הערבים אומרים - ויש להם הוכחות - ש"יהודים מבינים רק כוח". דהיינו, תרביץ להם! - יכירו בך, יבינו אותך, ידברו איתך, ואפילו יעשו את מה שאתה רוצה. "כוח" (במובן של אלימות) הוא שפה בינלאומית אלטרנטיבית. הפחד ממכות, עושה את כל בני האדם, כולל הערבים - "ילדים טובים".
הכי טוב היה שהמחבלים היו מפחדים לחטוף ישראלים. זה לא בשמיים, ואת זה, גם ראש הממשלה יודע. איך לעזאזל מגיעים לזה? מרביצים חזק! הסיבה היחידה למלחמת לבנון השנייה הייתה: ניסיון של אולמרט לתקוע בתודעתו של נסראללה, שיש שריף חדש בעיר, שלא מוכן יותר לשחק את המשחק הישן.
רבין אמר (בהקשר אחר): "בלי בג"צ ובלי בצלם". רוצה לומר, ריסון הטרור היה הרבה יותר קל, אילו בג"צ ו"בצלם" לא היו אוזקים את ידי הצבא באמצעות מוסר חד-סטרי. אמריקה, שהיא עמוד האש המערבי, לא הייתה עוברת לסדר היום, אילו חוטפים היו מנסים להכניע אותה באמצעות סחטנות. המחבלים יודעים: עם ארה"ב, לא כדאי להתעסק!!
אנשים לא זוכרים, אבל שבועיים לפני שנחטף החייל גלעד שליט, הטרוריסטים חטפו סטודנט יהודי חובש כיפה, שלמד באוניברסיטה העברית בשם בנג'מין פישביין (תקלידו בגוגל "הסטודנט החטוף שוחרר"). החוטפים הפיצו לסוכנויות הידיעות קלטת וידאו שבה הוא נראה מתחנן על חייו. כל הערוצים (11.6.06) שידרו את הקלטת, וזה מה ששמעו צופי הטלוויזיה: "אם האסירים לא ישוחררו, הם יוציאו אותי להורג". אחרי שלוש שעות פישביין הוחזר, מבלי שאף טרוריסט שוחרר. מה קרה?
למזלו, היה לו בכיס פספורט אמריקני. מנקודת מבט רציונאלית המחבלים הבינו, שעדיף להם לא להמר על הרפיסות של "המשוגע" ג'ורג' בוש. לעומתו, מנהיגי ישראל נתפסים כחלשים שעובדים בשירות התקשורת הרופסת. ראש הממשלה אולמרט ניסה לשנות את כללי המשחק.
קבלו ציטוט (אחד מתוך עשרות): "אני לא מנהל מו"מ עם החמאס, לא ניהלתי מו"מ עם החמאס, ולא אנהל מו"מ עם החמאס. אין לי שום כוונה לשחרר אסירים, בתמורה לרב"ט גלעד שליט" (חדשות 10, 10.7.06). כעבור ימים אחדים, אותו מסר בהבדלי ניואנסים שוגר לאוזניו של נסראללה.
הניסיון נכשל
המציאות הוכיחה שהניסיון של ראש הממשלה לשנות את כללי המשחק, נכשל. הוא נכשל, מפני שלא נקט בשורת צעדים, שהיו גובים מאיתנו מחיר פי מיליון יותר נמוך מהמלחמה, עם סיכויי הצלחה, פי מיליון יותר גבוהים.
הסיטואציה שבה החוטפים לא מנדבים אפילו גרגיר מידע אודות החטופים, ובכל זאת ישראל מנהלת איתם מו"מ, היא חולנית והזויה. יותר מאשר זה מעיד על האכזריות של נסראללה, זה מעיד על הטמטום והחולשה של אולמרט. ההתנהלות מול חאלד משעל, לא יותר חכמה.
אילו אני ראש ממשלה, זה מה שהייתי עושה במקרה דומה: מופיע בטלוויזיה ומבקש מהחוטפים רשימה של כלואים שהם חפצים בשחרורם. איך שהרשימה מגיעה לידי, מופיע שוב ואומר: "אפילו יתהפך העולם, כניעה לסחטנות לא תהיה כאן"!! מייד אחרי זה דורש בלשון אולטימטיבית את שחרור החטוף בתוך 12 שעות. ולא- כך הייתי מזהיר, כל הכלואים שמופיעים ברשימה, יוכנסו לצינוק. סדר יומם החדש: מנורה קלושה, לחם צר ומים לחץ. אין יותר טלפונים, אין מכתבים, אין רדיו וטלוויזיה, אין ביקורים (אפילו לא של הצלב האדום), אין ספרים - אין כלום. תוך דקה, החלום של הרוצחים להופיע ברשימת המועמדים לשחרור, היה הופך, לאם כל הסיוטים.
מתוך הנחה שהחטופים שנסראללה מחזיק מתים, הייתי אומר לו שישמור את הגופות כמה זמן שהוא רוצה - אני לא לחוץ. רק שלא ישכח: עד לשובם הביתה, האנשים שלו בצינוק! ואל אלה שמחזיקים בחייל גלעד שליט אני משגר אזהרה: אם שערה משערות ראשו תיפול ארצה, אני שולח את המנהיגות שלכם לחגוג עם 72 הבתולות, שאחמד יאסין מתקשה לגאול מבתוליהן.
אין לי ספק: כדי להוציא את יקיריהן מהצינוק, משפחות הכלואים היו לוחצות, בדיוק כמו משפחות החטופים. אחרי ניסיון כזה, הטרוריסטים - שהוכיחו שהם יותר רציונאליים ממנהיגינו - היו מבינים ששיטת החטיפות פוגעת קשה באותם אנשים שהם כה חפצים בשחרורם. ובא לציון גואל...
מה שקובע הוא מה שהרבנים, המקבלים משכורתם מקופת המדינה, קובעים
