נועם שליט: בימי שרון זה לא היה קורה

נועם שליט, אביו של החייל החטוף גלעד שליט, מאשים את ראש הממשלה במיסמוס המשא-ומתן. לדבריו, הצעתו לחמאס כי החמאס הוא שיגיש את רשימת האסירים בהם הוא מעוניין גרמה לעיכוב של תשעה חודשים נוספים. "במקרה של גלעד בני לא ראיתי את הנחישות, האפקטיביות והיצירתיות במשא-ומתן שנוהל, כמו למשל, דבר שאינני מבין עד היום, מדוע ביקש ראש הממשלה שהחוטפים הם שינפיקו את רשימת המחבלים שהחמאס דורש לשחרר. עם כל הכבוד זה לא נראה לי הגיוני בעליל. ואכן תשעה חודשים לקח לחמאס כדי להכין את הרשימה הבעייתית והקשה ביותר - רשימת האסירים שהם דורשים לשחרר".

שליט אמר את הדברים בדיון שנערך (יום ג', 1.7.08) באוניברסיטת בר-אילן בנושא: "פדיון שבויים - הבטים מוסריים ומשפטיים", מטעם הפקולטה למשפטים.

"המחיר הנדרש להחזרת החטופים אינו רק נגזרת של דרישת החוטפים או יכולתה של ממשלה לשלם, אלא הינו תוצאה ישירה של יכולת הממשלה להשיג אפקטיביות במשא-ומתן וביכולתו ובהבנתו של הקברניט המוביל את המשא-ומתן", אמר שליט. הוא הישווה את מעשי אולמרט למעשי אריאל שרון, שהיה רגיש לנושא השבויים, כפי שהדבר התבטא בשחרורו של טננבאום משבי חיזבאללה, וזאת בשל העובדה ששרון נחשף לסבלם של השבויים וההתעללות בגופותיהם בקרב לטרון במלחמת העצמאות.

צבי רגב, אביו של החייל החטוף אלדד רגב, ציין בהתרגשות: "אסור בהחלט לוותר על שבוי, חטוף חי או מת. אינני אומר זאת דווקא כאב שבנו נחטף, אלא אובייקטיבית. ברגע שהאויב האכזר יודע שבעבור כל חטוף המדינה והצבא יילחמו עד חורמה, הם יבינו שזה לא משחק בידיהם. כל אופציה מדינית כשרה. החייל החטוף צריך לדעת שיש מאחוריו אומה ודגל שתומכים בו. למרות הידיעות הקשות המתפרסמות שאנו מקבלים, לא איבדנו תקווה".

לא נערך דיון רציני

פרופ' אריה רייך, דיקן הפקולטה למשפטים אשר יזם את הדיון, התרעם על רדידות הדיון הציבורי המתנהל בתקשורת סביב סוגיית החטופים שהיא המורכבת והערכית ביותר בחברה הישראלית. "הממשלה קיימה דיון רדוד בשאלת מחיר פדיון השבויים. דיון שהיה נגוע בעכשוויזם ולא בחן לעומק את הנקודה מזווית היסטורית והלכתית, כפי שהיה צריך להיות. אי דיון רציני בשאלה יכול לגרום לתופעת החטיפות לחזור על עצמה, לכן יש להרחיב את הדיון תוך גישה חיובית ויש ליצור קוד אתי ומערכת כללים שאינה נתונה למקרה זה או אחר".

פרופ' אריאל בנדור, חבר הפקולטה למשפטים אשר עתר בשם המשפחות לבג"צ בשבוע שעבר, אמר "כי ההליכים המשפטיים לא כוונו להעברת הסמכויות מהרשות המבצעת לבית המשפט לנוכח העובדה כי למשפחות לא הועבר כל המידע הנדרש, ראוי היה שהתנהגות הממשלה תיבחן בערכאה משפטית. גם הבטים מוסריים וביטחוניים אינם פטורים מחובת החוק ומהמפעל השיפוטי".

