הטעות של פרקליט המדינה

תגובתו, המעט היסטרית, של פרקליט המדינה לדרישה שהועלתה בכנסת להקים "ועדת חקירה ממשלתית" לבדיקת הכשלים שהיו בעבודת המשטרה והפרקליטות במשפט חיים רמון מטרידה – בלשון המעטה.

תמצית השתלשלות העניינים: ועדת החוקה של הכנסת הקימה ועדת משנה לבדיקת האירועים מסביב לביצוע האזנות הסתר, שערכה המשטרה במהלך חקירתה את התלונה נגד חיים רמון. זאת לאחר שבשלב מאוחר במשפטו של השר גילו הסנגורים כי קטעים מהאזנות הסתר שבוצעו על-ידי המשטרה לא נמסרו להם על-ידי הפרקליטות, כפי שמחייב החוק. הם אומנם שאלו את הפרקליטות בנושא אולם זו השיבה כי לא קיימות הקלטות כאלה. רק "הדלפה" לחיים רמון, ממקור פנימי במשטרה, בדבר קיומן הביאה לשאלות חוזרת מצד פרקליטיו ואז לפתע נמצאו ההקלטות ונמסרו להגנה. אבל, זה כבר היה מאוחר מדי משום שלא יכלו לעשות שימוש בחומר במסגרת החקירה הנגדית של המתלוננת שכבר נסתיימה.

אין ספק כי היה כאן פגם חמור בהתנהלות המשטרה והפרקליטות. אך חרף הטענות לא היה בו כדי לשנות את הכרעת הדין. אבל בפסק הדין מתחו השופטים ביקורת חריפה על הפרקליטות והמשטרה בשל התנהגותן בפרשה. על-רקע זה החליט יועץ המשפטי לממשלה להטיל על השופט המחוזי (בדימ.) שלום ברנר לבדוק את הפרשה. השופט בדק, שמע את נציגי המשטרה, ההגנה, בדק מסמכים וקבע כי אכן הייתה "רשלנות רבתי" בפרשה מצד המשטרה והפרקליטות אולם לא הייתה בכך כוונת זדון.

השופט ברנר לא בדק אם אי מסירת הראיות לפרקליטי רמון הייתה מכוונת משום שסבר כי לא הוסמך לכך. שר המשפטים, שדעתו לא הייתה נוחה בכלל מעצם הגשת כתב האישום, ביקש מהשופט ורדי זיילר, נשיא (בדימ.) של בית המשפט המחוזי בירושלים לחזור ולבדוק את הדוח שהכין השופט ברנר. זיילר הגיש חוות דעת שבה המליץ למנות ועדת חקירה ממשלתית שתחקור אם היה או לא היה זדון מצד המשטרה/פרקליטות בנושא.

ועדת המשנה של ועדת החוקה בכנסת קיימה לפני מספר ימים דיון בשאלה אם להמליץ בפני הממשלה בשם הכנסת להקים ועדת חקירה ממשלתית כהמלצת השופט זיילר. היועצת המשפטית של הכנסת הגישה חוות דעת בה צידדה בהקמת ועדת חקירה שתבדוק. שר המשפטים תמך, כמו גם היו"ר מיכאל איתן.

נימוקים תמוהים

בשלב הזה ביקש פרקליט המדינה משה לדור שנכח בדיון את רשות הדיבור. הוא קרא לחברי הכנסת לא להמליץ על הקמת ועדה כזו. מדוע? מפני ש"כאשר המשנה לראש הממשלה הוא הדמות שהורשעה בפרשה הזו, לא תוכלו לומר שההחלטה להקים ועדת חקירה שתבדוק את התנהלות המשטרה והפרקליטות היא החלטה עניינית. ועדת חקירה זהו כלי רגיש ביותר, שצריך לעשות בו שימוש מושכל", אמר הפרקליט.

לדור גם מתח ביקורת על החלטתו של פרידמן למנות את השופט (בדימ.) ורדי זיילר לבדוק את הסוגייה, במקום לפנות לגורמים פנימיים במשרד המשפטים. לדור אמר גם כי ידוע שראש הממשלה תומך בהקמת ועדה כזו ואיך זה יראה כאשר החשוד תומך בהחלטה לחקור את חוקריו...". ועדת הכנסת לא קיבלה טיעוני לדור והמליצה על הקמת ועדת חקירה. אם אכן תוקם זו כבר שאלה נפרדת.

נימוקי לדור תמוהים בלשון המעטה. בית המשפט מתח ביקורת, שני שופטים מחוזיים מוצאים לקויים קשים, היועצת המשפטית של הכנסת מצביעה על הצורך והפרקליטות מתנגדת? ומהם הנימוקים להתנגדות זו? נימוק אחד הוא משום שמדובר בבדיקת ליקויים והסקת מסקנות נגד האחראים לתקלות במשפטו של מי שכיהן כשר משפטים וזה לא משדר ענייניות. הנימוק השני: במקום למנות את השופט זיילר צריך היה לפנות לגורמים פנימיים בפרקליטות. הנימוק הנוסף – ראש הממשלה תומך במהלך ועכשיו הוא חשוד.

אלה נימוקים רציניים? מסקנות שופט מחוזי שמצא "רשלנות רבתי" והמלצת נשיא (בדימ.) של בית משפט מחוזי להמשיך לחקור באמצעות ועדת חקירה ממשלתית כבר לא טוב? אז מה אם השופט זיילר שהיה יו"ר ועדת החקירה בנושא האחים פריניאן עשה חיים קשים למשטרה ולפרקליטות? מה יש להם עכשיו להסתיר שם? יותר נוח להם שעוד פרשיית "קונספירציה" תתהלך במדינה?

מיותר להמשיך ולשאול.

התנגדותן של הפרקליטות/משטרה לחקירה המתבקשת מטילה צל כבד על רשויות אלה. הן אינן יכולות להסתתר תחת הצעות לבצע בדיקה פנימית. אור השמש הוא הידיד הטוב ביותר של האמת. במקרה הזה הוא נמצא בחוץ ולא בחדרי הישיבות והחקירות, בתוככי המשטרה או הפרקליטות שאנשיהם מעורבים בכשל נקודתי או מערכתי.