יהודי לא מפקיר יהודי

אומה שלמה, המשפחות עומדים מתוחים מול חלאת המין האנושי, והוא כמו בהגרלת מפעל הפייס מותח ומותח את המשפחות והצופים ואז מתגלים הארונות.

ביום בו יש מוסלמים אשר רוקדים על הגגות - אני רוצה להיות יהודי. לא, אינני רוצה להגיש את הלחי השניה, אני רוצה להיות יהודי - להתכנס עם המשפחות באבלן, לשלב ידיים עם בני עמי ולומר לדרעקעס האלה - עכשיו אנחנו מבינים למה אחוז הנחשלים מקרבכם הוא כל כך גבוה.

עדר של חיות אדם היוזם ומריע לספינים תקשורתיים המבוצעים על גוויות חיילינו, אינו יכול להצליח בשום דבר, ולכן כל מי שקשור אליו וכל מי שמריע איתו, דינו לחיות חיי עבד נרצע, חיים של קניבלים, אוכלי בשר אדם.

והעולם המביט בנו ומביט בהם, ויורד לו סוף סוף האסימון, מיהו הצד הישר, ההגון, הנכון לפשרה - ומיהו הצד אשר היום החזיר לנו אתת בנינו וברגע שרק נפנה גבנו, ינסה לתקוע לנו סכין בגב.

והנחשלות הזו, מנת חלקם של הפנאטים הרוצחים ומעודדי הרוצחים מקרב שכנינו, רק תמשיך ותידרדר - כי הם ממשיכים לצלול, ואנחנו נמשיך להמריא.

אנו נתאבל, אנו נחרוק שיניים ולא נמתח ביקורת על המחיר, אנו אפילו נכבד את קבורתם של המחבלים אשר הוחזרו ללבנון.

ונגיד היום תודה לבורא עולם, על כי שם אותנו בצד הלבן של הירח, ולא בצד השחור שלו, על כי נתן לנו את התורה, אותה תורת חיים אשר מרכיביה העיקריים הם:

• "ואהבת לרעך כמוך"

• "דרך ארץ קודמת לתורה"

• "הווה מתלמידיו של אהרון, אוהב שלום, רודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה"

ומילה אחרונה למשפחות:

אני אישית וכל עם ישראל אתכם באבלכן, אבלנו. עשיתן את הבלתי יתואר על-מנת להשיב את יקיריכן הביתה. לא לחינם היה קורבנכן, לא לחינם היה קורבנכן.

אשרינו, יהודים אנו, אשרינו שלא נולדנו באקראי לחיות האדם אשר חגגו על הדם של בנינו. וכולנו מחכים ומצפים לגלעד שליט, על שתי רגליו - בבית - ייתכן שהמחיר רב, אך גם התמורה רבה, החזרתו והשפעתה על חוסננו היהודי, הלאומי, עולה פי כמה על המחיר שנשלם לדרעקעס.