פרופ' ידידיה שטרן, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן וסגן ראש המכון הישראלי לדמוקרטיה, סבר כי אומנם מחויבותנו המוסרית כלפי החיילים שיצאו לשירות ונחטפו הינם הערכים הגבוהים של החברה הישראלית, אך יש נושאים רבים ונוספים שבהם אנו שוקלים חיי אדם מול ערכים ומטרות אחרות, אפילו אספקה של אפוד קרמי לבני החייל או הגנה מפני טילים במטוס שאטוס בו. גם אני, לו הייתי במקומם הייתי צועק עוד יותר חזק מהם, אך מדינה ריבונית חייבת לשקול את הדברים באופן מערכתי. זה גם מבזה את כולנו כאשר הורים צריכים לכתת רגליים ולעשות לובינג להשבת בניהם. זו הפרטה של סבלם של ההורים ושל הממלכתיות, לכן הכללים צריכים להיקבע לפני מקרה החטיפה הבא - צריך שהכללים הללו ייקבעו בצורה מסודרת. כולנו נמצאים במעמד של עקידת יצחק. נדרשה אמירה של ההורים בהתחלת הדיון ובסופו. אם היו מציבים מההתחלה את תג המחיר הכל היה נראה אחרת. שבי גרוע ממוות כי זה מוות לשיעורים - זה חור שחור שכל הסביבה נשאבת לתוכו. אנחנו יכולים להבדיל בין משפט פרטי לציבורי, מדינה חייבת לפעול כממלכה".

תא"ל אבי ברבר, טייס שנפל בשבי סוריה במלחמת יום הכיפורים, ציין: "מה שהחזיק אותי בשבי הוא העובדה הברורה שמאחורי עומדים מדינה, דגל וצבא אשר יעשו הכל על-מנת להשיבני. וכשלצערי הרב תחושה כזו הולכת לאיבוד, אנו מדרדרים את המצב, כך שהמשפחות צריכות לערוך קמפיינים ולובינג".

יונה טילמן, סא"ל (מיל.), לשעבר ראש ענף איתור נעדרים בצה"ל, הבהיר כי גלעד נתון בידי החמאס שהוא בעצם פדרציה של כנופיות וארגונים. לדבריו: "כל יום שעובר מסכן את חייו של החייל הזה. לא אשכח כיצד איבדנו את רון ארד בשל השתהות. וכיוון שגורמי מודיעין המליצו לראש הממשלה ולשר הביטחון דאז להמתין כדי שאולי המחיר יירד. אם לא נסיים את המשא-ומתן עם גלעד זה יהיה בכי לדורות. אם לא נמהר זה יהיה אסון. הכל יכול להיות בשבי, לכן צריך לסיים את המו"מ. מפחידים אותנו שהנה ישחררו את ברגותי ואני שואל, כיצד? הרי כדי לשחרר את שני סוכני המוסד שניסו לחסל את חאלד משעל בירדן הסכימה הממשלה לשחרר את אחמד יאסין ואני נאלצתי ללכת להסביר זאת למשפחות סספורטס וסעדון שיאסין היה אחראי ישיר לרציחתם. אז מדוע לשחרר את יאסין וברגותי לא?".

אל"מ (מיל.) הרב אליעזר שנוולד, ראש ישיבת ההסדר "מאיר הראל" במודיעין, הבהיר וציין: "כפי שהיה במלחמת לבנון, גם עתה יש השתלטות של התקשורת על מקבלי החלטות והדבר מסכן את כושר החשיבה והביצוע האסטרטגי של ישראל. מכאן גם קצר המרחק לפגיעה ביצירתיות ובתעוזה הצבאית. כמפקד אני אומר החטיפות הללו הן תוצאה של כישלון הטיפול בחטיפות הקודמות. על-פי ההלכה יש להעדיף את טובת הציבור ואת הסכנות העתידיות על פני סבל השבוי ומשפחתו, עם כל הכאב הכרוך בכך. אך מקרה החטופים הוא שונה לגמרי. מדובר על מדינה ששלחה את חייליה מטעמי הגנת המדינה ולכן מחויבותה כלפי החטופים גוברת על מקרים אחרים, וכך גם פסק הרב גורן בסוף פסיקתו בנושא פדיון שבויים בהסתייגותו בפסיקה האחרונה של כתביו".

פרופ' נעם זהר, ראש המחלקה לפילוסופיה כללית באוניברסיטת בר-אילן, ציין כי סוגיית החטופים היא מורכבת ומפותלת, אך מדינת ישראל חייבת לקבוע לעצמה כללים וקוד אתי, יהיה המצב קשה ככל שיהיה.

ד"ר דני קפלן, מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, הדגיש כי: "בהחלטת הממשלה אמש נקבע תקדים לערך הרעות בחברה הישראלית. עד היום ידענו כי רעות נמדדת ביחס בין אנשים חיים לאנשים חיים. זו הפעם הראשונה שנקבע והשתרש בחברה הישראלית מונח הרעות כלפי מי שאינם עוד בין החיים".