ופחות ליום. זאת כדי לשמור על תפקוד גופני ונפשי תקין, בו לחצי היום יום לא יביאו לתחלואה.

מחקרים חדשים שמתווספים לאחרונה מאפשרים להרחיב את הקשר לב מוח ונשימה, גם לאבחון של סיכון ולתרומה להחלמה מסרטן. סיכום המחקרים האלו מראה, כי אירועי חיים חריפים ולוחצים המביאים לטראומה, פחד ודחק משמעותיים, ודפוס אישיות של דחק ודיכאון, משפיעים לרעה על תפקוד המוח הרגשי ועל תפקוד הלב גם יחד.

אחת התוצאות של שינוי התפקוד של המוח הקדום הוא ירידה בפעילות המערכת החיסונית של הגוף המושפעת ישירות ובאופן עקיף ממנו. ירידת החיסון יכולה לגרום לסרטן כמה חודשים לאחר מכן. אצל חולים בהם נמצא כבר סרטן, מצאו מחקרים רבים גם את הממצא המשלים; כי שינוי דפוס רגשי לטובה, יכול להביא לשינוי משמעותי במערכת החיסונית, עד כדי החלמה מסרטן.

מאחר שקשרי מוח- ב מאפשרים למדוד ולהשפיע, כפי שנמצא במחקרים, על תפקוד המוח הקדום דרך הערכת שינוי קצב הלב במאמץ נשימתי, מציעים לאחרונה חוקרים כי ניתן ליישם זאת גם כמדד לסיכון לפיתוח סרטן, ולהחלמה ממנו. לדעת חוקרים אלו, מאחר וידוע כי לב שאינו יכול בתנאי חדר שקט להגיע במבחן מאמץ נשימתי להגדלת קצב השתנות פעימות הלב ואיזונן היחסי, מעיד על מערכת איזון ומשוב מוחי לא תקינות; הוא גם מעיד על כך שתפקוד המערכת המוחית לא תקין במדדים נוספים. מדדים אלו הם גם תגובה חיסונית של הורמונים המיוצרים במוח ובעקיפין גם בתאי הגוף.

מכאן, שניתן להעריך כי אדם נמצא במצב דחק שעלול לגרור לסרטן ולהכניסו לקבוצת מעקב אינטנסיבי לא רק בשאלונים כפי שהדבר נעשה כיום, אלא גם במבחן פשוט שיכול לקחת דקה. אצל אדם שלקה בסרטן ניתן לנבא ולעודד תהליך של החלמה, על-ידי מבחן דומה של דקה אחת. שימוש במכשירים קיימים אלו גם להערכת סיכון לתחלואה או להחלמה מסרטן, יכול להיעשות גם באופן עצמי וביתי. שכן, נמכרים כיום בעולם מכשירים ממוחשבים עצמאיים שהם בגודל של קופסת גפרורים שמתאימים גם לשימוש ביתי פשוט.

הרופאים טוענים כי לשימוש שוטף במכשירים אלו יש תועלת נוספת למניעת סרטן, שיפור איכות החיים ותרומה להחלמה מסרטן, שכן בנוסף להפעלה מחודשת של הקשר מוח-לב בתבנית רגועה ובריאה שמאפיינת מצב הרפייה שלהם, הנשימות העמוקות שמנחה המכשיר גם מאפשר הגברת החמצן בדם שנשלח לתאי הגוף. כך שבמכשיר יש לדעתם שתי תועלות בו זמנית: האחת היא הפעלה ושיפור איכות ה"בלם" שמחזיר את תפקוד הלב-מוח למצב רגוע ותקין. התועלת השנייה היא שיפור זרימת החמצן לשרירים ולתאי הגוף. זרימה שפוחתת עם הסטרס ועם התהליך הסרטני באותו אזור. שיפור זמינות החמצן יכול לעזור גם הוא להחלמת הגידול באותו אזור.

לסיכום, המצב בתחום מניעה והחלמה מסרטן הוא כיום במונחי מנהל עסקים "אוקיינוס אדום"; בעוד שרוב החוקרים והרופאים מצטופפים יחד וחוקרים נושאים דומים, התחלואה והתמותה מסרטן לסוגיו עדיין אינה יורדת בהתאם. חוקרים מעטים פועלים כיום במה שמוגדר כ"אוקיינוס כחול". למרות הקושי לקבל חידוש ברפואה, חוסר ההצלחה היחסי בתחום הסרטן מצדיק הכרה גם בגישות חדשות כאלו.