כניעה לסחטנות פלילית

צריך לומר את זה בצורה הברורה ביותר: ממשלת אולמרט-ברק-לבני עומדת להפקיר את חייהם של כל תושבי המדינה. אולי זה לא "מרשים" במיוחד כאשר מדובר בממשלה הפושעת הנוכחית, אבל עדיין מחייב תשומת לב.

כבר יצא לנו לומר כאן, שהממשלה הזו נכשלה ונכשלת ותמשיך להיכשל בחובתה הבסיסית ביותר: הגנה על חיי אזרחיה. הרפיסות מול טרור הקסאמים מעזה והכישלון המחפיר במלחמת לבנון השנייה, חיזקו עד מאוד את הגורמים האיסלאמיים הקיצוניים, המנהלים מלחמת דת חסרת פשרות שמטרתה אחת ויחידה: חיסולה של ישראל כמדינה יהודית.

ובכל זאת, עסקות השבויים שעל הפרק מהוות שפל נוסף. כולם מדברים על החשש שעסקות אלו יעודדו חטיפת חיילים נוספים, וברור שכך הדבר. אך יש עוד נקודה חשובה לא פחות: העסקות הללו יעודדו סחטנות פלילית.

חשוב מאוד לזכור שאין מדובר בחילופי שבויים אלא בשחרור של אסירים שהורשעו כדין בבית משפט בעבירות חמורות ביותר תמורת שבויים. סמיר קונטאר איננו שבוי; הוא רצח משפחה שלמה ועל כך נשלח למאסר עולם, רק משום שישראל ההומניסטית אינה מוציאה להורג יצורים כמותו. כך גם מאות אסירים ביטחוניים אחרים, עם או בלי דם על הידיים. אלו הם פושעים פליליים לכל דבר.

ברגע שבו אסירים אלו ישוחררו תמורת חיילים חיים או מתים, לא תהיה שום ברירה אלא להיכנע בעתיד לסחטנות דומה גם מצד גורמים פליליים. אין שום הבדל בין חייל שנחטף בידי חיזבאללה כדי לקבל את סמיר קונטאר, לבין שוטר שייחטף בידי ארגון פשע כדי לקבל רוצחים שעבדו בשירותו. אין שום הבדל בין חייל שנחטף בידי חמאס, לבין חייל שייחטף בידי אנשי ימין קיצוני כדי לקבל את יגאל עמיר.

תסריט הזוי? בכלל לא. תיזכרו למשל בטבח שביצע נתן זאדה בשפרעם. תיזכרו בברוך גולדשטיין. תיזכרו במחתרת היהודית של שנות ה-80 ובכל מיני התארגנויות, הזויות יותר או הזויות פחות. תיזכרו בעורכי דין שחוסלו ברחובה של עיר. תחשבו כמה קל לעצור בטרמפיאדה, להעלות במאור פנים שוטר או חייל ולהיעלם עמו. עוד יותר קל יהיה לחטוף אזרח, שאינו חמוש ואינו מאומן להגן על עצמו. וכבר היו דברים מעולם, גם בישראל.

ועוד שלוש הערות

1. רון בן-ישי, פרשן צבאי שקול שאני מכבד מאוד, מציע היום לכלול בהסכם עם חיזבאללה סעיף שבו יתחייבו שני הצדדים לחדול מחטיפות הדדיות. לקרוא ולא להאמין. אפשר להאמין למילה אחת של חסן נסראללה? ומה נעשה אם לא יעמוד בהסכם - נצא למלחמה? ובכלל: איזו מין סימטריות זו, בין ארגון טירור השואף להשמיד את ישראל, לבין מדינה החייבת להגן על עצמה?

2. תראו מי תומך בעסקה עם חיזבאללה. דן חלוץ - הרמטכ"ל של המלחמה הכושלת ביותר בתולדות ישראל, זה שביום היציאה למלחמה עסק בניירות הערך שלו. שאול מופז - מי שהיה שר הביטחון והרמטכ"ל בשנים שקדמו לאותה מלחמה אומללה ונושא באחריות ישירה למוכנות העלובה של צה"ל. אלי ישי - שמייצג מפלגה שהרוב המכריע של בוחריה כלל אינם משרתים בצה"ל. רוחמה אברהם - זו שאפילו את חגיגות ה-60 לישראל לא הצליחה לארגן בלי חריגות תקציביות ועבודות למקורבים.

3. אומרים לנו שאהוד אולמרט מתלבט. הלוואי וזה היה נכון. אבל כל מה שקשור לראש הממשלה הזה מדיף עד למרחוק סירחון של ספין. זהו אותו ראש ממשלה שאמר לנועם שליט ש"אין שום חוזה שמחייב אותי להחזיר הביתה אזרח ישראלי שבוי" ושינה את טעמו רק אחרי שנחשפה פרשת טלנסקי. זהו אותו ראש ממשלה שיצא למלחמה בלי ידע וניסיון מינימליים. ועכשיו הוא מתלבט. נו, באמת.